מועדון המיליארד: הבועה בחברות הטכנולוגיה מתנפחת

לתעשיית הטכנולוגיה יש מועדון חדש: מועדון מיליארד הדולר. פעם, היתה לתווית הזאת אקסקלוסיביות מסוימת כשמדובר היה בחברות סטארט-אפ. אבל דומה שכבר לא מדובר במועדון סלקטיבי כל כך: יותר מ-40 חברות טכנולוגיות הבקיעו את מחסום הערכת השווי של מיליארד הדולר בתקופה שבה משקיעים שופכים מזומנים לשוק הפרטי.

אולם קבוצה חדשה של יזמים החלה להציב רף חדש, לאחר שחבריה גייסו יותר ממיליארד דולר בהון חדש - ובמקרים מסוימים יותר - בסבב יחיד של גיוס והערכות שווי שעברו את מחסום ה-10 מיליארד דולר. אולם רק קומץ של חברות סטארט-אפ הגיעו להישג הזה במהלך חמש השנים האחרונות, כולל פייסבוק וגרופון, לפני שהן יצאו להנפקה.

באחרונה, כאשר משקיעים נאבקים להשיג נתח מחברות ההיי-טק החמות ביותר בשטח, דומה כי קבוצת העילית הזאת עומדת לגדול במהירות.

דומה שהרף עלה גבוה עוד יותר בחודשים האחרונים. חברת Uber, אפליקציית המוניות שגייסה 1.2 מיליארד דולר ביוני, יוצאת לסבב של מיליארד דולר נוספים, כך על פי מקורות, על פי שווי שעשוי לעבור את רף ה-25 מיליארד דולר - כמעט 50% יותר מאשר השווי שלה לפני חמישה חודשים.

חברת המסחר האלקטרונית ההודית Flipkart גייסה מיליארד דולר בחודש יולי ועל פי הדיווחים, היא עומדת לגייס כספים נוספים. ושאיאומי (Xiaomi), יצרנית הטלפונים החכמים הסינית, שמציבה בפני אפל וסמסונג תחרות של ממש בסין ובאמריקה הלטינית, עומדת לגייס 1.5 מיליארד דולר. אם היא תצליח, היא עשויה להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר אי פעם, עם תג מחיר של 40 מיליארד דולר, כך אומרים אנשים המקורבים לחברה.

הימור על שוק המובייל

לכל אחת מהחברות הללו יש מודל עסקי אחר, אך לכולן יש דבר אחד משותף: הם מספקים למשקיעים פרטיים אמצעים להמר על הצמיחה של שוק המובייל, הזדמנות שקשה למדי למצוא בשווקים ציבוריים.

לפני שנה, גיוס הון סיכון בן 200 מיליון דולר נחשב למשמעותי, כך אומרת ליזה באייר, שעבדה בגוגל כשהחברה יצאה להנפקה וכעת מייעצת בהנפקות ציבוריות אחרות. לדבריה, העובדה שסבבי גיוס יחידים עוברים את רף המיליארד דולר נובעת מחוק אמריקאי שנחקק לאחרונה, המוכר בשם "חוק ג'ובס", אשר מאפשר לחברות להגדיל את בסיס בעלי המניות שלהן באופן ניכר מבלי לצאת להנפקה ציבורית.

כתוצאה, נגרם שינוי מבני משמעותי בשווקי ההון. קרנות נאמנות וגופים אחרים שמשקיעים בדרך כלל רק במניות נסחרות נאלצים להשקיע בחברות פרטיות בשלבים מתקדמים בתקווה שיצליחו להיכנס לחברות לפני הנסיקה בשווי שלהן. קרנות השקעה מסורתיות, קרנות גידור, ממשלות ומשפחות עשירות להוטות שלא להחמיץ את הפייסבוק או את העליבאבא הבאות, דבר המאפשר לחברות לגייס מיליארדי דולרים באופן פרטי ולדחות את ההנפקה הראשונה לציבור למועד מאוחר הרבה יותר, כשהן בשלב התפתחותי מתקדם יותר.

מדובר במצב הפוך מבועת ההיי-טק הקודמת, שבה חברות צעירות הושלכו טרם זמנן לשווקים ציבוריים, מה שעלה ביוקר למשקיעים כששווי השוק של החברות צנח. אולם בעמק הסיליקון יש מי שזוכרים את התרסקות בועת הדוט.קום בתחילת שנות האלפיים, והם מתבוננים בעצבנות בכספים הנשפכים לתוך תעשיית ההיי-טק ממקורות חדשים.

"התחושה שנגרמת מהדחייה של ההנפקות הציבוריות היא לא טובה, ממש כפי שהיה בהקדמה של מועד ההנפקות ב-1999, כך אמר איש הון סיכון, שביקש להישאר בעילום שם. "בכל פעם שיש כמויות עצומות של כסף שנשפכות לסבב הגיוס הלא נכון על ידי המשקיעים הלא נכונים, משהו כנראה עתיד להשתבש".

ישנם כבר סימנים שהלהיטות של המשקיעים. החברות האלה מייצרות הכנסות של מיליארדים". להשקיע בשוק הפרטי מעלה את הערכות השווי של החברות לגבהים חדשים. משקיעים בסבבים האחרונים של השקעות הון סיכון שחברות מגייסות לפני הנפקה ציבורית קוצרים היסטורית תשואה ממוצעת של 38% בהנפקה ציבורית, כך על פי נתונים שהציג דויטשה בנק בפני לקוחות באוגוסט, במסגרת מצגת. השנה, התשואה הצטמצמה ל-20%.

המשקיעים בחברות כמו Uber ו-Xiaomi, אומרים שלחברות הללו יש הזדמנויות צמיחה כה מדהימות, עד שהן זקוקות לקופות ענק כדי לנצל את הרגע. חברת Uber מתמודדת עם תחרות הולכת וגדלה, בין היתר מצד גופים הממומנים מכיסים עמוקים כמו אלה של עליבאבא ויריבתה הסינית Tencent. בינתיים, הצלחתה של Xiaomi בייצור טלפונים חכמים זולים יותר המתקרבים לאיכות העיצוב של אפל, מאפשרת לה להרוויח מהקשיים האחרונים של סמסונג. לשתי החברות יש הזדמנות להגיע לשליטה בשוק הגלובלי שלא היתה בידי גוגל ופייסבוק.

"התחושה היא שההזדמנות כל כך גדולה, שצריך לגייס את הכסף", כך אמר אותו משקיע הון סיכון. "זה לא דומה למה שקרה בשנת 1999, שבה מדדו שווי לפי מספר המשתמשים אך ללא הכנסות.