בשיחות הסלון של שישי בערב מדברים על ריח של שינוי. יו"ר העבודה הרצוג מתחייב - "חצי שנה אחרי שאבחר" - להוריד את מחירי הדירות, יו"ר "כולנו", משה כחלון, אומר שיחלק לקבלנים קרקעות בחינם, תחת התחייבות לבנות מהר ובזול, וגם חברי הממשלה הנוכחית כבר מתחייבים - אם רק ניתן להם את המפתחות לעוד קדנציה - לשווק בשנה הבאה 15-18 אלף דירות מוזלות ("מחיר מטרה") בכל הארץ. אבל כל זה לא הפריע לאותם אנשים של שיחות הסלון לנהור לפני השבת או מיד אחריה ל"פסטיבל הדירות" בגני התערוכה, לקנות דירה חדשה במחירים של היום, כמעט 100% יותר ממחירי הדירות בשנת 2008.
כאילו לכולם ברור שממילא דיבורים לחוד ומעשים לחוד. כאילו כולם גם מבינים שהדיבורים והרצון (של הציבור או של הפוליטיקאים) לשנות הם בעיקר תיאורטיים ופופוליסטיים, בעוד שהתועלת מהמציאות כפי שהיא הרבה יותר מוחשית ומועילה (גם אם בשקט בשקט) ליותר מדי אנשים.
והנה מבחר דוגמאות: כל מי שקנה דירה, ודאי בשנים האחרונות (והם הולכים ומתרבים), מעדיף לחכות עם ירידת המחירים לפחות עד שהילדים יגדלו ויצטרכו דירה משלהם (העיקר לא להרגיש פראייר); אנשי הפריפריה מבוהלים מהצעת כחלון לחלוקת קרקעות בחינם גם במרכז הארץ (די להם שב"מחיר מטרה" המדינה מסבסדת מחירי קרקע ומצמצמת את הפער בינם לבין המרכז), וגם ראשי הערים עדיין לא מבינים מי בדיוק יממן תשתיות (מוסדות ציבור, בתי ספר, ביוב, כבישים) אם יחלקו פה קרקעות בזיל הזול; ואנשי האוצר, וכמותם שצריכים להרגיש גם העשירונים התחתונים, יודעים שאובדן הכנסות של מיליארדים משיווק קרקעות ומיסוי נדל"ן ייצור בור במקום אחר, שלא בהכרח יהיה מועיל יותר לצמצום הפערים.
ולא אמרנו שום מילה על הקבלנים, הבנקאים, המשקיעים (כולל קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שלנו) ושלל גורמים חזקים יותר או פחות (בעיקר יותר) שמבחינתם שינוי הכללים, אחרי שהם כבר שילמו ומיממנו ביוקר רכישת קרקעות או דירות, יכול להיות הרה אסון.
אז כאשר עבור יותר מדי ישראלים "שב ואל תעשה - עדיף", וכאשר המציאות הנוכחית אינה רעה כמו שזועקות כותרות העיתונים, בעצם הרבה יותר קל להבין את הייאוש של כל האחרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
