אורי גרינפלד מפסגות: אל תתרגלו למחיר הנפט הנמוך

אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות, מעריך שמחירי הנפט לא יישארו ברמה כה נמוכה לאורך זמן, כיוון שברמה הנוכחית חברות נפט רבות בארה"ב לא יחזיקו מעמד.

"לפני שבועיים, כאשר מחיר הנפט מסוג ברנט עוד היה 70 דולר לחבית, הערכנו ש'גם במחיר של 70 דולר לחבית, רובן המוחלט של החברות האמריקאיות עדיין רווחי כך שנראה שידה של ארה"ב במשחק הצ'יקן הזה עדיין על העליונה'. מאז, מחיר הנפט הספיק כבר לרדת ל-61.9 דולר לחבית כך שהמשפט מעלה הפך להיות פחות רלוונטי", כותב גרינפלד בסקירה מיוחדת לאחר שהבורסות בעולם נפלו בשבוע החולף בשל המשך הצניחה במחיר הנפט, שגררה מטה את סקטור האנרגיה.

"על פי רוב ההערכות", ממשיך גרינפלד, "ברמת המחירים הנוכחית, רוב החברות בתעשיית הנפט בארה"ב הופכות להיות לא רווחיות ולכן היום, בניגוד למצב לפני שבועיים, יש חשש אמיתי לפגיעה בפירמות ובמשק האמריקאי. חשש זה הביא כמובן לירידה במחירי המניות בכל העולם. גם בשוק האג"ח קל לזהות את השפעת הירידה במחירי הנפט כאשר התשואות ברכיב הממשלתי ירדו (התשואה ל-10 שנים חזרה ל-2.08%) בעוד המרווחים ברכיב ה-High Yield (שלחברות האנרגיה משקל גבוה בו) זינקו לרמה של 525 נקודות בסיס".

כידוע, מאחורי הצניחה במחיר הנפט בחודשים האחרונים ניצבת תעשיית הפצלים בארה"ב, בעוד חברות אמריקאיות הקפיצו את תפוקת הנפט בארה"ב הודות לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת. סעודיה, מהצד השני, מנסה לשמור על מחיר נפט נמוך באופן זמני כדי "לשבור" את החברות האמריקאיות ולגרום לפשיטת רגל המונית.

ה"סיכון שסקטור האנרגיה האמריקאי יהפוך ללא-רווחי הוא כמובן סיכון שרלוונטי למשק האמריקאי כולו", מסביר גרינפלד. "התפתחות התעשייה בשנים האחרונות תרמה לא מעט להתאוששות הכלכלה וקשיים בה עלולים לקזז לא מעט מהתרומה החיובית שנובעת ממחירי הדלק הנמוכים. ראשית, ההשקעות במשק עלולות להיפגע כתוצאה מדחייה או עצירה של פרויקטים, כאשר רק בסופ"ש האחרון דווח על ירידה חדה במספר האסדות בארה"ב, ירידה שעשויה לסמן את תחילתה של מגמה שלילית בתחום.

"שנית, סקטור האנרגיה תרם לא מעט לשיפור שנרשם בשנים האחרונות בשוק העבודה האמריקאי כאשר לפי ההערכות, מהפכת האנרגיה תרמה לתוספת של כ-1.3 מיליון משרות (מתוך 9.5 מיליון משרות שחזרו למשק מאז 2012) במגוון תחומים, החל מתחום בכרייה עצמו, עבור בחברות השינוע והתשתיות התומכות בתחום וכלה בחנויות הנוחות שנפתחו ליד המפעלים ובעורכי הדין ושאר עונדי החפתים שמשרתים את הפירמות. פגיעה בסקטור ומעבר לתהליכי התייעלות עלולים לפגוע גם בהתאוששות המהירה בשוק העבודה.

"לבסוף, החשש מקשיי נזילות של חברות האנרגיה (כפי שבא, כאמור, לידי ביטוי בעליית מרווחי התשואות בשוק ה-HY) מגביר את הפחד מההשפעות על שוק ה-CDS בפרט ועל סקטור הפיננסים בכלל".

למרות זאת, גרינפלד סבור כי הירידות בשוקי המניות כתוצאה מנפילת הנפט הינן זמניות: "בטווח הבינוני, החשש מפגיעה בת-קיימא בשוקי המניות היא מוגזמת. מנקודת מבט כלכלית, העובדה שמחיר הנפט הנוכחי הוא בעייתי גם עבור מדינות אופ"ק וגם עבור תעשיית הנפט האמריקאית הופכת את המחיר הנוכחי לנמוך יותר ממחיר שווי המשקל. במילים אחרות, ההיצע יקטן או כאשר מדינות אופ"ק יכנעו ויחתכו את התפוקה או כאשר חברות נפט אמריקאיות יקלעו לקשיים ויעצרו את פעילותן. בהנחה שהביקוש לנפט לא ירד הרי שהקיטון ההיצע יתמוך בתיקון כלפי מעלה הרמת המחירים.

"בנוסף, מנקודת מבט היסטורית, מחקר שערכו בדויטשה בנק הראה כי מאז שנת 1960 רק שלוש פעמים בעבר (ב-1967, 1985-86 ו-1998) נרשם במדד S&P 500 'מיתון רווחיות', כלומר תקופה בה רווחיות הפירמות יורדת למשך שני רבעונים או יותר במקביל לצמיחה כלכלית חיובית. הגורמים האפשריים לסיטואציה כזו הם או גידול מהיר יותר בהוצאות מאשר בהכנסות (בד"כ כתוצאה מרגולציה) או פגיעה אקסוגנית במחירים שלא כתוצאה מירידה בביקוש. מבין שלושת 'מיתוני הרווחיות' בעבר, זה של 1985-86 מזכיר יותר את התקופה הנוכחית מירידה של 50% במחירי הנפט (כמו גם התחזקות של הדולר ב-92% מול הסל בשנים 1980-1985). בזמנו, הרווח המצרפי למניה של החברות במדד ירד ב-5% תוך כדי 4 רבעונים והמניות ירדו ב-7.7% מהשיא לשפל. יחד עם זאת, 6 חודשים לאחר שהגיעו לשפל, הגיע המדד לרמה גבוהה ב-21% לעומת רמתו בשיא הקודם".