יו"ר רשות ני"ע: "בישראל יש מלתעות של רגולציה"

במסגרת מושב רגולציה ללא שיניים בוועידת ישראל לעסקים 2014, אתגרה הפרשנית הבכירה סטלה קורין-ליבר את הנוכחים, בשאלה שמעסיקה כלכלנים ומשפטנים רבים במשק הישראלי, האם בישראל ישנה תת רגולציה או עודף רגולציה?

לדברי פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, "בישראל יש מלתעות של רגולציה, שומרי סף. אני סבור ש"מתבכיינים" יתר על המידה בעניין עודף הרגולציה. הבעיה האמיתית היא חוסר אמון של הציבור בשוק ההון ושזה מתבטא בין השאר, בכך שהוא מדיר רגליו ממנו". לדבריו, "אמון הציבור הוא נשמת אפו של שוק ההון והוא מושפע מאוד ממידת אי השוויון הכלכלי".

Tweets by @globesnews

האוזר סובר כי "יש תפיסה בציבור ששוק ההון זה של בעלי ההון. צריך לשנות תפיסה זו. אחד הפתרונות החשובים הא עידוד עסקים קטנים ובינוניים. כיום בבחינת הנתונים במשק, עסקים קטנים בינוניים מהווים 70% מהתעסוקה במשק". ועדיין לדבריו, אי השוויון הכלכלי בישראל הוא בין הגבוהים ממדינות ה-OECD. "שיעור הצמיחה של מידת אי השוויון בישראל ב-20 שנים האחרונות אף הוא בין הגבוהים ביותר".

לגבי הבחירות הצפויות ציין האוזר, כי הן משרות בציבור "אי וודאות באופן כלל ולא עושות טוב לשוק ההון, לא חיוביות ומוסיפות תנודתיות במשק". עוד ציין, כי "יש חובת אחריות גדולה על הדירקטורים. אני חושב שחירות באה עם אחריות - הכל נמדד לפי ההתנהלות של הדירקטורים".

פרופ' דיוויד גילה, הממונה על רשות ההגבלים העסקיים העיד על הדברים המהותיים העומדים על סדר היום ברשות ההגבלים. "מצד אחד, ארגונים עסקיים תורמים גם לצרכן וגם למשק ולכן מדובר בתופעה חיובית. מצד שני, יש חשש כי האיגוד העסקי ימסור מסרים שיפגעו בתחרות. ואת זה אני אומר כתוצאה מתיקים פליליים שעומדים לדיון בשנים האחרונות. תיק הווטרינרים, התיק שעסק בהתאחדות הקבלנים ועוד סוגים שונים של תיקים שהתנהלו, לא בהכרח פליליים".

לדברי גילה, מה שקורה בחברת החשמל "זה בעייתי". לדבריו, "היו כמה מקרים שהוועד ניתק את החשמל שהיה דרוש כדי להקים תחנת כוח מתחרה. ניסינו ללכת עם זה לבית הדין להגבלים עסקיים שיחברו את החשמל. במקביל, חברת החשמל פנתה לבית הדין לעבודה ואז נשאלה שאלה, כיצד פותרים את הפלונטר ששני גופים פונים לשתי ערכאות שונות". לדברי גילה, "במקרה הזה, המצב נפתר בסוף כשהחשמל חובר. אך כשיגיע מצב דומה, נצטרך להתמודד עם השאלה הזו".

בהקשר של שיתוף פעולה בין מתחרים לרשויות השלטון, ציין גילה, "יש לנו גילוי דעת ישן שלאחרונה אנו עושים עליו חשיבה מחודשת. בהקשר של חברת החשמל לדוגמה, במצב בו הם מנצלים את הכוח שלהם באמצעות מונופול. זה מצב שאנו נדרשים לתת עליו את הדעת".

