סטירת לחי מצלצלת

נתחיל בהודו כמשל. הבחירות אשר התקיימו בחודש מאי השנה בהודו, הוציאו את הכלכלה ההודית, אשר איבדה מומנטום והחלטה לקרטע, לדרך חדשה. ראש-הממשלה ההודי הנבחר, נרנדרה מודי, שהוא ראש "מפלגת העם" ההודית, קטע 50 שנות שלטון כמעט של מפלגת "הקונגרס". נרנדרה מודי הניף את דגל הרפורמות הכלכליות והמלחמה בשחיתות, וזכה לרוב פוליטי גדול אשר איפשר לו לבנות קואליציה יציבה ולהניע את הרפורמות החשובות.

המהפך הפוליטי בהודו התקבל באהדה בשוקי ההון הגלובליים, ומהווה דוגמה למערכת בחירות מוצדקת וחיונית אשר הוציאה לדרך כלכלית חדשה את הדמוקרטיה הגדולה בעולם.

ונחזור לישראל. התרחיש המרכזי הנגזר מסקרי הבחירות בישראל הוא כי בכל האמור לחלוקה הבין-גושית בין ימין לשמאל ובביזור הכוח האלקטורלי של הבוחר - מה שהיה הוא שיהיה. סקרי הבחירות מלמדים כי גם במרץ 2015 (מועד הבחירות המשוער) אף מנהיג פוליטי ישראלי לא יזכה למספר מנדטים גדול אשר יקנה לו את הגמישות הפוליטית לנקוט רפורמות כלכליות חיוניות.

בנתונים אלו סדר העדיפות הלאומי לא צפוי להשתנות מקצה לקצה, והמפץ הגדול בפוליטיקה ההודית אשר הזניק את הכלכלה ההודית קדימה, לא צפוי לשחזר את עצמו בבחירות הכלליות בישראל בחודש מרץ 2015.

סקרי הבחירות האקטואליים מלמדים כי חלום "האופק המדיני" (שיחות השלום) צפוי להמשיך ולהתרחק בטווח הנראה לעין, אף שאופק מדיני בהיר עשוי היה למשוך משקיעים זרים לבצע השקעות ניכרות במשק הישראלי. אולם כעת יסתפקו כולם בסטטוס-קוו ובהיעדר חרמים כלכליים.

כלכלת ישראל תמשיך להתבסס בעתיד הנראה לעין על צמיחה בצריכה הפרטית, אשר עוצמתה מפתיעה אותנו כל פעם מחדש. אך בהינתן יוקר המחיה והקיפאון בשכר הריאלי במשק, אין כל ודאות כי הצרכן המקומי יגדיל את הצריכה הפרטית בשיעור ניכרים בשנת 2015.

הרפורמות המתוכננות בתחומי הדיור, הרווחה, הבריאות ועוד, אשר הובילה הממשלה המכהנת יוכנסו למקפיא לזמן ארוך, וחלקן הגדול יושלך לפח הזבל של ההיסטוריה. הנפגע הישיר מכך יהא הציבור הישראלי, שיוסיף להיאבק ביוקר המחיה ולראות את מנהיגיו מתקוטטים כמו ילדים.

בנתונים הקיימים קשה לראות שינוי מגמה חיובי בהשקעות במשק, שכבר מקרטעות זה תקופה ארוכה. שכן בסביבה של אי-ודאות רגולטורית מתמשכת, רק מהמרים מקצועיים יגדילו את חשיפתם הכלכלית למשק המקומי. לפיכך, יותר הון פנוי ישראלי צפוי להיות מנותב להשקעות גלובליות על-חשבון פיתוח התשתיות במשק המקומי. דבר שיפגע עוד יותר בצמיחה המקומית.

חוסר המשילות המשתקף מן המפה הפוליטית עשוי להזניק את פרמיית הסיכון של החוב של מדינת ישראל, לייקר את החוב הלאומי, ולהקטין בכך את המשאבים הפנויים לטובת התקציבים האזרחיים.

בעולם של צמיחה כלכלית מקרטעת ישנה חשיבות עצומה למהלכים כלכליים יזומים של ממשלת ישראל. מהלכים אשר יניעו תהליכים כלכליים אנטי-מחזוריים כדי לעודד צמיחה; אולם כעת שוב אין ממשלה בירושלים.

המפלגות החרדיות אשר צפויות להיות חלק אינטגרלי מן הממשלה העתידית, אמנם ניחנות ברגישות חברתית מובנית, אולם באותה נשימה חותרות להגדלת קצבאות למגזר ששלח אותם לכנסת; וכלכלה היא משחק סכום אפס, כך שמגזרים אחרים ייפגעו מהסטת תקציבים לקצבאות.

כולנו אמנם טרודים היום בתקציב 2015, שהיום נראה כי הוא לא יאושר עד אמצע שנת 2015, אולם במבט קצת ארוך יותר - תקציב 2016 כבר דורש התאמות של מיליארדי שקלים בשורת ההוצאות וההכנסות. כלומר, הממשלה הנכנסת תתקשה להקל על הציבור הישראלי, והיא תידרש להעלות מיסים ולקצץ בהוצאות אם בכוונתה לשמור על מדיניות פיסקאלית אחראית. מדיניות המחויבת להקטנת היחס של חוב-תוצר לאומי, ולהימנע מהורדת דירוג החוב הלאומי.

הבחירות הכלליות לכנסת ישראל בשנת 2015, אשר נכפו על עם ישראל, הן סטירת-לחי מצלצלת בפניה של הכלכלה הישראלית ובפניו של הציבור הישראלי. הכלכלה הישראלית הסובלת מהאטה בצמיחה וכמהה למנהיגות כלכלית אשר תשיב את הרוח למפרשיה, קיבלה עם ההחלטה לפזר את הכנסת את ההיפך הגמור. קרי, שיתוק ואי-ודאות.

במציאות הנוכחית, הבחירות לכנסת ישראל בשנת 2015 הן מן המיותרות והמזיקות בתולדות המדינה. הן גורמות נזק כלכלי מקומם בתקופה של פגיעות כלכלית ושאיפה למנהיגות כלכלית.

וכך, בשלהי שנת 2014 נדחקת שוב כלכלת ישראל לשולי סדר העדיפויות של המערכת הפוליטית, ומפנה את הזירה למאבקי אגו ולשד הגיאופוליטי המנהל את חיינו.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון