נתניהו לא מלך

בדיוק לפני שנה, כשמהמשכן בירושלים נשבה בריזת עשייה מרעננת, הגישה חברת הכנסת מרב מיכאלי חוק חשוב בהרבה מחוק מע"מ אפס ומחיר מטרה שקיבלו תשומת לב ציבורית עצומה, וגורלי לא פחות מחוק הלאום וחוק הגיוס לכולם. חברת הכנסת מיכאלי הציעה להגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות, בדומה לארה"ב, חוק שהתנדף באוויר ההרים הצלול של ירושלים.

לפי החוק, מהכנסת ה-21, הבאה בתור אחרי זו שתיבחר בעוד שלושה חודשים, לא יוכל ראש ממשלה להיבחר ליותר משמונה שנים, ללא קשר לזהות המפלגה השלטת. זאת אומרת, שאותה המפלגה יכולה להיבחר שוב ושוב על ידי הרוב, אבל תחול עליה חובה להחליף את המכהן בראשה אחרי שתי קדנציות.

כמעט מיותר לציין שהחוק, המצריך תיקון בחוק יסוד הממשלה, נתקע איפשהו בצנרת. לראש הממשלה המכהן, והמתמודד לראשות הממשלה בבחירות הקרובות - בנימין נתניהו - שכיהן כבר שלוש קדנציות, הרביעית אולי בדרך, אין אינטרס שיעבור. סך הכל לא רע לו בבית ברחוב בלפור עם כל הפינוקים.

אבל לנו, סידור העבודה הקבוע הזה הוא יותר מגרוע. משטר דמוקרטי, מעצם הגדרתו, אינו יכול להיות מאובן. בחירה באותה אישיות שוב ושוב מדמה אותו לשלטון מלוכני, גורמת לסטגנציה לא בריאה של המערכת ולניתוק מהבוחרים - בדיוק אותן הטענות המוטחות עכשיו בנתניהו, על חשיבה סטטית, גינוני מלוכה וניתוק מצרכי העם, טענות שהוא ותומכיו דוחים בבוז.

הגבלת כהונה בתפקידים בכירים כבר קיימת בישראל מזה שנים. כהונתם של אנשים בכירים ורמי מעלה בישראל כמו נשיא המדינה, הרמטכ"ל, היועץ המשפטי לממשלה, נגיד בנק ישראל, ראש המוסד וראש השב"כ, קצובה. זאת, מתוך הבנה שתפקידים כאלה מצריכים התחלה וסוף לטובת כולם. ראש ממשלה (וכמוהו, אגב, גם ראש עירייה), שהשפעתו על האזרח היא רבה וקריטית, יכול, תיאורטית, לצאת מהלשכה שלו רק על אלונקה.

אחרי תשע שנות כהונה, נתניהו לא מראה סימני עייפות, אלא דבקות במשרה, אבל נדמה שהפעם הציבור התעייף ממנו. אם הוא יבחר שוב, ידמה הדבר ללקוח שאינו מרוצה מהבנק שלו ומת לעבור לבנק אחר, אבל מתבאס מהניירת וכאב הראש המתלווה למעבר, ונצמד להרגל. בדיוק בגלל זה צריך את הרגולטור, שינער את הציבור וידאג לטובתו במקום שהציבור לא יכול לראות אותה בעצמו.

העובדה שנתניהו עצמו תמך בשנות התשעים בהגבלה דומה במסגרת ההצבעה על חוק הבחירה הישירה, אינה אומרת דבר על תמיכתו בחוק הגבלת הקדנציה. זה קרה כשהיה טרי בתפקיד וכמעט עשור במעון בירושלים נראו אז כמו נצח. היום, העברת חוק כזה יכולה רק לפגוע בו.

הגבלת כהונת רוה"מ טובה לא רק לציבור, אלא לנבחריו ולרוה"מ עצמו. המוביליות בתוך המפלגות תהיה טובה יותר ותאפשר כניסת אנשים חדשים למערכות הקיימות. לראש הממשלה תאוץ הדרך לעשות ולהטביע חותם, כי זמנו קצוב, וכך לא יעסוק בעיקר בהישרדות עד מועד הבחירות הבא כדי להיבחר שוב ולשרוד וחוזר חלילה.