האם הפופולריות של פוטין תצלח את הסערה שאליה נקלע?

בשתי תקופות הכהונה הראשונות של ולדימיר פוטין כנשיא רוסיה, בשנים 2000-2008, עליית מחירי הנפט אפשרה לו למשול בעסקה לא כתובה עם העם שלו: ותרו על כמה מהחירויות הדמוקרטיות שלכם, קבלו עלייה ברמת החיים.

מאז שהוא חזר לכהונה שלישית ב-2012 במצב כלכלי גרוע יותר, פוטין הציע אמנה לא כתובה חדשה לבני עמו, שבנויה על סיפוח קרים וההתערבות הצבאית באוקראינה: ותרו על עוד חירויות כדי להחזיר את רוסיה להיות מעצמה.

אלא שכעת כלל לא ברור אם העסקה החדשה הזו היא בת קיימא או מוצלחת כמו הראשונה. היא נבחנת על ידי סערה כלכלית מושלמת, שמאיימת להפוך את העלייה ברמת החיים שהייתה המקור הראשוני לפופולריות של פוטין.

העיצומים של המערב בנושא אוקראינה השתלבו עם צניחה לא צפויה במחירי הנפט העולמיים כדי להפיק צניחה תלולה בשער הרובל, ושילוב של עלייה באינפלציה עם מיתון ממשמש ובא.

סימן ברור ללחץ שפוטין מצוי בו היה ביטול פרויקט צינור הגז הדרומי בשבוע שעבר, דוגמה נדירה של נשיא שחוזר בו ממאמץ שהוא הקדיש לו מרץ רב זמן רב. ההחלטה הזו הבליטה את הצינה ביחסי פוטין עם האיחוד האירופי, שהוא שוק האנרגיה הרווחי ביותר של רוסיה, וגם את הקשיים שגרמו העיצומים, שמקטינים את השפעתה הכלכלית של מוסקבה.

האם יכול להיות שהרוסים, שמתבוננים במטבע שלהם צונח לקרשים, יתקוממו נגד הנשיא שלהם?

ולדיסלב אינוזמצב, כלכלן, כתב בשבוע שעבר בבלוג שלו שבעוד בני ארצו "התרגלו לוותר על חרויות לטובת רמת חיים, רק מעטים יהיו מוכנים להחליף רמת חיים בדמגוגיה".

לפי שעה, יש סימנים לכך שהקרמלין של פוטין יכול להיחלץ בשלום מהסערה. למרות שסיעה ליברלית במוסקבה קוראת לקו רך יותר כלפי אוקראינה, אין סימנים לקרע רציני בהנהגה. המעצר האחרון של מיליארדר בולט, ולדימיר יבטושנקוב, בהאשמות של הלבנת הון, למרות שהוא מעולם לא התערב בפוליטיקה, הפחיד כנראה את כל האחרים.

במקביל, מכונת התעמולה רבת העוצמה והתקשורת במדינה העבירה את האחריות לבעיות הכלכליות אל כתפי המערב. במה שמזכיר את העידן הסובייטי, היא חוזרת על הדימוי של ארה"ב כאויב מספר 1 של רוסיה, שנחוש בדעתו להרוס את המולדת.

סקרי דעת קהל במדינה אוטוקרטית אינם בדיוק אמינים, אך חברת סקרים רוסית מובילה, מרכז לבאדה, מצאה ששיעור התמיכה בפוטין עלה על 80% באפריל, מיד אחרי סיפוח קרים, ונשאר ללא שינוי בחודש שעבר.

קריסת הרובל מהווה סיכון גדול - בעיקר שהרוסים יאבדו בו אמון וימהרו "לרוץ על הבנק" כדי לפדות את פיקדונות הבנק שלהם, אבל יש לה גם היבט חיובי: היא מאזנת את התקציב הרוסי במונחי מטבע מקומי. יהיו עדיין די והותר רובלים למימון הוצאה ממשלתית בשנה הבאה, כולל העלאות שכר במגזר הציבורי.

אבל גורם אחד ראוי למעקב צמוד: כוח ההוצאה הצרכנית. ירידת הרובל מייקרת את מחירי מוצרי היבוא. בו זמנית, איסור הגומלין של מוסקבה על יבוא מוצרי מזון מערביים מעלה את מחירי המזון המקומי מפני שיצרנים רוסים מתקשים למלא את החסר. האינפלציה עולה ל-9% ועלולה להיות דו-ספרתית בתחילת השנה הבאה.

משרד הכלכלה הרוסי עדכן ביום ג' שעבר את התחזית שלו לשנה הבאה מצמיחה של 1.2% לנסיגה של 0.8%, והוא גם צפה ירידה של 2.8% בהכנסה הפנויה של משקי הבית ברוסיה ב-2015. זה מעולם לא קרה לפני כן ברוסיה של פוטין - אפילו לא ב-2009 שבה המשבר הפיננסי העולמי כיווץ את התמ"ג הרוסי בקרוב ל-8%. ירידה בהכנסה הריאלית תפגע במיוחד במשפחות ממעמד הפועלים באזורים שהיו בסיס התמיכה העיקרי של פוטין.

עד כה אין הרבה סימנים לכך ששיקולים כאלו משנים את החשיבה של הנשיא. ציות מלא להסכם שביתת הנשק במזרח אוקראינה שנחתם בספטמבר היה עשוי לאפשר לקרמלין להסיר את העיצומים האחרונים של המערב. במקום זאת, רוסיה הזרימה עוד נשק למזרח אוקראינה.

אחרי שההרפתקאות הצבאיות שלו התברר כפופולריות מאוד בתחילת השנה, הסיכון הוא שהקשיים הכלכליים יניעו את פוטין לא להקל את העימות שלו עם המערב - אלא להסלים אותו.