ליגת העל: תעודת (כמעט) שליש

1. האם התלות של מכבי ת"א בערן זהבי מחלישה אותה?

ממש לא. היא בהחלט מחזקת אותה. נכון שמכבי הודחה העונה בשלב מוקדם מגביע אירופה וגם לא הרשימה - ואפילו זהבי כבש רק בשני המשחקים האירופיים מתוך השישה אותם שיחקה - והיא לא במקום הראשון בליגה, ואפילו הפסידה למוליכה עם זהבי. אבל מכבי שומרת על קו אחיד איתו, שמחזיק אותה באחוזי הצלחה מדהימים.

שימו לב: עד שזהבי הגיע למכבי ת"א לפני פחות משנתיים, עמדו אחוזי ההצלחה שלה באותה עונה על 68%. היא הוליכה אז את הטבלה בהפרש של חמש נקודות. עם זהבי היא קפצה ל-81%, וסיימה את העונה ב-13 פור. אחוז ההצלחה הזה נמשך בשתי העונות הבאות. אם מכבי כבשה בלעדיו 2.2 שערים למשחק, איתו היא כובשת בדיוק אותו דבר, אבל הדומיננטיות שלו מייצרת לה יותר נקודות. נכון שעם 68% היא הייתה לוקחת אליפות כמעט בכל עונה - אבל עם 80% היא הייתה לוקחת אפילו בעונת הקיזוז של 2009/10, והיו שם שתי קבוצות מדהימות (מכבי חיפה והפועל ת"א).

מאז שהגיע למכבי, ייצר זהבי 60 שערי ליגה מתוך ה-131 שכבשה הקבוצה כשהוא שיחק, 48 כיבושים ו-12 בישולים. הוא כבש ב-34 משחקים מתוך ה-59 בהם שיחק, מתוכם כבש ב-25 משחקים את השער הראשון, השער שמכניס אותך לעניינים, שמרגיע אותך, שיוצר מומנטום. זו דומיננטיות מוחלטת, שהופכת את הליגה לסיפור של שחקן אחד.

זהבי, אגב, החמיץ במהלך שלוש העונות האלה רק שלושה משחקים, בהם הפסידה הקבוצה פעם אחת, וניצחה פעמיים. מה זה אומר חוץ מהעובדה ששלושה משחקים זה לא מספיק לאינדיקציה? שהיא בהחלט מסתדרת בלעדיו, אבל איתו היא מסתדרת יותר.

2. האם ק"ש מסוגלת לזכות בעוד אליפות?

כנראה שלא. ק"ש מסוגלת לזכות באליפות בדיוק כפי שקבוצות בדרג שלה זכו באליפויות שלהן בזמנן, כשאין אף אחד אחר בסביבה. הפועל חיפה זכתה באליפות ב-1999 כמעט ללא מתחרות מצד הגדולות. רובן דשדשו. בני יהודה זכתה ב-1990 כשמשחק העונה שלה היה מול הפועל פ"ת בפלייאוף. ק"ש שיחקה משחק עונה בחוץ במחזור ה-19 בעונת 2011/12, מול השנייה בטבלה... אשדוד. אם אין גדולות בסביבה, יש למועדון קטן סיכוי לקחת אליפות.

לפני שלוש שנים בעת הזו הייתה קרית שמונה רק שלישית, היו לה רק חמישה ניצחונות ב-11 משחקים, אבל הפועל ת"א של אחרי ה"במבי", ומכבי ת"א של עידן איווניר - גמגמו. האינדיקציה הייתה שנה קודם לכן. בעת הזו הוליכה ק"ש את הטבלה, נקודה מעל הפועל ת"א, עם 24 נקודות, אותו מספר ניצחונות כמו היום, ורק נקודה אחת פחות. היא אפילו כבשה יותר. ומה קרה? הפועל ת"א ומכבי חיפה היו כל כך טובות (הפועל שיחקה בליגת האלופות), שהן חלפו על-פניה בקלילות.

כרגע לק"ש יש יתרון זעום על פני מכבי, שניצחה יותר משחקים ממנה. שש הראשונות, הפלא ופלא, הן אותן שש ראשונות שהתחזיות נתנו לפני תחילת העונה, אפילו שמונה הראשונות. כלומר, ק"ש היא סטיית תקן בדיוק כפי שמכבי חיפה היא סטיית תקן, ויש בהחלט מצב שבסופה של עונה היא תסיים שלישית, אחרי שתי הדולקות בעקבותיה, אולי אף למטה מזה.

3. מי הן "ארבע הגדולות"?