כאשר נשאלה דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר בנוגע לפעילויות האכיפה של משרד האוצר בכל הנוגע לשוק ההון, השיבה "לרגולטור יש כלים והוא צריך לנצל אותם עד תומם מתוך מטרה לבצע אסדרה ראויה".
לדעתה, "למפקח על הביטוח, יש כלים, הבהרות כיצד להתמודד עם תחום הרגולציה, למשל בכך שאי אפשר לכפות על עובד לבחור את הגוף שעובד עם המעביד. אלא נותנים לו אפשרות לבחור לאיזה קופה הוא מעוניין להצטרף".

כאשר משה אשר, מנהל רשות המיסים בישראל נשאל בקשר לחשבונות החבויים של ישראלים בחו"ל שנחשפים לאחרונה השיב, כי "ישראל לאחרונה חתמה על הסכם עם ארה"ב המסדיר את נוהל העברת המידע מהבנקים בישראל לרשויות המס האמריקאיות במסגרת מדיניות הפתק"א. בנוסף, אנחנו ביקשנו מארה"ב שהעברת המידע תהיה הפוכה, כלומר שגם הם יעבירו לנו מידע מישראלים". אשר ציין כי מדובר במגמה עולמית של העברת מידע אוטומטי בין מדינות וישראל משתלבת במגמה זו.

לדבריו, "מי שמחזיק חשבונות במקומות שהוא לא הודיע להם בסופו של דבר נמצא אותם. כיום אנחנו מכינים את עצמנו לקבל רשימות של חשבונות של ישראלים בחו"ל כמו לדוג' הרשימות שהגיעו לידנו של הבנק השוויצרי, שנותנות לנו מידע על החשבונות של ישראלים והם נמצאים במאגר שיש לנו גישה אליו ובעקבות זו נפתחה חקירה במסגרתה נעצרו כבר כ 25 ישראלים שלא דווחו על אותם חשבונות".

אשר התייחס למיליארדי השקלים המצויים בהליכים משפטיים בין רשות המסים לנישומים וחברות וציין, כי "פה מצאנו וגילינו שיש לנו צוואר בקבוק משמעותי, בשל העומס המביא לסחבת בבתי המשפט. בסופו של יום תוקצבו מספר שופטי מסים חדשים, שיהיו אמונים על טיפול מזורז בתיקים אלה. ראינו שבאותם מקומות מלאי התיקים ירד בלמעלה ממאה בכל מחוז. זה מאפשר להוריד את הלחץ בבתי המשפט".

כאשר נשאלו חברי המושב, באשר לתחושה של חוסר אמון הציבור במפוקחים ובמפקחים וההיפך, השיבה סלינגר, "אני חושבת שיש תפקיד לצרכן. הוא צריך לבדוק, להתמקח, לשאול שאלות. אני יכולה לעשות הרבה דברים בתחום הרגולציה כמו לטפל בפניות הצרכן אשר מעלות קשיים, אך זה גם תלוי בצרכן".

בסיכום המושב נשאלה השופטת בדימוס, ורדה אלשיך, באשר לתפקיד בית המשפט והתערבותו בתיקי שוק ההון בהם דנה בתקופת היותה שופטת במדור פירוקים וכינוס נכסים בבית המשפט המחוזי בת"א.

לדברים אלה השיבה, "מי אני שאכנס לראש של הטייקון? לפעמים גם הם עושים טעויות. כמו במקרה שבו נדרשתי לדון בתיק ספיציפי, שבעל שליטה הציעה סכום ואני יכולתי להגיד -אתם נחפזים, יש עוד נכס שיכול להניב לך הסדר הרבה יותר טוב. בסופו של דבר בתיק הזה רק בעל השליטה קצר את הפירות והנושים נותרו עם זנב בין הרגליים".

לטענתה, "הדירקטורים היום הם כבר לא הדירקטורים ששותים קולה ואוכלים בורקס. הם עובדים הרבה יותר ברצינות ובסדר מסוים. הייתי רוצה לראות שינויים בחוק, שיחייבו את בעלי השליטה ושהם יביאו כסף מהבית שאני לא אשב שם ואתווכח עם לבייב. זה לא מכובד".