נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, התייחסה היום (א') לבעיית יוקר המחיה בוועידת ישראל לעסקים 2014 בתקופת בחירות זו ואמרה כי השיח הפוליטי עלול להיות "מוקצן ולפעמים שטחי". היא טענה כי סל המוצרים בישראל התייקר "באופן סביר" בשנים האחרונות ויצאה נגד יוזמת שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, להכניס עוד מוצרים לפיקוח מחירים.
"המילקי לבדו לא יכול לשאת לבד את סוגיית יוקר המחיה", אמרה פלוג. "העיסוק ביוקר המחיה נוגע בתהליכים מרכזיים, שמתרחשים במשק ומשפיעים על רמת החיים של הישראלים לאורך זמן", טענה פלוג. לדבריה, "מחאה ציבורית היא כלי חשוב ולפעמים נדרש כדי להוביל לבחינה ולשינוי, אולם השינוי האמיתי לא יכול להתקיים בסיסמה קליטה בלבד. הדברים נכונים בתקופה זו של בחירות כשהשיח הפוליטי עלול להיות מוקצן ולפעמים שטחי".
פלוג אמרה עוד: "אנו רוצים לבחון את השינוי ביחס בין מחירי סל המוצרים שאנו צורכים לבין השינוי בהכנסה נטו של משקי בית, שמאפשר לצרוך את אותו סל מוצרים ושירותים. בשיח הציבורי עולות בהקשר זה שלוש שאלות עיקריות, שאנסה להתייחס לכל אחת מהן: האם מחיר סל הקניות עלה באופן ניכר? האם ישראל באמת יקרה יחסית למדינות מפותחות אחרות? ומה קרה להכנסת משקי הבית לאורך זמן?"
לפי פלוג, בנק ישראל "הצליח לעמוד במשימה העיקרית שלו - שמירה על יציבות מחירים לאורך זמן. אותם המחירים שאנחנו פוגשים לעתים קרובות כמו מחירי המזון עלו יותר, וכך גם סעיפים של החזקת דירה". היא ציינה את סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שזינק ב-40% בשנים האחרונות. כידוע, סעיף זה מייצג בעיקר את שכר הדירה.
"עם זאת, סעיפי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-26%, סעיף התקשורת ירד מאז הרפורמה ב-2010 בכ-19%", הוסיפה פלוג. "אז הממוצע עלה בפחות מ-2% בשנה אבל ההתפלגות מאוד שונה לפי הסעיפים".
פלוג התייחסה למחירי הדירות שלא נכללים במדד המחירים לצרכן ואמרה: "מחירי הדירות אמנם ירדו בעשור שהסתיים ב-2007, אבל מאז הם זינקו ב-95% וזה מכביד על רוכשי הדירות".
באשר למשכנתאות אמרה פלוג: "אמנם גודל המשכנתא עלה, אך ההחזר החודשי ירד כי המשכנתא הפכה ארוכה יותר והתארכה בממוצע ב-6 שנים וכמובן הריבית שירדה. בנוסף לכך אנו מודעים לכך שהייתה עלייה, מתונה אמנם, בהכנסה הריאלית של משקי בית".
"סל המוצרים התייקר באופן סביר"
פלוג התייחסה לפערי המחירים בין ישראל למדינות דומות: "יש פערים גדולים בחלק מהמוצרים, חלק מהם נובעים מתחרות נמוכה. בחלק מהמקומות יש צורך להגביר את התחרות, כמו למשל בבנקאות ובתעופה האזרחית. יש גם את הוצאות הביטחון הגבוהות שמחייבות מיסוי גבוה, שמקטין את ההכנסה נטו או מעלה את מחירי המוצרים. גם העובדה שאנחנו משק קטן ומבודד יחסית גיאוגרפית משפיעה על יוקר המחיה.
"אפשר לומר שסל המוצרים התייקר באופן סביר. השאלה היא מה קרה באותו זמן לשכר ולהכנסה. ההכנסה נטו למשק בית עלתה יותר מהר מהשכר הממוצע. ההכנסה נטו למשק בית עלתה מהר. העלייה בהכנסות משקי הבית בחמישון העליון היא תולדה של הפחתת המסים הישירים. העלייה בהכנסה של משקי הבית בחמישון התחתון היא תולדה של עלייה במספר המפרנסים בכל משק בית. עם זאת, רמת השכר עדיין נמוכה ומהווה אתגר לקובעי המדיניות. אם רוצים לראות עלייה בשכר, צריכים עלייה בפריון".
פלוג אמרה כי שכר המינימום צריך לעלות, אבל "תוך כדי תיקון העיוותים של הגדרת שכר, ויש מקום להגדלת מס הכנסה שלילי. זאת, תוך מתן תמריץ חיובי להשאר בשוק העבודה".
ומה אסור לעשות? פלוג יצאה נגד היוזמה של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד להכניס יותר מוצרים לפיקוח מחירים: "זה אמנם כלי ראוי ונכון במקרים שבהם מתקיים כוח מונופוליסטי או כשל שוק. בתנאים אחרים זה מתכון לבירוקרטיה וחיפוש דרכים שונות לעקוף את הפיקוח. זאת לא דרך המלך. יוקר המחיה הוא מושג מורכב ורב-מימדי, וגם אבחון הבעיה והדרכים להתמודד איתו דורשות מגוון כלי מדיניות. אין זבנג וגמרנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
