במושב "מבט קדימה - לנצח בסביבה תחרותית" בוועידת ישראל לעסקים 2014, התקיים היום (א') דיון בהשתתפות ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל טבע; רפי מאור, יו"ר התעשייה האווירית; ומולי אדן, סגן נשיא בכיר אינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל. את הפאנל הנחה אלי ציפורי, סגן עורך ראשי ועורך חדשות ב"גלובס".
"מה שהביא אותנו לפה הוא אדם יקר מהסיליקון ואלי, דב פרומן, שכשחזר לארץ ביקש להקים כאן פעילות", אמר אדן. "החלק השני זו כבר התרומה של העובדים במפעל או במו"פ. התחרות היא אדירה ואסור לעצום את העין ולו לדקה אחת".
כאשר נשאל האם אינטל קיבלה הצעות טובות יותר ממדינות אחרות להקים שם מפעלים, ענה: "חברה רב-לאומית מסתכלת על מגוון דברים: הטבות, מיסוי, שוק צרכנות, יצירותיות ועוד. כשהמכלול כולו הוא מכלול תחרותי, בסך הכל, הצלחנו להתמודד. כשלא מצליחים - טוב, ראינו מה קרה עם אירלנד" (אינטל החליטה להקים מפעל באירלנד, כשברקע התקיים ויכוח ציבורי בישראל על גובה ההטבות שיש להעניק לחברה).
מאור אמר: "התעשייה האווירית היא חברה מסחרית, עסקית, פועלת ב-92 מדינות בעולם ואנחנו זקוקים לכל הכלים על מנת להצליח. יש קושי לאוצר להתמודד עם החבילה שנקראת חברות ממשלתיות - רפא"ל וכו' - מוטות ייצוא עם טכנולוגיית-על. בו בזמן יש את חברת החשמל, הרכבת ועוד - ואי אפשר להתמודד איתן באותו אופן".
"אני מקווה שנצא להנפקת מניות מיעוט ב-2015", הוסיף מאור. "אנחנו נתקלים כחברה ממשלתית בחסמים בירוקרטיים רבים. יש אפליה כלפי חברות ממשלתיות, למשל אין לנו יכולת להתחרות על חממות של המדען הראשי וקשה לנו להתחרות שם בגלל איסורים שיש עלינו. הממשלה הכריזה על באר שבע כמרכז הסייבר הלאומי, אבל אנחנו לא יכולים להשתתף בזה כי אנחנו חברה ממשלתית".
- אבל יש לכם גם ועד חזק, זה לא משפיע?
מאור: "אני קראתי לעצמי פעם קפיטליסט אגליטרי. הייתי רגיש לנושאים חברתיים. באינדיגו התנגדנו לוועדים. בני לנדא אמר שהנהלת החברה היא הוועד של העובדים. לצערי, זה לא נכון לכל החברות בארץ וצריך לחשוב על הנושא הזה. בתעשייה האווירית יש ועד מאוד חזק שבראשו עומד ח"כ עם השפעה גדולה מאוד" (מאור התייחס כמובן לח"כ חיים כץ מהליכוד, שנמצא בחל"ת כבר יותר מ-21 שנה).
"אם אתה רוצה להיות חדשני ולהמציא את החברה מחדש, צריך את העובדים", הוסיף מאור. "הוועד הוא נכס ולא מעמסה. כל זמן שהסכמנו שטובת החברה עומדת במוקד - הוועד הוא נכס".
"אם החברות הרב-לאומיות לא יגיעו לכאן - נחזור לתקופת האבן"
ויגודמן התבקש להתייחס להטבות המס שמעניקה ישראל לחברות הענק ואמר: "ישראל צריכה להיות גאה. טבע מחויבת למדינת ישראל, נמשיך לפעול כאן ללא תנאים כלל. נעשה מה שצריך כדי שהפעילות כאן תהיה תחרותית ותשרת את הפעילות של טבע בעולם. טבע הצליחה בגדול בקופקסון. הטבות המס התקבלו כי זה היה פרויקט מסוכן. לדעת שזה הצליח זו חוכמה בדיעבד, אבל אף אחד לא העריך שזה יצליח ככה בגדול. התוכנית העסקית של טבע דיברה על מכירות של 200 מיליון דולר בשנה ובפועל אנחנו מוכרים את הקופקסון ב-4 מיליארד ד'. ההטבות לטבע לא אומרות שטבע לא משלמת מס, אלא משלמת מס מופחת. האמירה שאם משלמים לטבע אז אחרים לא מקבלים - זה פשוט לא נכון... היום טבע משלמת 9% מס בישראל, אלה שיעורי מס רגילים".
