הרפורמה של הוועד האולימפי: שתי מדינות יארחו משחקים אולימפיים?

תם העידן של עיר מארחת אחת למשחקים האולימפיים, או אפילו מדינה אחת. כך נקבע היום (ב'), בין היתר, במסגרת הקונגרס ה-127 של הוועד האולימפי הבינלאומי שנערך במונאקו. במסגרת השינויים עליהם הצביעו חברי הוועד האולימפי הבינלאומי, נקבעו רפורמות מרחיקות לכת לאירוח המשחקים, שמטרתן העיקרית היא להוזיל את העלויות של קיום אירוע בסדר גודל כזה.

אחת ההחלטות החשובות נוגעת לעיר המארחת, שתקבל גמישות גדולה, ותאפשר להוציא תחרויות החוצה אל ערים אחרות "ובמקרים מסוימים אף להעביר תחרויות מחוץ אל לגבולות המדינה". אגב, יש לציין כי לאורך השנים יצאו תחרויות אל מחוץ לעיר המארחת. למשל, במשחקי לונדון 2012 שוחק טורניר הכדורגל האולימפי במנצ'סטר, ניוקאסל, קובנטרי, ואף בערים מחוץ לאנגליה - קרדיף הוולשית וגלזגו הסקוטית.

במהלך הדיון ציינו בוועד האולימפי את הצורך בהגמשת הקריטריונים להגשת הצעות ולאירוח המשחקים עצמם. בין היתר הוזכר תהליך הבחירה למשחקי החורף 2022 שהותיר במרוץ שתי ערים בלבד - בייג'ין הסינית, ואלמטי בירת קזחסטן - זאת בשל פרישתן של שש ערים אחרות, חלקן בגלל החשש מהעלויות הגבוהות וההתחייבויות הכרוכות בהרמת אירוע כמשחקים אולימפיים.

כחלק מהניסיון להוזיל עלויות, המדינות המארחות יידרשו להשתמש במתקנים קיימים או במתקנים ארעיים - עניין שימנע הפיכתם של מתקנים לפילים לבנים אחרי המשחקים.

בנוסף החליט ה-IOC להגמיש את כמות הענפים שישתתפו במשחקים ולפתוח אותו אל מעבר ל-28 ענפים הנהוגים כיום. כך נקבע כי עיר מארחת תוכל להגיש בקשה לשלב בתוכנית האולימפית ענפי ספורט הנחשבים פופולריים באותה מדינה. על בסיס החלטה זו, נראה כי נסללת הדרך חזרה לשני ענפים למשחקי טוקיו 2020 - בייסבול וסופטבול - הנחשבים לפופולריים מאוד ביפן ונזרקו מהתוכנית האולימפית אחרי משחקי בייג'ין 2008. במקרים מסוימים, אף יאשר הוועד האולימפי הגדלת כמות הספורטאים במשחקי הקיץ אל מעבר ל-10,500 - מספר שהתקבע על-ידי הוועד האולימפי כמספר המקסימום של המשתתפים באירוע.