דודו זקן מסמן מטרות: מה מטריד את המפקח על הבנקים?

בראיון שהתקיים עם המפקח על הבנקים, דודו זקן, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ביום ראשון קיבלנו הצצה לנושאים המטרידים אותו, ומתברר שיש לא מעט כאלה. זקן לא מרוצה מכמה דברים שמתרחשים בימים אלה במערכת הבנקאית: העלייה החדה בהלוואות למשקי בית ובמשכנתאות, ההפרשות הנמוכות של הבנקים להפסדי אשראי, הסכמי השכר עם עובדי הבנקים, וכמובן החקירה של הרשויות בארה"ב את בנק לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות בחשד שסייעו ללקוחותיהם להעלים מס.

מה יעשה לגבי אותן סוגיות? כאן זקן היה נחרץ פחות. הוא ציין שיטפל בחלק מהנושאים, אך לא פירט מה בדיוק יעשה. אולי הוא מקווה שהמסר שהעביר לבנקים בחלק מהנושאים יובן, והם יתיישרו מבלי שיצטרך להתערב באופן פעיל ולכפות עליהם צעדים. אז מה מטריד את זקן, והאם ההצהרות שלו יספיקו כדי שהבנקים יבינו את הרמז - או שבשנה הבאה נראה עוד שורה של הנחיות חדשות מבנק ישראל?

1. ההתייעלות: בראיון נשאל המפקח מהן הציפיות שלו מהסכם השכר החדש שאמור להיחתם בין הנהלת בנק לאומי לוועד העובדים, שחלק מרכזי בו יעסוק בתוספת השכר השנתית העומדת כיום על 5.8%. "הציפיות פשוטות וברורות מאוד", אמר זקן. "בסביבה האינפלציונית האפסית שבה מצוי המשק אין מקום לגידול שנתי בשכר בשיעור של כ-5.8%. אין לכך דוגמה דומה בענפי המשק האחרים, ואין סיבה שתהיה בבנקאות, בפרט שהמשך קיומו של מנגנון הטייס האוטומטי עלול ליצור סיכונים בפעילות הבנק". בבנק ישראל ציינו לא אחת את יחס היעילות הנמוך של הבנקים וזקן אף התבטא בעבר על כך, וכן על כך שהבנקים צריכים לטפל במנגנון הטייס האוטומטי.

אלא שהפעם דבריו של זקן בנושא הציתו אש וגרמו לתגובה חריפה של יו"ר ועד העובדים של בנק לאומי מירי רובינו, שבצעד חריג שלחה לזקן מכתב תגובה. "במקום שתעלה בכל במה ותהלל את אותם עובדים אשר בזכותם המפקח על הבנקים יכול להתעסק בכנסים - אתה בוחר ליישר קו עם גורמים פופוליסטיים ולתקוף את העובדים", כתבה רובינו." אני מציעה שתבדוק את הנתונים, ותראה האם הטייס האוטומטי הוא אכן אוטומטי כפי שאתה מציין. אתה יודע בדיוק מהי משכורת ממוצעת בבנק. אני מקווה שהמתקפה הזו איננה קריצה למעסיקים עתידיים כפי שעשו קודמיך בתפקיד". מתקפה כזו מצד יו"ר ועד עובדים על המפקח על הבנקים היא מחזה נדיר; על פי רוב, הוועדים תוקפים את ההנהלות ולא את הרגולטור. מה עוד שזו אינה הפעם הראשונה שזקן מתבטא בנושא. תגובתה של רובינו מעידה ככל הנראה עד כמה המצב בנושא הסכם השכר בבנק רגיש.

הטייס האוטומטי אינו הנושא היחיד הקשור להתייעלות שמטריד את זקן. המפקח גם הביע אי-שביעות רצון מהתופעה ארוכת השנים שבה הסכם שכר בבנק אחד מוצמד אוטומטית להסכם שכר בבנק אחר. הדוגמה הבולטת ביותר בהקשר זה היא הסכם השכר בלאומי, שמוצמד אוטומטית לעובדי הבנק הבינלאומי, בנק אגוד ואפילו מרכנתיל שנמצא בכלל בשליטת בנק דיסקונט. "זהו בהחלט מצב בעייתי. הצמדה זו פוגעת בתחרות ולא מאפשרת לבנקים הקטנים גמישות בתחרות מול בנק לאומי", אמר זקן. עם זאת הודה המפקח כי ידיו כבולות, ואין לו את הסמכות הרגולטורית לשים סוף להצמדה שכזו. לדבריו, הדרך היחידה לשנות זאת היא באמצעות חקיקה. זקן היה שמח לראות את הנהלות הבנקים מפרקות את ההצמדה בצעד משותף עם ועדי העובדים, אבל הוא כנראה יודע שהסיכוי לכך קלוש, ולכן הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות חקיקה.

