ההבנה בשוק כי הבחירות לכנסת יוקדמו גררה עמה השבוע ירידות שערים באג"ח הממשלתיות השקליות על רקע אישורו בקריאה טרומית של החוק לפיזור הכנסת, וההודעה כי הבחירות ייערכו ב-17 במארס.
עם זאת, ובדומה לירידות באג"ח הקונצרניות שזעזעו את השוק בשבוע שעבר, נראה כי גם הפעם מנהלי ההשקעות לא מתרגשים. "במבט קדימה, כל עוד הריבית נשארת נמוכה, המצב התקציבי יחסית יציב. לכן, גם בלי ממשלה מתפקדת, המגמה השלילית בשוק האג"ח הלא צמודות לא צפויה להימשך לאורך זמן", אמר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש.
לדבריו, האירועים האחרונים נראים כתיקון מסוים למצב של תמחור לא מספיק של סיכונים ששרר קודם לכן. "כל אירוע היה עלול לגרום לזעזוע. הפעם הייתה זו הכרזה על בחירות והפיחות החד בערכו של השקל שבא אחריה", הסביר זבז'ינסקי.
זבז'ינסקי מזכיר כי "שוק האג"ח הישראלי נהנה בשנה האחרונה מירידות די חדות בתשואות בהשוואה לשווקים אחרים בעולם, וכתוצאה מכך, התשואות בישראל, בעיקר של האג"ח הארוכות, ירדו לרמות נמוכות מדי. רמות אלה לא משקפות בצורה נאותה את הסיכונים הכלכליים, הפיסקאליים, הפוליטיים והגיאופוליטיים של מדינת ישראל".
גם רונן מטמון, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס גמל, מנסה להרגיע. "לא צריך להיכנס לבהלה. הירידות ככל הנראה בדרך לסיומן", הוא אומר. "הירידות בשוק האג"ח נובעות מחישוב מחודש של הסיכון. הטריגר היה הליכה לבחירות, כשבנוסף אנו רואים יציאה של משקיעים זרים על רקע החשש מהאופן שבו הפיחות בשקל ישפיע על המדדים והצמיחה, וכן הרפורמות שיתקעו בעקבות הקדמת הבחירות".
"הירידות בשוק האג"ח באות לידי ביטוי הן בממשלתיות שקליות והן בקונצרניות, האג"ח הממשלתיות צמודות המדד עולות", מדגיש רוני פילו, מנהל השקעות ראשי באי.בי.אי ניהול תיקים. לדבריו, "זו תגובה לעליית שער הדולר, שמעלה את הציפייה לאינפלציה, ולכן השקליות יורדות והצמודות עולות".
באשר לאג"ח הקונצרניות, פילו מציין אי הוודאות הפוליטית מחריפה אף היא את המגמה של שוק קונצרני חלש, שהחלה כבר לפני מספר חודשים: "גם ההנפקות הרבות המגיעות לשוק תורמות להיחלשות, כי הן מגדילות את ההיצע".
"הדולר לא יעצור ברף 4 השקלים"
בעקבות התפרקות הממשלה נמשך התיסוף בשער הדולר ושערו האמיר לכ-3.99 שקל. "נראה שהפעילים בשוק המט"ח מעריכים שאחרי הבחירות תקום בישראל ממשלה ימנית יותר מהנוכחית, וחוששים מבידודה של ישראל בעולם", אמר מנכ"ל אלומות קובי נימקובסקי.
לדבריו, על רקע אי הוודאות שנוצר החשש הוא שהמשקיעים הזרים ייצאו מישראל. לכן, הוא צופה שעד הבחירות הדולר ימשיך להתחזק, וכי בשוק תהיה תנודתיות גבוהה. גם בפריקו מעריכים כי הדולר ימשיך לעלות ויחצה את רף ה-4 שקלים לדולר, אולם מציינים כי "הסיכון המרכזי נותר במקרה של שינוי במגמת שוק ההון הגלובלי ובמיוחד בארה"ב לצד הריבית. הריצה לדולר מובנת מצד המשקיעים המוסדיים, אולם מציבה אתגר עצום בפני בנק ישראל. במקרה של שינוי במגמה - מי ירכוש את מיליארדי הדולרים שנקנו על ידו מאז אוגוסט האחרון? והרי בנק ישראל בתקופה של טרום בחירות יהיה מוגבל יותר בפעילותו, וזה מצב דברים שמסכן את עמיתי הקרנות והקופות כמו גם את התעשייה הישראלית והמשק כולו".
עם זאת, כמעט כרגיל במקרים כאלה, יש מי שכבר מזהים הזדמנויות השקעה. "פתיחת המרווחים באפיק הקונצרני פתחה מספר הזדמנויות השקעה, בעיקר בחברות האיכותיות המדורגות גבוה", אמר יוטב קוסטיקה, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מור. לדבריו, לאור התחזקות הדולר בחודשים האחרונים, האטרקטיביות של חברות ישראליות רבות הפועלות בעיקר בשווקי חו"ל גדלה.
"השבועות האחרונים לא היטיבו עם השוק הקונצרני, שסבל מאירועים נקודתיים דוגמת המשבר ברוסיה שהעלה את החשש בקרב המשקיעים", הוא מזכיר, "והחשש ממשבר פיננסי ברוסיה צפוי להישאר גם בחודשים הקרובים". לדבריו, השילוב עם ההשלכות השליליות של הבחירות צפוי להמשיך ולתמוך בשער הדולר, שעשוי בקרוב לחזור לקידומת 4.
"בסופו של דבר", הוא מסכם, "סביבת הריבית הנמוכה בישראל צפויה להישאר גם ב-2015, ועל כן למרות התנודתיות שאנו חווים - אין סיבה להיכנס לבונקר".
מה הם עשו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.