"ב-2011 בוועידת G20 המדינות האירופיות העשירות והמתקדמות היו צריכות לפנות לסין, ברזיל, רוסיה - המדינות שיש להן את כל הכסף, על מנת שיסייעו לכלכלות שלהן", זוהי הדוגמה לחשיבות עלייתם של השווקים המתעוררים, כפי שהציג היום פול בלוסטיין, עיתונאי כלכלי וסופר, עמית בתוכנית לפיתוח כלכלה גלובלית, Brookings Institution. בלוסטיין מנחה את הפאנל "עיניים עצומות לרווחה: מכשולים והזדמנויות בשווקים המתעוררים", בוועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס" שמתקיימת היום בת"א.
בפאנל משתתפים סר צ'ומה צ'קראבטי, נשיא הבנק האירופי לשיקום ופיתוח EBRD; פרופ' סוזן מ. קולינס, פרופ' לכלכלה, דיקנית ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטת מישיגן; דן רוזנטל, מנהל בכיר, Albright Stonebridge China; ד"ר דיוויד וו, אסטרטג בכיר, מנהל וראש המחקר הגלובלי, מריל לינץ'-בנק אוף אמריקה; ופרופ' מאריו בלכר, בנק Hipotecario, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה.
לדברי בלוסטיין, בעבר המדינות המפותחות חשבו שגילו את "הסוד" לצמיחה כלכלית לאורך שנים, אולם זה לא קרה.
צ'קראבטי, שב-30 השנה האחרונות עוסק בתחום הפיתוח הכלכלי, דיבר על הקשר בין EBRD לישראל. "הקשר בין EBRD לישראל תמיד היה קרוב מאוד, וכעת צפוי להיות אף קרוב יותר", אמר צ'קראבטי. "בכל שנה השקענו 8-8.5 מיליארד דולר במדינות בהן אנו פועלים, ונשמח עם יותר סכומים יהיו קשורים לפעילויות עם ישראל. יש לנו מעל שני עשורים של ניסיון בניווט פעילויות מסוג זה. אני רוצה לשכנע אתכם שיש המון הזדמנויות".
לדבריו, EBRD נועד בעבר לסייע למדינות הקומוניסטיות לשעבר. "כיום אנו פועלים ממונגוליה במזרח ועד מרוקו במערב, בשלוש יבשות. השקענו גם במדינות שכנות של ישראל ואנו מקווים שזה יביא ליציבות באזור. יש לנו 64 מדינות שהן 'בעלות מניות', לא רק אירופיות. המבנה הזה מאפשר לנו לייצר דיאלוג עם המדינות בהן אנו משקיעים".
"עבדנו עם קבוצת פישמן - חברה ישראלית שבנתה פרויקט בבלארוס", הוסיף צ'קראבטי. "החברה הישראלית לא תהיה היחידה שתהנה מהפרויקט, אלא גם בלארוס עצמה. גם עם קרדן עבדנו בבולגריה - שוב, החברה הישראלית נהנית אך גם הכלכלה הבולגרית. ההשקעות של EBRD עם חברות ישראליות מתקיימות בעיקר במזרח אירופה אך מתפשטות לאזורים נוספים".
לדבריו, "אנו מחויבים לקדם צמיחה. אתם יכולים לעזור לנו בכך, בהשקעה במצרים, ירדן, טוניסיה ומרוקו. ברור לנו שזה לא קל ליזמים ישראלים, אך חלק מתפקידנו להקל על כך. אנו יכולים לאפשר מגעים ישירים עם אותן ממשלות. ברור לי שהמדינות השכנות של ישראל יוכלו ליהנות מהחברות הישראליות ויש לחברות האלה הזדמנויות מצוינות שם". עוד הוסיף צ'קראבטי, כי "הדוגמה של ישראל הפכה ל-role model עבור מדינות אחרות, בהקשר של חדשנות. חדשנות היא בלב הצמיחה וישראל היא בלב החדשנות".
רוזנטל דיבר על השקעות בסין. לדבריו, "במערכת הסינית, הדינמיקה והפוקוס על מגזרים מסוימים כמו חקלאות, ביו-רפואה, יעילות אנרגטית ועוד - מייצרים חלק מההזדמנויות הקיימות". רוזנטל התייחס גם להודו, ואמר כי חצי השנה הראשונה של כהונת ראש הממשלה ההודי ייצרה הרבה ציפיות וכבר בוצעו חלק מהתהליכים המצופים. "יש לו אג'נדה שאפתנית בתחום הצמיחה הכלכלית", אמר רוזנטל. "לחברות הישראליות יש הזדמנות לשחק תפקיד חשוב יותר בכלכלה ההודית".