ויגודמן הוסיף כי "מה שחסר לנו כאן בצורה הכי חזקה היא הסתכלות על מונח הערך המוסף שנותנת התעשייה למדינה. אם ישראל תמדוד את זה כמו מדינות אחרות, את מה שהיא מקבלת מחברות גדולות, אז אנחנו יוצרים שפה נכונה בשיחה בין סקטור לבין מדינה. אסור לשים רק את נושא המס תחת המיקרוסקופ".
אדן הדגיש: "כשאנחנו מסתכלים על החברות הרב-לאומיות האלה, אין קשר אם אנחנו אוהבים את זה או לא. בעולם יש מגמות שגדולות עלינו כדי שנוכל לשנות אותן. הגדולים הולכים להיות גדולים יותר. המסחר הולך להיות על ידי הגדולים. החברות הקטנות נרכשות על ידי בינוניות והבינוניות על ידי הגדולות. לאורך זמן נראה שחלק יותר גדול של החברות הגדולות יעברו למדינות המתפתחות. אם החברות הרב-לאומיות לא יהיו כאן, אנחנו חוזרים לעידן האבן.
"שראל צריכה לדאוג אקטיבית שהחברות הגדולות יגיעו לארץ, כי יש לזה משמעות אדירה. כשאני מסתכל מה קורה בישראל מבחינת היי-טק, כשהודיעו לנו שיש בחירות, המשמעות היא שחלק גדול מהתוכניות ל-2015 יוקפאו. זה כמו שיגידו לנו להפסיק את הפיתוח ל-6 חודשים. אני לא מבין איך אפשר ככה לעשות תחרות. אנשים לא מבינים שהתחרות היא לא רק בין שמאל לימין, אלא גם בין הכלכלה הישראלית לעולמית. ההשפעה של זה מחרידה. אין לנו את הלוקסוס לעשות סטופ של 6 חודשים".
ויגודמן הוסיף: "אני מאמין שאפשר וצריך לקחת את המדינה שלנו לקפיצה הגדולה הבאה במובנים הכלכליים שעליהם אנחנו מדברים. יש פה תוכנית שיכולה להביא להקמה של תעשיות וחברות נוספות שיובילו את התעשייה הישראלית לאורך זמן ויעזרו לישראל לנצח בתחרות הגלובלית. צריך מנהיגות".
מאור ציין בהקשר זה "מי אחראי בישראל על כושר התחרות? ישראל לוקה בתכנון לטווח ארוך. כשממשלות מתחרות זה מוקש לחשיבה לטווח ארוך. למשל תקציב הביטחון - אין תקציב רב-שנתי. 'כיפת ברזל' לא מפותחת בחודשים, אלא בשנים; וזה חסר בלתי רגיל".
אדן התייחס לבעיה של ישראל בתחום החינוך, אותה כינה "הצונאמי של החינוך": "צריך לראות לא מה שיש לנו היום בהיי-טק, אלא את על גל תלמידים שמתקרב להזין אותנו בעוד 10-15 שנה. המדדים של החינוך בישראל קשה. 35% מהתלמידים לא מגיעים לרמת מינימום במתמטיקה. אי אפשר לדבר על עסקים בלי לדבר על הדבר הזה. אנחנו מקבלים פחות בוגרים מהטכניון, ופחות איכותיים. אם לא נטפל בדחיפות בבעיית החינוך בישראל נקרא על ישראל כסטראט-אפ ניישן רק בספרי ההיסטוריה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
