שוק הבשר הגדול בעולם

אם לא הצטרפתם עדיין לטרנד הטבעונות/צמחונות, אתם בוודאי אוהבים את הסטייק שלכם בדרגת צלייה מדיום - רצוי מבשר ארגנטינאי משובח ומיושן היטב. לא לחינם המדינה הדרום אמריקאית הפכה לאחת ממעצמות ייצוא הבשרים הגדולות בעולם: בשנת 2011 הסתכמו ההכנסות שלה מאפיק זה ב-1.90 מיליארד דולר, לפי לשכת הסחר העולמיתITC - International Trade) Center). אבל זהו אינו שוק הבשר היחיד בו מתמחים הארגנטינים: בשנים האחרונות הם עקפו אפילו את ברזיל כיצואנית שחקני הכדורגל המובילה על-פני כדור הארץ.

על-פי סוכנות Euroamericas, במחצית הראשונה של 2013 רשמו קבוצות הכדורגל בארגנטינה הכנסות של 228 מיליון דולר משחקני כדורגל. השחקנים הארגנטינים פזורים בכל רחבי הגלובוס, ואם עד 2012 ברזיל עדיין שלטה בשוק הזה - הרי שבשנה זאת נרשם מהפך, וכיום כבר יש 2,751 כדורגלנים ארגנטינים מקצוענים שמשחקים ברחבי העולם, יותר מכל מדינה אחרת; ברזיל מסתפקת ב-2,356 שחקנים "בלבד".

הנתון האחרון מפתיע מאוד על רקע שני גורמים: א'. כמות התושבים בברזיל ב-2014 עומדת על 202 מיליון תושבים - גבוהה כמעט פי חמישה מזה של ארגנטינה (42 מיליון); ב'. היקף "אוכלוסיית הכדורגל" של ברזיל, לפי נתוני פיפ"א, גדול הרבה יותר משל השכנה השנואה מדרום - 2.14 מיליון כדורגלנים רשומים לעומת 331.8 אלף בלבד בארגנטינה.

מה הסיבה לנתונים המפתיעים הללו?

***

התשובה לשאלה האחרונה מתחילה כמובן בכסף. אל הכדורגל הברזילאי חדרו במהלך שני העשורים האחרונים כספים רבים של ספונסרים, חברות מסחריות וקרנות הון סיכון פרטיות המשקיעות בפיתוח כדורגלנים (תופעת ה"בעלויות צד שלישי" על כדורגלנים). בשנת 2011 ההכנסות של מועדוני הליגה הבכירה בברזיל, גם מתרומות בעלים - חצו את רף המיליארד דולר, לפי בדיקה של הבנק Itau. יש לציין כי לאחרונה החל לצאת מעט האוויר מהבועה הזאת: אתר insideworldfootball דיווח כי 28 מתוך 40 המועדונים הבכירים במדינה מאחרים בתשלומי משכורות, וגם חלק מהספונסרים החלו לנטוש. אך הטרנד עדיין מובהק: אם אתה כדורגלן, את הכדורגל המקצועני בברזיל לא תמיד ישתלם לעזוב על מנת להרוויח כסף טוב יותר מעבר לים.

בארגנטינה המצב שונה: בשנת 2009 קרסו קבוצות הליגה הבכירה לחובות כל כך עצומים, עד כדי כך שהממשלה החליטה להציל את הכדורגל - והשיקה את תוכנית Futbol Para Todos (כדורגל לכולם), במסגרתה היא רכשה את זכויות השידור של הליגה עד לסוף העשור הנוכחי, ומממנת את שידורי המשחקים בחינם בערוצים פתוחים. בעוד בברזיל הכסף של המועדונים הוא פרטי לחלוטין, ורוב שידורי הטלוויזיה הם בכלל בערוצי פרימיום בתשלום - בארגנטינה תקצוב המדינה, באמצעות פרויקט הטלוויזיה - עומד על כ-100 מיליון דולר בשנה.

המצב הזה מחייב את המועדונים הארגנטינים למכור יותר כדי להגדיל את ההכנסות הטבעיות. והם מצליחים בכך. למשל ריבר פלייט - הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל הארגטיני: לפי החברה הגרמנית transfermarkt, המתמחה בשוק ההעברות העולמי - בין העונות 2000/01-2014/15, רשמה ריבר רווח נקי של 252 מיליון אירו מפעילות בשוק ההעברות (הסכום הכולל בו מכרה שחקנים, בקיזוז הכספים אותם השקיעה ברכישת שחקנים אחרים); המספר הזה מציב אותה במקום השני בכדורגל העולמי בדירוג המרוויחות הגדולות משוק ההעברות בענף, אחרי פורטו הפורטוגלית (355 מיליון אירו). משביחת שחקנים מפורסמת כאייאקס ההולנדית יכולה רק לקנא (176.9 מיליון אירו). ואל תחשבו שבוקה ג'וניורס מוותרת בקלות ליריבתה הגדולה מבואנוס איירס: היא הרוויחה מהשוק בתקופה המדוברת 153 מיליון אירו.

***

בשביל למכור כל כך הרבה - צריך גם לדעת לשווק את המוצר שלך. בארגנטינה יודעים איך לעשות את זה: כמה פעמים שמעתם על "הדבר הגדול הבא", במיוחד שחקנים בעמדת ה"אנגנצ'ה" (Enganche, "העוגן המחבר") המיתולוגית, או אם תרצו "מספר 10". דייגו מראדונה כמובן, חואן רומן ריקלמה, פאבלו איימאר, אריאל אורטגה, חואן סבסטיאן ורון, אנדרס ד'אלסנדרו וכו' וכו' - כולם שיחקו בעמדה הזאת, כולם הגיעו לאירופה וכולם הצליחו בה בדרגות כאלו או אחרות - וכל שחקן שולי במכונת השיווק המשומנת של הארגנטינים הופך ל"ריקלמה הבא" או ל"אורטגה הבא".

בקיץ האחרון, למשל, החליטה ריבר שהגיע הזמן לעשות כסף על מנואל לאנסיני - שחקן בעמדת ה"אנגנצ'ה" הנכונה, בגובה המזערי הנכון (1.70 מ'), וגם בגיל הנכון (21). עוד מוקדם לקבוע שמדובר בבלוף, אבל אם היה שחקן גדול כנראה שהיה כובש בעונת 2013/14 יותר מחמישה שערים, ומבשל יותר מתשעה נוספים בלא פחות מ-41 הופעות בריבר. כך או כך, הסוכנים מיהרו לקשור את שמו לצ'לסי ולרומא. בסופו של דבר הוא נחת בקבוצת אל-ג'זירה (מהליגה של איחוד האמירויות) ששילמה עבורו 10 מיליון דולר. אפשר להניח בזהירות ש"אם לאנסיני היה מאמין ביכולת המקצועית שלו - הוא לא היה ממהר ללכת לשחק בליגה הגרועה הזאת", קובע עיתונאי וסופר הכדורגל העולמי גבריאל מארקוטי ב"וול סטריט ג'ונרל".

זה בדיוק השיווק הארגנטיני המופלא שבזכותו פזורים 2,751 כדורגלנים מתוצרת מקומית ברחבי הגלובוס. כשאתה ממש צריך את הכסף - אתה תמכור גם בשר עם עובש. החוכמה היא לדעת להחליף בין הפראיירים.