בלכר דיבר על שינוי פרדיגמה בכלכלת העולם, כאשר המנוע שמוביל את הכלכלה היא כלכלת ארה"ב. "שוקים מתעוררים מייצרים היום יותר מכלכלות מפותחות, ויש הרבה השקעות זרות בין מדינות מתפתחות - סין משקיעה בולטת", ציין בלכר. "בשנה החולפת היה שינוי, לא רק בשל העובדה שכלכלות מתפתחות צומחות בקצב איטי יותר מאשר בעבר, אלא גם ההשפעה, התפקיד של אותם שווקים משתנה".
בלכר ציין את מדינות ה-BRICS שנתפסו בעבר כסימן של חוזק והיום מדובר על "fragile 5", חמש מדינות בעלות כלכלות "שבירות" - כולל שלוש ממדינות ה-BRICS.
"מהן ההשלכות?", שאל בלכר והשיב: "במונחי השקעות יש צורך להיות הרבה יותר סלקטיביים. לדעתי, השינוי הוא 'כאן כדי להישאר'", אמר בלכר.
פרופ' קולינס דיברה על המצב השונה שרואים היום כשמתמקדים בסין ובהודו, שתיים מהכלכלות הגדולות. "הודו הציגה ביצועים חזקים במיוחד עם שיעורי צמיחה של מעל 8%, והתגברות על המשבר הכלכלי באופן מוצלח ביותר. מאז שיעור הצמיחה הואט משמעותית. השאלה היא למה זה קרה, ומה הלאה. חשוב להבין מה קרה, ולהסתכל על צד ההיצע. הודו הצליחה להגביר את הפרודוקטיביות לאורך זמן. מאיפה הגיעה ההאטה? ירידה בהשקעות בשל ירידה באמון, וירידה דרמטית בפרודוקטיביות. לאחרונה, רפורמות שבוצעו בהודו התחילו להשפיע למרות האתגרים שעדיין קיימים, כך שהאמון גבר ואני אופטימית בנוגע ליכולתה של הודו לחזור לצמוח בקצב גבוה, למרות הסיכונים".
קולינס פחות אופטימית בנוגע לסין: "בסין המצב שונה מאוד. השלב הבא של הצמיחה שם הרבה יותר מאתגר. יותר סביר שתציג צמיחה בת קיימא של 4% ולא יותר. עם זאת, סין כבר הפתיעה בעבר ויכולה להפתיע אותנו שוב".
וו דיבר על סוגיית הנפט: "אם הייתי אומר בעבר שהתופעה הבולטת השנה תהיה הירידה החדה במחיר הנפט על רקע עליית דאע"ש, לא היו מאמינים לי, אבל כך היה", אמר וו. "עד לפני שלושה חודשים הנפט היה אפיק ההשקעה הכי תנודתי. העובדה שהמחיר ירד בחדות, חוסך לכלכלת העולם סכום אדיר - גבוה בהרבה מהתמריצים הכלכליים שניתנו בזמן המשבר. מי המפסידים והמנצחים? רוסיה היא המפסידה הבולטת על רקע ירידת הרובל".
עוד הוסיף וו בחיוך, "אני מקווה שישראל תהיה מהמרוויחות מהמצב כי אם לאויביי ישראל יהיה פחות כסף זה טוב לישראל". הודו, כיבואנית נפט, אמורה גם היא להערכתו להיות מהמרוויחות. "היום מסתכלים על סין כמו שהסתכלו על ארה"ב לפני חמש שנים - במשבר", הוסיף וו.
בלוסטיין שאל את המשתתפים בפאנל מי המדינות שהם הכי מודאגים בנוגע אליהן, ושאלה מנוגדת נשאלה מהקהל - מיהן המדינות שהם הכי אופטימיים בנוגע אליהן. "הייתי משקיע בארגנטינה, כי המצב לא יכול להיות גרוע יותר", אמר בלכר ושיעשע את הקהל.
צ'קראבטי ציין את רוסיה כמדינה המדאיגה ביותר, ובין היתר ציין את ההשפעה של כלכלת רוסיה על מרכז אסיה.
***אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