2. נדל"ן ומשכנתאות: תחומי הנדל"ן והמשכנתאות מהווים כמחצית מתיק האשראי של הבנקים ונמצאים בגאות בשנים האחרונות. זקן התייחס למצבו של שוק הנדל"ן המקומי, תוך שהוא מתריע כי ירידה במחירי הדירות היא רק עניין של זמן. "מחירי הנדל"ן בארץ גבוהים מאוד מאוד מאוד", אמר המפקח. "בראייה ארוכת טווח, צריך לזכור שהתפתחות המחירים מאופיינת במחזוריות בדומה לשוקי הנדל"ן בעולם. לכן, לדעתי ירידה במחירי הדירות זו לא שאלה של אם - אלא מתי ובאיזה היקף". אגב, בתרחיש של ירידת מחירים, זקן חושב שההשפעה תהיה בעיקר על האשראי שניתן לקבלנים. "הקבלנים לוקחים למעשה פוזיציה על ערך הקרקע ממועד הרכישה ועד למכירת הדירות. לפיכך, ההשפעה על הבנקים תורגש יותר מכיוון האשראי לחברות הבנייה והנדל"ן". באשר לשוק המשכנתאות, נזכיר כי המפקח הטיל בשנים האחרונות לא מעט מגבלות על שוק זה. הוא חושב שרמת הסיכון בכל משכנתא ירדה בעקבות אותן המגבלות, אך העובדה שסך התיק של הבנקים התנפח בשנים האחרונות מהווה סיכון. "לא ניתן להתעלם מהסיכון הגלום בתיק המשכנתאות של הבנקים, שהכפיל עצמו בשש השנים האחרונות ומשקלו מגיע לכ-30% מתיק האשראי הבנקאי. תרחיש של עלייה באבטלה ועלייה בשיעורי הר יבית בעת ובעונה אחת יתגלגל מהר מאוד לפתחם של הבנקים, שכן מימוש דירות מגורים בהיקף רחב אינו דבר פשוט מהפן החברתי והציבורי", אמר זקן ולא פסל הטלת מגבלות נוספות בעתיד.

3. הלוואות למשקי בית: רבות נכתב על העלייה החדה במשכנתאות, ואולם תחום נוסף שרשם עלייה חדה הוא ההלוואות הרגילות למשקי בית. היקף ההלוואות האלה צמח ביותר מ-10 מיליארד שקל בתוך שנה, ל-124 מיליארד שקל. זקן הודה שגם הצמיחה החדה הזו בעייתית: "קצב הגידול אכן מטריד ומחייב תשומת לב. נוכח קצב הגידול המהיר, היינו מצפים גם לגידול תואם בכריות ההפרשה שמוקצות לסיכונים בגין אשראי צרכני, ואולם בפועל אין התאמה כזו", אמר זקן. בבנק ישראל גם לא מרוצים מהשיווק האגרסיבי בחלק מהבנקים של ההלוואות, שמשווקות כעוד מוצר צריכה. המפקח לא התחייב כי יטיל מגבלות על ההלוואות בתחום, ורק אמר: "נמשיך לתת תשומת לב פיקוחית לנושא האשראי הצרכני, הן מהיבט הסיכון - אופן החיתום, הן מבחינת יחסי הבנק עם הלקוח - גילוי נאות, אופן הגבייה וכדומה". בשפה של רגולטורים, משפט שכזה הוא אזהרה לבנקים - הירגעו עם הצמיחה האגרסיבית, או שאתערב.

4. החקירות בארה"ב: פרשה שנמצאת הרבה זמן בכותרות היא החקירה של הרשויות בארה"ב, חשד שלפיו שורה של בנקים זרים סייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס.

בישראל שלושה בנקים נחקרים בפרשה - לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות. החקירה בלאומי היא המתקדמת ביותר, והבנק כבר הפריש בגינה סכום עתק של יותר מ-1.5 מיליארד שקל. זקן נשאל איפה בנק ישראל בכל הסיפור, במיוחד לאור הביקורת כי לאומי שילם קנס גבוה על מנת להביא לפטור מהעמדה לדין של בכירים לשעבר בבנק. "הביקורת הזו נובעת מחוסר מידע או ידע", אמר המפקח. "ראשית, על פי חוק החברות, חברה בישראל, לרבות בנק, לא יכולה לשפות נושא משרה כנגד עבירה פלילית. ושנית, ההסדרים שהרשויות בארה"ב מגבשות במקרים מסוג זה לא כוללים ויתור על העמדה לדין של נושאי משרה. למעשה גובה הקנס מבוסס על היבטים כספיים הקשורים לאירוע - היקף הכספים הבלתי-מדווחים, הרווחים שהופקו מהם וכדומה, ואינו קשור לאי העמדה לדין".

זקן אמר כי הפרשה הזו מטרידה, והדגיש כי בנק ישראל יבצע בדיקה משל עצמו של האירועים. באשר לסנקציות אפשריות, המפקח על הבנקים העדיף שלא להתחייב כי ידרוש מבכירי הבנק לשעבר להחזיר בונוסים, וציין כי לפי שעה מוקדם לקבוע זאת.

 מה מטריד את המפקח על הבנקים