"אי המשילות והבחירות עלולים לייקר את עלות גיוס הכספים"

לאחר תקופה של יציבות שלטונית יחסית שוב נכנסה מדינת ישראל למצב של חוסר יכולת משילות שהוביל לקיצור כהונת הממשלה. ההשפעה המיידית של מהלך זה על השוק עד כה הייתה בעיקר בגזרת הדולר-שקל. הדולר, שגם כך נמצא כבר כמה חודשים במגמת התחזקות בעולם ובארץ, קיבל דחיפה נוספת כלפי מעלה כתוצאה מהקדמת הבחירות.

צחי ליבוביץ', מנהל השקעות ראשי באימפקט בית השקעות, מציין בסקירה שפרסם כי עד שנת 1996 הבחירות בישראל נערכו כמעט תמיד במועדם. בין השנים 1996 ל- 2006 נערכו 5 מערכות בחירות, כלומר ממוצע של בחירות כל שנתיים. מצב זה מעיד על חוסר יציבות שלטונית ויש לו השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה המקומית ובעיקר על המעמד הכלכלי הבינלאומי של המשק הישראלי.

החל משנת 2006 אנו מצויים, כאמור, בתקופה של יציבות שלטונית יחסית, עובדה זו היוותה חלק נכבד מהקריטריונים החיוביים בקביעת דירוג אשראי גבוה למדינת ישראל. דירוג אשראי גבוה מאפשר גיוס כספים בחו"ל בריביות נמוכות מאוד, דבר המוזיל משמעותית את עלויות גיוסים אלה.

החשש הגדול, אומר ליבוביץ', הוא שבמצב של חוסר יציבות שלטונית ואי יכולת משילות ייפגע דירוג האשראי של ישראל בעולם כאשר תגובת השרשרת תהיה אילוץ של בנק ישראל להעלות את הריביות ועלויות גיוס הכספים בחו"ל יתייקרו.

נזכיר כי לאחרונה הורידה אחת מחברות דירוג האשראי הבינלאומיות, פיץ', את אופק דירוג האשראי של ישראל מחיובי ליציב בשל עלייה ביעד הגירעון והשלכות מבצע צוק איתן. נכון שעדיין לא מדובר בהורדת דירוג אלא שינוי מצב מחיובי ליציב ואף נכון הוא שפיץ' היא חברת דירוג האשראי הבינלאומית הקטנה מבין 3 המרכזיות, אך עובדה זאת בתוספת החזרה לימים של אי יציבות שלטונית בהחלט מטריד כאשר בוחנים כיצד יעריכו חברות דירוג האשראי את הכלכלה הישראלית בשנים הבאות ואיזו השלכה תהיה לכך על המשק ועל שוק ההון בישראל.