אם חשבתם שהנפט איבד זה מכבר את מעמדו ההיסטורי כחורץ גורלות בכלכלה ובפוליטיקה העולמית, צניחת מחירו מלמדת כי שוב הקדמתם את המאוחר. קריסת מחירי הנפט בשלושת החודשים האחרונים, לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008, מאיימת לחולל שוב את ההשפעות מרחיקות הלכת של קריסת המחירים בשנות ה-80; זו, תרמה במידה רבה לשמיטת החובות של מקסיקו, לקריסת בריה"מ ולהתעצמות הכלכלית הדרמטית של ארה"ב.
בשלושת החודשים האחרונים ירדו מחירי הנפט ב-37% ומחירה של חבית נפט, שרק ביולי עוד שייט ברמות של מעל 100 דולר, נפל לכ-65 דולר בתחילת השבוע. משום כך, בסוף השבוע התקבלה בשווקים בהפתעה גדולה ההחלטה של קרטל הנפט אופ"ק, לא להוריד את תפוקת הנפט של החברות בו. כיום עומד הביקוש העולמי לנפט על 92 מיליון חביות ביום, בעוד ההיצע הוא 94 מיליון חביות, כך שמשמעות ההחלטה של אופ"ק היא הבטחת עודף היצע בשוק הסובל גם כך מירידת מחירים.
ירידת המחירים הזו היטיבה מאוד עם הכלכלה האמריקאית, שכן בדיוק רגע לפני עונת החגים היא פינתה לצרכנים נתח גדול יותר מההכנסה לקניות (במקום על דלק) - מה שבא לידי ביטוי היטב במניות חברות הצריכה האמריקאיות, שבחודש האחרון עלו בכ-6.5%. הוזלת הדלק גם סייעה לחברות התעופה האמריקאיות, שמניותיהן זינקו ב-18% בתקופה הזו.
ירידת המחירים שיפרה מאוד גם את מצבן של כלכלות אחרות, שהן בעלות תלות גבוהה במחירי הנפט; למשל יפן, אשר מאז האסון הגרעיני בפוקושימה מייבאת את רוב מוצרי האנרגיה שלה, כך שהיא צרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב וסין). שוק המניות היפני עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-12% (במידה רבה בזכות ההרחבה המוניטרית שם, אך גם לנפט יש תפקיד). גם הודו, צרכנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, נהנתה מירידת המחירים, ושוק המניות ההודי זינק ב-6.5% בשלושת החודשים האחרונים.
אך עבור אחרים המחיר של קריסת המחירים עלול להיות כבד מנשוא. המדינה עם עתודות הנפט הגבוהות ביותר בעולם היא סעודיה, אך מי שכרגע מוכרת את הכמות הגדולה ביותר היא רוסיה, המוכרת מדי יום 10.2 מיליון חביות נפט. רוסיה אינה חברה באופ"ק, והעלויות היקרות יחסית של הפקת הנפט במדינה מאיימות על כלכלתה; זו, גם כך מתקשה להתמודד עם עיצומים מצד ארה"ב ואירופה, עם הוצאות צבאיות גדלות על רקע הסכסוך המתמשך מול אוקראינה ועם אובדן עתודות מט"ח בהיקף של 90 מיליארד דולר (4.5% תוצר), במסגרת המאמצים לבלום את צניחת הרובל.
גם אירן, יצואנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, סובלת מירידת המחירים, שמאלצת אותה לצמצם סובסידיות גדולות לאוכלוסייה במצוקה - תופעה שעשויה להוביל לאי-שקט במדינה. במדינות כמו ניגריה, שגם כך נמצאת בקרבות פנימיים מול איסלם מתחזק, ירידת ההכנסות מחלישה את הממשלה. ונצואלה, שעוד לפני המשבר מתמודדת עם ממשל מקרטע ומשבר כלכלי, עלולה לא לשרוד ירידת מדרגה נוספת במחירים.
עד לאן יירדו המחירים
ההחלטה לא לקצץ את היקף התפוקה למרות עודף ההיצע, מעוררת לא מעט שאלות בנוגע למניעים שהובילו לקבלתה. בין היתר, הועלו תיאוריות קונספירציה שונות, שאחת מהן גורסת כי מטרה מרכזית היא להראות לרוסיה כי יש מחיר למדיניות האגרסיבית שלה בהתנהלות מול אוקראינה ושאר העולם. תיאוריה אחרת גורסת, כי אופ"ק הציב לעצמו יעד - לחדש את התלות של ארה"ב בנפט העולמי.
ארה"ב הפכה בשנים האחרונות לעצמאית מבחינה אנרגטית, בעיקר הודות לטכנולוגיה החדשה של פצלי שמן ולתגליות חדשות של נפט בשטחה. ארה"ב מייבאת כיום 7.5 מיליון חביות ביום וצורכת עוד 10 מיליון חביות מייצור עצמי. במחירי הנפט הנוכחיים עולם ההשקעות באנרגיה משתנה, כי השימוש בטכנולוגיות החדשניות היקרות יותר פחות כדאי, וכך גם ההפקה של נפט עמוק יותר (כמו זה שקיים בארה"ב ושאותו מפיקות רוב החברות האמריקאיות) הופכת לפחות כדאית.
ההערכה היא כי אם המחירים יירדו מתחת ל-60 דולר לחבית, הדבר יביא לביטול מיידי של שורה ארוכה של פרויקטים קיימים של חיפוש והפקת נפט, בנוסף לפרויקטים עתידיים שכבר בוטלו בשל ירידת המחיר. הדבר צפוי להביא לפגיעה לא רק בחברות המפיקות נפט, אלא במגזר כולו - עד כדי קריסה של חברות קטנות ובינוניות.
בעוד עלויות הפקת נפט במדינות כמו סעודיה והמפרץ עשויות להסתכם בדולרים בודדים, הרי בארה"ב, רוסיה, נורווגיה ואחרות העלויות הן עשרות דולרים. ממחקר של קרן המטבע הבינלאומית שפורסם באחרונה, עולה כי ממשלות שונות זקוקות למחירי נפט שונים כדי להגיע לאיזון בתקציבן. כוויית, קטאר ואיחוד האמירויות יגיעו לאיזון תקציבי במחיר של 70 דולר לחבית, בעוד אירן זקוקה למחיר של 136 דולר כדי להגיע לאיזון; ונצואלה וניגריה זקוקות למחיר של 120 דולר; ורוסיה תגיע לאיזון תקציבי במחיר של 101 דולר לחבית (הנפט תורם 50% מהתקציב הפדרלי של רוסיה).
עד לאן יירדו המחירים? השאלה הגדולה היא כמה רחוק יהיו מוכנות ללכת מפיקות הנפט הגדולות. בשנות ה-80 ההחלטה על הצפת השוק בנפט התקבלה על ידי סעודיה, שהייתה נחושה להגן על נתח השוק שלה, בצעד שהוביל לקריסת המחירים לרמה של כ-12 דולר לחבית. בסביבה הנוכחית קשה לראות את המחירים יורדים לרמה הזו, אך ככל שידחקו יותר לפינה את מפיקות הנפט הגדולות, קשה לדעת מי תשבור את הכלים ראשונה.
* הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב
דוגמאות לאפשרויות השקעה על המשך הירידה במחירי הנפט
מחיר הנפט ב?30 השנים האחרונות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