ב-1984 יצא לאור לראשונה היומון "חדשות" עם מדור ספורט צעקני, תחת עריכתו של אבי רצון. המדור הזה טבע הרבה מוסכמות חדשות בספורט הישראלי ואחת מהן הייתה: "ארבע הגדולות". העיתון שהיה חייב לשרוד על-פי שיקולי רייטינג - מונח שהיה עדיין זר בתקופה ההיא - הלך על ארבע הקבוצות בעלות הקהל הרב ביותר: שתי התל אביביות, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים.

בשנת 2014 המספרים, שלא לדבר על ההישגים - מתעקשים להתווכח עם המוסכמות הישנות. בית"ר לא מוכרת מנויים, באופן שיטתי. הקהל שלה ברובו אינו ירושלמי וחלקו מסורתי ומתקשה להתחייב על רכישת כרטיס לעונה שלמה, כאשר חלק מהמשחקים הם בשבת וחלקם בשעות מאוחרות מדי להמשך שגרת השבוע. אבל גם בלי מנויים, הקהל של בית"ר מאכזב, ולא בגלל הזיהוי המוצהר של חלקו עם גזענות. השבוע נראה היציע המזרחי כמעט שומם במשחק בית. נכון שהמספרים הם עדיין גבוהים ביחס לקבוצות אחרות בליגה, אבל לא בטוח שביחס לב"ש, שגם יציבה הרבה יותר מבחינה ניהולית, וגם מצליחה לשים יד על שחקנים בכירים - ולא רק בגלל כסף - ונמצאת בגרף מתקדם של הישגיות שבמוקדם או במאוחר יבוא לידי ביטוי בתארים.

גם יציעי המושבה במשחק "הבית" של הפועל ת"א מול הפועל עכו השבוע לא קרסו מעודף קהל. חוסר ההישגיות ואי-הוודאות הפיננסי מרחיק קהל הצלחות מיציעי האדומים, אבל מעבר להכל, ב-30 העונות האחרונות זכתה הפועל ת"א בארבע אליפויות בלבד, פחות מכל אחת מ"ארבע הגדולות" (מכבי חיפה - 11, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים שש כ"א). אם משווים את מה שעשתה הפועל ברמה ההישגית בשלוש העונות האחרונות (גביע), למה שעשתה ק"ש (אליפות, גביע ושני גביעי טוטו), ואת מה שעשתה בהשבחת שחקנים (את זה היא עשתה קודם) לעומת מה שעושה ק"ש, וזה בלי קשר לקיטוב המדהים ביציבות הניהולית בין המועדונים - הולכת ומתבררת עובדה מדהימה: נכון להיום, ק"ש נראית מועדון גדול יותר משני המועדונים הייצריים, האידיאולוגים ומי שנחשבים למועדונים בעלי הקהל הנאמן ביותר - בית"ר והפועל.

בעניין הזה מדהימה מכבי חיפה, שנמצאת בנקודת שפל הישגית שלא הייתה לה מאז סוף שנות ה-90, והקהל שלה מראה בכל זאת בשבועות האחרונים נאמנות לא אופיינית אבל מאוד מרשימה.

4. מאוד צפוף בתחתית. מי מועמדות לירידה?

בין המקום הרביעי לאחרון יש פער של חמש נקודות בלבד - אלא אם מכבי פ"ת, שמשחקת הערב (ה', 19:00) מול אשדוד - תיקח נקודות ואז הפער יגדל מעט. אז אמנם לא כדאי לכם לשים את הכסף על ירידה של מכבי חיפה, שזה באמת תסריט מדע בדיוני. אבל חוץ ממנה, כמעט כל 10 הקבוצות הנותרות יכולות לרדת. די היה לראות איך יתרון מקצועי בולט אתמול של הפועל ת"א, הרביעית בטבלה ערב המשחק מול הפועל עכו (נועלת הטבלה ערב המשחק) - מתמוסס בתוך 10 דקות. הקבוצות האלו לא מספיק חזקות כדי לייצר רצף של הצלחות. יש במקומות 4-14 מועדונים שקריסה מקצועית תיצור אצלן כדור שלג. היו די קבוצות בעבר שהיו קבוצות מרכז טבלה רגועות באמצע העונה והידרדרו כך שירדו ליגה ברעש גדול בסופה.

המצב הפעם אפילו יותר מדאיג עבור הקבוצות - צפיפות כזו ותחתית שמתחילה ממקום רביעי לא הייתה כאן מעולם. אבל את הצופה הנייטרלי זה כמובן לא צריך להדאיג: הדרמה הגדולה עוד לפניו.