"אין ללאומי ברירה חוץ מלהגיע להסדר עם האמריקאים"

"הנהלת בנק לאומי בדקה את כל התרחישים וחשבנו שנכון יהיה להגיע להסדר עם הרשויות, כמו שבנקים אחרים בעולם עשו. אין לנו ברירה אחרת חוץ מלהגיע להסדר", כך אמר היום (ד') עו"ד חנן פרידמן, היועץ המשפטי של בנק לאומי, בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת בנושא החקירה של הרשויות בארה"ב את הבנק.

החקירה נוגעת לכך שהבנק נחשד כי סייע ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מס. בגין פרשה זו הפריש הבנק כבר מעל 1.5 מיליארד שקל (כולל הוצאות משפטיות). באשר לצפי לחתימת ההסכם מול האמריקאים, פרידמן לא התחייב ואמר: "אנחנו אופטימיים שאנחנו בסוף התהליך, אבל כמו בכדורגל - זה לא נגמר עד שזה נגמר. אנחנו מקווים שזה ייגמר עד סוף השנה או לכל המאוחר עד אמצע ינואר".

היום נודע כי ההסכם של לאומי עם הרשויות האמריקאיות צפוי לכלול כניסה לתוכנית פיקוח וציות מחמירה של הרשויות האמריקאיות. המשמעות היא הידוק של הפיקוח הרגולטורי, אך רמת ההידוק עדיין אינה ברורה עד הסוף. בשנים האחרונות היו בנקים ישראלים בארה"ב במעמד דומה, והיו מחיובים להליך שחייב לאשר פעולות מראש אצל הרגולטור, איסור ביצוע פעולות מסוימות, מגבלות בהתרחבות ובקרות תקופתיות בתדירות גבוהה יחסית, ובאחד המקרים אף ישב נציג של הרגולטור באופן קבוע בסניף הבנק.

באשר להפרשות נוספות, אמר פרידמן בזהירות, כי למיטב ההערכות של הבנק ושל עורכי הדין שלו הפרשה תסתיים בקנס של 1.4 מיליארד שקל, שהוא היקף ההפרשות שבוצעו עד כה (בנוסף ההוצאות המשפטיות של הבנק בגין הפרשה עומדו על יותר מ-200 מיליון שקל).

"הציבור נשאר לשלם את הקנס"

המפקח על הבנקים, דודו זקן, שהשתתף בישיבה, אמר כי "כללי המשחק השתנו. זה בא לידי ביטוי בשני מישורים - גם בחקיקה וגם באכיפה. האמריקאים מטילים קנסות כבדים וגם מעמידים לדין. הם לא מוותרים על העמדה לדין של מי שהם מוצאים לנכון". בכך דחה זקן את הביקורת כי לאומי שילם כופר כדי להביא לפטור מהעמדה לדין של נושאי משרה.

זקן גם התייחס לכוונה של בנק ישראל לחקור בעצמו את הפרשה בבנק לאומי, ושקיימת גם בבנק הפועלים ובמזרחי טפחות בשלבים מוקדמים יותר. "כשמסתיימת חקירה פלילית, בין אם בארץ או בחו"ל, אנחנו יכולים לחקור. בתום החקירה נחקור ונבדוק היבטים של ניהול הבנק, ניהול הסיכונים ונושא אחריות של נושאי משרה".

באשר לאפשרות שבנק ישראל ידרוש השבת בונוסים מבכירי הבנק לשעבר, ובראשם המנכ"לית לשעבר גליה מאור, אמר זקן: "ישר קופצים לבונוסים, אבל קודם כל צריך לבדוק את הדברים ורק אח"כ לפעול ולהסיק מסקנות כלפי בנק מסוים וגם כלפי כל המערכת. המטרה שדברים כאלה לא יקרו שוב, ולא רק לאזרחי ארה"ב".

ח"כ זהבה גלאון ממרצ, שעסקה לא מעט בנושא החקירה, אמרה: "בנק לאומי נכנס לסיפור הזה בעיניים פקוחות, אחרי שלקוחות לא יכלו להכניס כסף לבנקים אחרים והגיעו אליו. כל זאת כדי להגדיל פעילות וגם בונוסים. בנק זה לא יישות עצמאית, ומי שאפשר ללקוחות האמריקאיים להיכנס לבנק היו נושאי משרה. בשורה התחתונה, בואו נקרא לאנשים בשם - ביניהם היתה גליה מאור ועוד אנשים שהלכו עם בונוסים שמנים - והציבור נשאר לשלם את הקנס, וזה בגלל החלטות שהם קיבלו".