הגבול ביחסי עו"ד-לקוח

ה"לא כל כך צעירים" שביננו בוודאי זוכרים את דמותו הבדיונית של ארני בקר מסדרת שנות השמונים "פרקליטי ל.א", עורך הדין לדיני משפחה, שהיה מפורסם כמי שמנהל רומנים סוערים עם לקוחותיו המתגרשות, ולכן יש לדפוק בזהירות על דלת משרדו, לפני שנכנסים פנימה.

ובכן, לא רק בלוס אנג'לס, גם בישראל, אחת לכמה זמן עולה לכותרות שערוריה העוסקת בתלונות על ניהול רומן בין עורך או עורכת דין, בעיקר כאלה העוסקים בדיני משפחה, לבין הלקוחות אותם הם מייצגים, תלונות המוגשות על ידי הלקוח שהיה הצד לרומן, או על ידי בן הזוג המקורנן.

השבוע, וברוח התקופה, כלי התקשורת לא הסתפקו בפרסום הפרטים הצהובים אודות רומן שנחשף בבית הדין הרבני בין עורך דין ידוע ללקוחתו, אלא טרחו אף לעלות סרטון, שצולם על ידי חוקר פרטי ששכר הבעל, ובו מתועדים עורך הדין ולקוחתו מקיימים יחסי אישות במושב האחורי של מכונית חונה.

לשאלה האם רומן בין עורך דין ללקוח מותר או מהווה עבירה אין תשובה חד משמעית, והכוונה ב"רומן" היא כמובן למערכת יחסים המתנהלת בין בגירים מרצונם ובהסכמתם, ולא ביחסים בכפייה, שמהווים ממילא עבירה על חוק למניעת הטרדה מינית ודומיו. לעת עתה החוק רואה כעבירה פלילית רק ניהול רומן מרצון בין מטפל נפשי ומטופל, ומערכות יחסים אחרות, שיש ספק לגבי הלגיטימיות שלהן, כמו בין רופא רגיל לחולה, או בין מרצה לסטודנט, מטופלות במסגרת כללי אתיקה מקצועיים.

בשנת 2004, לקוחה מאד לא מרוצה של עורך דין לדיני משפחה, הגישה נגדו תלונה לוועדות המשמעת של לשכת עורכי הדין, בטענה שהוא קיים עימה יחסי מין אסורים במשרדו, בעת שהתקיימו בינהם יחסי עורך דין - לקוח. לשכת עורכי הדין סירבה להגיש קובלנה כנגד עורך הדין, בקבעה כי עקרונית "אין בעצם קיום יחסי מין בין לקוח לעורכת דינו, או בין לקוחה לעורך דינה, כאשר היחסים מתקיימים בהסכמה הדדית, מרצון חופשי, ללא יחסי תלות, וללא כל אילוץ או כפיה, משום עבירה אתית".

באופן תמוה, לשכת עורכי הדין לא התייחסה לאפשרות הלא מופרכת של ניהול רומן בין עורך או עורכת דין ללקוח מאותו המין, אך יש להניח כי גם רומנים מסוג זה נכנסים תחת אותה קטגוריה.

ערעור שהגישה הלקוחה לבית המשפט העליון אמנם נדחה, אך בית המשפט העביר ביקורת על גישתה של לשכת עורכי הדין ואמר כי "טוב תעשה הלשכה אם תשקול שינוי עמדתה שאוזכרה לעיל ואם תבהיר באופן מפורש כי קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם, ובפרט אם אלו נעשים במסגרת פגישות הייעוץ במשרדו של עורך הדין, אכן מהווים עבירה אתית".

גם שופטים אחרים, כמו השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב, העבירו ביקורת על לשכת עורכי הדין, בגין העדר פעולתה לגנות מצבים של ניהול רומן בין עורך דין ללקוח. השופט דחה את בקשתו של עורך דין, שניהל רומן עם לקוחה, וביקש צו הגנה כנגד בעלה שמטריד אותו, בטענה כי על בית המשפט להגן על ציבור עורכי הדין. השופט קבע כי ניהול הרומן תוך כדי יצוג אינו אינטרס שבית המשפט רואה לנכון להגן עליו, וקרא אף הוא ללשכת עורכי הדין להגביל את ההיתר לניהול רומן, במיוחד כשמדובר בעורך דין המייצג בתחום דיני המשפחה.

עד היום לשכת עורכי הדין לא נרמזה. בשנת 2008 הנושא עלה שוב לדיון בעקבות שמועות לא מוכחות סביב רציחתו של עורך דין, עקב רומן שניהל לכאורה עם לקוחה שלו, ויו"ר לשכת עורכי הדין דאז שב והבהיר כי עמדת הלשכה לא השתנתה.

נראה כי המחלוקת העיקרית היא סביב הערפול שבהגדרת המונח "ללא יחסי תלות", כקו הגבול אשר מעבר לו הרומן מהווה עבירה אתית. איסור גורף על ניהול מערכת יחסים בין עורך דין ללקוחה, כשכל ייצוגה של הלקוחה על ידי עורך הדין מסתכם בהעברת מקרקעין בטאבו נראה אבסורדי. מאידך מערכת יחסים בין עורך דין ללקוחה שהוא מייצג בהליך גרושין מבעלה, אכן מעוררת שאלות מוסריות, הן בשל מצבה הפגיע של הלקוחה, והן בשל היותה נשואה.

נראה כי הפתרון ההולם הוא מתן פירוש רחב למושג "יחסי תלות" כאשר מוגשת תלונה של לקוח כנגד עורך דין בשל רומן שנוהל בינהם, ובמקרים המתאימים אף להעביר את נטל ההוכחה לעורך הדין, לשכנע כי הסיטואציה לא עלתה לכדי יחסי תלות או ניצול מצידו.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il