מרוץ נגד הזמן למנוע מזיהום הנפט להגיע לים

"כרגע אנו נערכים לשיטפון שאמור לקרות מחר. אנו במרוץ נגד הזמן", כך טוען מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט. הוא הוסיף כי "יחד עם רשות הטבע והגנים הקמנו סכרים לאורך השמורה עצמה כדי לאגור את השיטפון הצפוי מחר. בנוסף, אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה יפרוש עשרות אמצעי ספיגה של זיהום לאורך התוואי הצפוי של השיטפון לפני שיגיע לים. בים, האגף נערך עם חוסמים שמנעו את המשך הזיהום. הכל כדי למנוע את הפגיעה הגדולה שצפויה לקרות לים".

מנתונים שהעבירה אמש חברת קצא״א למשרד להגנת הסביבה עולה כי באסון בבאר אורה דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, כמות הגדולה כמעט פי 2 ממה שנטען קודם לכן, מצב אשר מצריך הערכת מצב מחודשת. ואכן, לאור הנתונים החדשים, העריך סמט, בהשתתפות רשות הטבע והגנים, קצא״א וגופים נוספים כי הדבר הבהול ביותר הוא להיערך לשיטפון הצפוי מחר. רשות הטבע והגנים פועלת כעת יחד עם קצא״א לטיפול בשלוליות הנפט הקטנות שעוד נותרו בשטח. פינוי הקרקע המזוהמת מבריכות הנפט הגדולות כבר לקראת סיום, וקצא״א נערכת לבצע צילומי אינפרא אדום בשמורה על מנת להעריך את מצב עצי השיטה ומידת הפגיעה בהם מהנפט.

במסגרת עבודות הקמת שדה התעופה בתמנע, קצא"א התבקשה לבצע עבודות להסטת קטע קו 42 מאילת לאשקלון באזור בו אמור לקום שדה התעופה, עקב מה שנראה כתקלה טכנית שסיבותיה עדיין אינן ברורות אירעה הדליפה בקו. בעת האירוע התקבלה במערכת בקרת הדליפות של החברה התרעת דליפה וניתנה פקודת מידית לסגירת המגופים שתוחמים את קטע הקו. המגופים נסגרו ובודדו את הקטע שדלף משאר תכולת הצינור. בעקבות סגירת המגופים הזרימה נעצרה אולם חלק מכמות הדלק שהייתה כלואה בין המגופים בקטע הפגוע דלף.

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל החברה לשירותי איכות הסביבה, המתמחה בניקוי קרקעות מזוהמות מציין כי להערכתו עלות הטיפול בקרקע המזוהמת יגיע לכ-6 מיליון שקל, עלות נמוכה יותר מהעלות שדובר עליה מלכתחילה. לדבריו, הכסף הגדול יופנה לצורך הקמת מנגנוני אבטחה שקאצ"א תהיה מחויבת בהם כדי להבטיח שדבר כזה לא יקרה שנית. גולוב מציין כי כרגע הזיהומים הגדולים מפונים מהשטח על ידי קבלני משנה לאתר נמרה, שם הם נערמים במקום מוגדר ומכוסה ביריעת פוליאתלין שלא מאפשרת חדירה של מזהמים לקרקע. בשלב הבא האדמה המזוהמת תעבור לטיפול, כאשר גולוב מציין כי הטיפול המיטבי במקרה זה הוא טיפול ביולוגי אשר יאפשר לנקות את הקרקע המזוהמת למצב בו היא אמנם לא תהיה נקייה לגמרי, אבל תוכל להיות נקייה מספיק כדי לשמש כיסוי למטמנה.

"במשרד האוצר אין אחריות על החברה הזו" טען היום סילבן שלום, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בכנס אילת - אילות הבינ"ל לאנרגיה. "כל הנושאים שאחראים להפחתת יוקר המחייה - חשמל, מים, ביוב, גז, בנזין - הגיע הזמן שהכול יהיה תחת אחריות המשרד לתשתיות לאומיות. כולל קצא"א".

מקצאא נמסר: "החברה אינה מקילה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו".

עוד הוסיפה החברה "מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת. בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. ע"פ הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורט"ג פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו. החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים ע"פ הנדרש ובזמן אמת ופעלה ע"פ התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה.החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות ביותר בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום".

"בנושא הגנת סביבה החברה אינה נהנת מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון, החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".

חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א) נוסדה בשנת 1968 ומשמשת כגשר יבשתי להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון ולהיפך. היא מפעילה את מסוף הדלקים העיקרי של ישראל באשקלון, הכולל נמל שדרכו מקבלת ישראל את מרבית הדלקים הגולמיים שלה, וכך גם מפעילה מזח לנפט גולמי בנמל אילת. כמו כן, מחזיקה החברה גם במספר חוות מיכלים המהוות עיקר מלאי הדלקים האסטרטגי של מדינת ישראל, ומתפעלת את הצינורות להעברת הדלק מהמסוף באשקלון לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה.