"האקסית המיתולוגית" - משפיעה על שחקנים?

זו קלישאת כדורגל די ותיקה: הרצון להוכיח לאקסית המיתולוגית שהייתה זאת טעות קשה מבחינתה לזרוק אותך - משפיע באופן מהותי על היכולת של שחקן ברגע שהוא פוגש את קבוצתו לשעבר. כעת, הקלישאה עומדת בפני מבחן אקדמי: ד"ר הנרי סטוט, ד"ר מארק לאתה'ם וד"ר קוסטס פאראסצ'אקיס מאוניברסיטת וורויק שבאנגליה בחנו את התצוגות של 185 שחקנים שעברו בין קבוצות בפרמיירליג מעונת 2008/09 ואילך, ושיחקו לפחות פעם אחת מול האקסית.

התוצאות, כפי שהן מפורסמות בעיתון "הטיימס" הלונדוני: ובכן, המסירות של שחקנים מול קבוצותיהם לשעבר הופכות למעט פחות מדויקות, והם גם בועטים קצת פחות לשער (ביחס למשחקים "רגילים" במדי הקבוצה החדשה שלהם). אך חשיבות סטטיסטית משמעותית במיוחד נמצאה בפרמטרים הבאים: נמצא גידול משמעותי בכמות הכרטיסים (צהובים או אדומים) שסופגים השחקנים המדוברים - בשיעור של 26.13%; גם כמות התיקולים צומחת, ב-15.21%. כלומר: המוטיבציה כשהאקסית מופיעה מול העיניים אכן ממריאה פלאים.

מודל מדידת היכולת שפיתחו החוקרים, שבוחן את כל המהלכים שמתרחשים על המגרש, מצא כי בסיכומו של דבר - במשחק הבכורה של כדורגלן מול קבוצתו לשעבר יכולתו משתפרת ב-4.56% בממוצע. בנתון שכולל גם את המשחקים המאוחרים יותר מול הקבוצה לשעבר - השיפור עומד על 3.50%. אגב, השיפור ניכר בעיקר אצל חלוצים או שחקני חלק קדמי אחרים (אצל בלמים כמעט לא ניכר שיפור במשחק).

אגב, על-פי מודל מדידת היכולת המדובר - הקבוצה ש"סבלה" הכי הרבה מהתצוגות של האקסים שלה מולה, היא בלקבורן רוברס. אולי אלו תרמו תרומה קטנה לירידה של הקבוצה לליגת המשנה בסוף עונת 2011/12.