"מחירי הנדל"ן גבוהים. כל האירועים - כולל עלייתו ונפילתו של מע"מ 0 - השפיעו ומשפיעים על ההיצע והביקוש, ואם מנתחים את השוק בראייה ארוכת טווח, מחירי הנדל"ן גבוהים מאוד. האם מחירי הדירות ירדו? זו שאלה של מתי ובאיזו עוצמה. זה שוק מחזורי". כך אמר היום (א') דודו זקן המפקח על הבנקים, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
"כשזה יקרה, ההשפעה תהיה דרך האשראי לקבלנים. הם מחזיקים בכובע הביצוע ובכובע של פוזיציית לונג על הקרקע", הוסיף זקן בשיחה עם עירית אבישר, כתבת הבנקים של "גלובס", אך קבע כי זה "אירוע שהמערכת הבנקאית יודעת ותדע להתמודד איתו. הטלנו מגבלות על המשכנתאות ורמת הסיכון נמוכה יותר. עם זאת, השאלה היא גם לגבי תיק המשכנתאות כולו. היום משקלו 30% מתיק המערכת הבנקאית. מה יקרה בתרחיש קיצון של אבטלה ועליית ריבית, כמה דירות המערכת הבנקאית תוכל לממש? זו בעיה שאנחנו מנסים למנוע ולדאוג לבנקים לכריות הון".
בהמשך, כשנשאל מה דעתו על כך שהאשראי הצרכני צמח דווקא בתקופה שבה המשק נכנס להאטה, השיב זקן כי לדעתו "אם מסתכלים על האשראי הצרכני ברמה בינלאומית, ישראל במקום טוב יחסית מבין מדינות הOEDC. עם זאת, לא ראינו עלייה בהפרשה לחובות מסופקים וזה מטריד אותנו". זקן אמר עוד כי האשראי הצרכני מהווה חלופה לאשראי יקר יותר - אשראי חוץ בנקאי - וכי ונושא זה נמצא בימים אלה על שולחנו.
זקן התייחס גם לחקירה שמנהלות הרשויות האמריקאיות נגד בנקים ישראליים, ולקנס הכבד של 1.5 מיליארד שקל שצפוי בנק לאומי לשלם על רקע החשד שסייע ללקוחותיו בארה"ב להעלים מס. "עניין הקנסות מטריד, אבל צריך להסתכל על המגמה, כי האמריקאים לא עושים זאת רק בישראל", אמר זקן. "האמריקאים קבעו סטנדרט חדש שמטרתו למנוע מאזרחי ארה"ב להעלים מס וזה יחלחל לכל המדינות. הם מובילים את זה כמו המלחמה שלהם בהלבנת הון בשנות ה90 ואני מניח שהמערכת הבנקאית הישראלית תתאים את עצמה לכך".
לגבי הביקורת שלאומי משלם מס כבד כדי להימנע מהגשת כתבי אישום כנגד בכירי הבנק לשעבר השיב זקן כי "הקנס לא בא על חשבון העמדה לדין. חלק מהנושאים היו פעולות שבוצעו מחוץ למדינת ישראל בעברה לכאורה על חוקי מס של ארה"ב. לפי חוק החברות בישראל חברה לא יכולה לשפות כנגד מעשים פליליים לרבות הבנק. ההסדרים עם האמריקאים לא כוללים ויתור על העמדת נושא משרה לדין פלילי. הקנס לא בא על חשבון העמדה לדין".
במהלך השיחה נשאל זקן באשר לדעתו להסכמי השכר במערכת הבנקאית, בדגש על הסכם השכר החדש המתהווה בבנק לאומי ואשר צפוי להשפיע על חלק גדול מהמערכת הבנקאית, ועל כך שוועדי העובדים בבנקים מתעקשים שלא לוותר על הטייס האוטומטי.
"הציפיות שלי מהסכמי השכר בבנקים נאמרו בעבר: במערכת הבנקאית אין מקום לטייס אוטומטי של 5.8%. זאת לא שאלה של וויתור. הסביבה השתנתה והמערכת צריכה להתאים את עצמה בצד ההוצאות. כמחצית מהסכמי השכר במערכת הבנקאית הם בעצם אותו הסכם. לדעתי, הדרך היעילה ביותר לנתק את ההסכמים ההלו זו חקיקה".
פרופ' אדמתי: בנקים לא צריכים לחלק דיבידנדים
השיחה עם זקן נערכה במסגרת מושב "הדור הבא של הבנקאות" שעסק בשאלה האם הבנקים מתאימים את עצמם לעולם החדש. במושב זה השתתפו גם פרופ' ענת אדמתי, פרופסור למימון וכלכלה מאוניברסיטת סטנפורד, אריק ברגלוף, כלכלן ויועץ מיוחד לנשיא הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח EBRD ופרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי בבנק הפועלים.
פרופ' ענת אדמתי אמרה כי "העולם הפיננסי הגלובלי הוא מאוד דינמי. זו מערכת מאוד שבירה. החלק שניתן לתקן באופן המהיר ביותר קשור למבנה המימון, כי הבנקים מממנים עצמם כיום בצורה לא בריאה. אין אף חברה בעולם תחת רגולציה שמממנת את עצמה עם הון עצמי נמוך מ30%. אין לבנקים רצון להגדיל את ההון העצמי, הם מעדיפים להוציא אותו החוצה, כלומר לחלק דיבידנדים, בייחוד אם לא מפריעים להם. והבנקים מממנים את עצמם באמצעות כסף של לקוחות (פקדונות) והם מאוד נוחים".
לדעת אדמתי, הבנקים צריכים להגדיל את ההון העצמי שלהם: "אין שום צורך שהבנק ישלם לבעלי ההון דיבידנדים, זה כסף שעדיין שייך למשקיעים ולא צריך לבזבז את הכסף הזה או לשרוף אותו. זה יכול לעזור לכלכלה, כמו למשל הלוואות לעסקים קטנים".
בהמשך המושב התייחס לדברים אלה פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, שלא הסכים עם אדמתי.
"המציאות היום הרבה יותר מורכבת. תפקידם של בנקים להיות מתווך פיננסי. הבנק לוקח חלק מהכסף ומשקיע אותו, כי ההסתברות שכולנו נבוא ביום נתון בשעה נתונה שואף לאפס. המציאות היא הרבה יותר מורכבת מהאופן שבו אדמתי הציגה את הדברים. בנקים נתונים לשורה שלמה של סיכונים - סיכון אשראי, שער חליפין, דיפולט, סיכונים רגולטוריים. אומרים לנו כאן שדרישות ההון צריכות להיות גבוהות יותר ב-30%. אני מאמין שבקרת סיכונים ורגולציה היתה יכולה למנוע את משבר 2008. אני חסיד גדול של רגולציה", אמר ליידרמן.
בהמשך הוסיף כי אחד התחומים שמפחידים אותו כיום ככלכלן זו מדיניות הבנקים המרכזיים.
"אנחנו בעולם של ריביות ריאליות שליליות וזה נותן לגיטימציה לקחת סיכונים ע"י כולם - כולל גופי פנסיה - שהיא מופרזת. אני לא יודעת מה יקרה ביום שבו נחזור לנורמליזציה", אמר ליידרמן. "אבל הבעיה היא לא בעיה מוניטרית. עוד הקלה כמותית לא תביא את הצמיחה ולדעתי זה הסיכון הפיננסי הגדול ביותר שהעולם נמצא בו היום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
