מחקר: אין מחליף למורי המדעים שעלו מרוסיה כשיפרשו

העלייה מרוסיה הייתה אחד ה"X פקטורים" הייחודיים שקידמו את ישראל - בשני העשורים הקודמים - באופן לא פרופורציונלי בזירת ההיי-טק, זאת ביחס למדינות מתפתחות אחרות.

בשנים הקרובות צפויה פרישה לגמלאות של נתח נכבד מאנשי המקצוע בתחום ההנדסה, המדעים והוראת המדעים מקרב אותם עולים שהגיעו ארצה בשנות ה-80 וה-90 וגורמים שונים במשק חוששים כי היציאה הלא פרופורציונית הזו של כוח אדם מן השוק, עלולה לחבל בהישגים שהושגו מאז.

על פי הערכות של התאחדות התעשיינים, נראה כי תוך 4-6 שנים צפוי מחסור גדול במהנדסים מנוסים. כדי להכשיר מהנדסים נוספים שיחליפו בהדרגה את מקומם של אלה, דרוש חינוך מוצלח למדעים אולם הפרישה הצפויה של מי שהגיעו כעולים מברה"מ לשעבר, תגרע ממערכת החינוך גם שיעור גבוה של מורים מנוסים בתחום המדעים.

לדברי אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ הפילנתרופית שהשקיעה בשיפור החינוך בישראל כ-100 מיליון דולר בעשור האחרון, הרי שלפי סקר שנערך ב-2010, כ-35% מהמורים לפיזיקה בתיכונים בישראל היו עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר וכך גם כמעט 30% ממורי המתמטיקה לחמש יחידות. "אלה מורים מעולים וכמחצית מהם פורשים בעשור הקרוב. לכן התחום נמצא בצומת. אנחנו רואים זאת בכך שבכמחצית מבתי הספר, אין בכלל מורה למתמטיקה ברמה של חמש יחידות ואין בכלל מגמת פיזיקה. מדובר לרוב בבתי ספר קטנים, בפריפריה או במגזרים השונים". כך, גם תלמידים שמעוניינים ללמוד מדעים ויכולים להצליח בכך, לא מקבלים הזדמנות.

הורביץ מספר כי יש מי שחווה את הבעיה הזו לפנינו. "הייתי בכנס במסקווה, ופתאום אני שם לב שמרצה אחר מרצה מזכיר את ישראל כמדינה שניתן ללמוד ממנה על הכשרה במדעים. אני אומר להם 'אנחנו?!', הם אומרים 'כן, הנה תראה כיצד חל אצלכם שיפור לפני עשור ושניים'. עניתי 'זה בין היתר בזכות המתנה ששלחתם לנו'. זו הייתה הפעם הראשונה שהם חשבו על כך. פתאום הם אמרו 'עכשיו אנחנו מבינים לאן נעלמו לנו כל המורים'".

אגב, הוא אומר, מחקר שבוצע לגבי ההגירה הרוסית - לא רק לישראל אלא לכל המדינות האחרות אליהם היגרו רוסים - חשף כי תפוצה זו מצטיינת בשיעור המדענים, המהנדסים ומורי המדעים שבה, ומשיגה הישגים יפים.

הוא מוסיף כי: "העובדה שכ-50% ממורי המדעים עומדים להתחלף היא אתגר אבל גם הזדמנות אדירה", בזכות תוכניות ההסבה של אנשי מקצוע להוראה. "סקר שערכה עבורנו מינה צמח הראה כי 8.6% מהעוסקים במקצועות ההנדסה והמדע שוקלים הסבה להוראה. בדרך כלל לא מדובר בצעירים, מעטים הולכים לתואר בהנדסה כדי להיות מורים, אולם בגיל 40-45 דברים משתנים. הם רוצים לתרום לחברה כולה, ולא רק לבעל החברה שלהם; הם חשים אהבה למדע ותשוקה להעביר זאת הלאה; הם רוצים יותר איזון בין העבודה לבית וגם ביטחון תעסוקתי - הצעירים נושפים בעורפם".

הורביץ מספר על כמה תוכניות מיוחדות ל"פרחי הוראה מצטיינים", בהם משתתפים אנשים כמו המנכ"ל המייסד של מיקרוסופט ישראל, אבי נתן או המנכ"ל הקודם של קוואלקום ישראל, אייל בר דוד. "הם עוברים הכשרה מיוחדת, שבה מהימים הראשונים הם כבר נמצאים בכיתה, ההכשרה היא על בסיס התמחות, מצלמים אותם בווידאו והם מקבלים הערות ספציפיות על ההוראה שלהם ממורים מעולים מתוך המערכת. זו תוכנית ייחודית שמתאימה לקבוצה הזו". קרן טראמפ תומכת בתונכית, שמופעלת על ידי מספר מכללות להוראה.

פתרון מעניין אחר הוא לימודי מתמטיקה ופיזיקה מקוונים לתלמידי התיכונים בהם אין מורה לפיזיקה ומתמטיקה. "זה פתרון ביניים למספר תלמידים בכל בית ספר כזה, שצופים בהרצאות ומקבלים חונכות אישית ותרגול על ידי סטודנטים. ההישגים שלהם טובים יותר מהממוצע של תלמידי המדעים".

נח גליל, דיקאן בית הספר להנדסה במכללה האקדמית כנרת, אומר כי: "המשק הישראלי נמצא בתנופה הן בתחומי ההיי-טק והן בתחומי התשתיות, בזכות אנשי מקצוע שהגיעו לארץ בשנות ה-90, ואנשים אלו פרשו לאחרונה או עומדים לפרוש בקרוב. מאין ניקח את ההפרש? האוניברסיטאות לא מצליחות לעמוד בביקושים, ולכן המכללות חשובות, בעיקר לאור זה שאנחנו שמים דגש על הצד היישומי של הוראת ההנדסה, ופחות על הצד התיאורטי, מה שמקצר את הזמן לשילוב מהנדס בעבודה בפועל. כמו כן אנחנו עושים פעילות במגזרים שונים, כדי להציע להם הוראת מדעים בצורה שמתאימה להם".

 המורים לפיזיקה ולמתמטיקה מתקרבים לפנסיה