רק לא לשקוע בקיפאון

גם ממשלת-מעבר יכולה לבצע מהלכים חשובים במשק. ישנם שני נושאים אשר אסור לדחות את הטיפול בהם עד למועד הקמתה של הממשלה הבאה. הראשון, הורדת יוקר המחיה; והשני, השבת המשק אל מסלול הצמיחה.

לראש הממשלה בנימין נתניהו יש ניסיון בנושא הצמיחה. במסגרת תפקידו כשר האוצר בשנים 2003-2006, הוא השכיל לבצע מהלכי מדיניות נכונים כדי להניע את צמיחת המשק. אתגר זה מוצב בפניו גם היום, הן מתוקף תפקידו כראש ממשלה והן מתוקף תפקידו כשר האוצר.

עד הבחירות הבאות, ב-17 במארס, ילעיטו אותנו באלפי ידיעות טפלות הנוגעות למערכת הבחירות, הסכמים אישיים, לצירופי מפלגות וכדומה. לאחר הכרעת הבוחר, במארס, יזינו אותנו בגודש של סברות על מבנה הקואליציה החדשה. די, נמאס מכל אלה.

סביר להניח, שהממשלה החדשה תוקם ותחל לתפקד לא לפני 1.5.2015. זוהי תקופה ארוכה מדי מכדי להימנע מליזום מהלכים חיוניים, וגם אסור לאפשר למשק לשקוע עוד יותר ולרדת בקצב הצמיחה. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו רק להתרפק על תוכניות כלכליות, שאולי יוחל בגיבושן לאחר הקמת הממשלה הבאה.

הסברה כי בתקופת ממשלת-מעבר, כמו זו המכהנת כיום, לא ניתן לבצע מהלכים כלכליים חשובים, ושחייבים להיכנס לקיפאון של אי-עשייה בשל מניעה בחוק מייזום מהלכים חדשים, נכונה רק בחלקה.

ממשלת-מעבר רשאית ליזום חקיקה חדשה, ולהביאה למליאה ולדיון לאחר מכן בוועדות הכנסת, על-פי אישור יו"ר הכנסת. גם כממשלת-מעבר יש לממשלה שליטה על הליכי חקיקה. אפילו חוקים שאפשר לפרשם כניסיון לקנות את ציבור הבוחרים אינם אסורים על-פי החוק, ולבג"ץ לא הוענקה הסמכות לבטלם.

מרחב עצום לחקיקת-משנה

אני מציין זאת, לא משום שאני בעד חקיקת חוקים פופוליסטיים ולא-אחראיים, אלא כי ברצוני להדגיש שאסור שנימנע מחקיקת חוקים שיכולים לקדם אינטרס ציבורי חיוני, רק בגלל הטענה שהם "חוקי בחירות".

נוסף לחקיקה הראשית, יש מרחב עצום לחקיקת-משנה; ומעבר לכך, גם משרדי הממשלה רשאים לבצע מהלכים חשובים, כגון שינויים בתחום התקינה, ללא קשר לתקופת המעבר.

לפני זמן קצר, מתח ראש הממשלה ביקורת פומבית על שר האוצר היוצא יאיר לפיד, שאין הוא עושה את המהלך הפשוט להורדת יוקר המחיה. הכוונה הייתה שאין הוא משתמש בסמכותו לביטול המכסים הדרקוניים על יבוא מוצרי מזון לישראל. ובכן, ראוי שראש הממשלה, מתוקף תפקידו כיום גם כשר האוצר, יממש את הצעד הזה.

שיקולים של רצון להגן על תעשיית המזון המקומית אינם רלבנטיים ואינם אמתיים. אפילו התעשיין דן פרופר, הידוע ביושרו האישי וביושר כוונותיו, הצהיר בכנס קיסריה האחרון בחיפה, כי אין הוא מתנגד להפחתת מכסי המגן על יבוא חומרי-גלם למוצרי מזון ועל מוצרי המזון עצמם. נזכיר, כי כיום עדיין קיימים מכסי מגן דרקוניים על יבוא מוצרי מזון, לדוגמה: שיעורי המכס על יבוא אבקת חלב, מגיעים עד ל-212%; חמאה - 140%; חלב ושמנת - 50%; צ'יפס - 50%, ועוד.

מהלך חזק כזה עתיד ליצור דינמיקה אמיתית של הפחתת מחירי מוצרי המזון בישראל; והטיעונים כאילו ביטול מכסי המגן הגבוהים לא תורמים לצרכן הם טענות שווא. על מכירתם של מרבית מוצרי המזון בישראל קיימת תחרות ממשית.

נוסף למהלך פשוט זה, משרד הכלכלה יכול אף הוא להמשיך ביתר שאת את מה שהוא כבר התחיל לבצע: פישוט וצמצום התקינה בכל הקשור ליבוא מוצרי צריכה בישראל.

ובנוגע למגזר העסקי שהוא חשוב כל-כך להנעת המשק - גם בתקופתה זו ניתן להניע את המגזר העסקי לצמיחה מחודשת. אין זה מחייב רפורמות נרחבות ומעמיקות. די בהורדת נטל העלויות הכבדות מנשוא המוטלות עליו כיום. מדובר הן בחברות הגדולות, והן גם במאות-אלפי עסקים בינוניים וקטנים, שנטל העלויות שוחק אותם. והרי כל עסק, הכי קטן, מייצר לפחות שניים-שלושה מקומות עבודה.

בהקשר זה אזכיר כי בשנת 2013 נסגרו 42 אלף עסקים; ואחת הסיבות היא העול ההולך וגדל ללא הרף על גב המגזר העסקי, פרי חקיקת הכנסת. כדי לסייע לכולנו ביוקר המחיה, ניתן, נוכח ירידות מחירי הנפט הגולמי בעולם, להוריד בחדות את תעריפי החשמל. צעד שרק דורש נחישות לביצועו.

הממשלה יכולה לקבל החלטה עניינית וממוקדת, שלפיה מקפיאים לחלוטין את העלאת מס הארנונה. נטל המס הזה עולה בהתמדה מדי שנה ומעיק גם על משקי-הבית וגם על המגזר העסקי. הרשויות המקומיות נוטות להעלות את מס הארנונה דווקא למגזר העסקי. עם זאת, מספר רשויות מקומיות, בהן ראשון-לציון, אשדוד, שוהם ועוד כמה רשויות בודדות, הוכיחו כי ניתן להפחית את שיעורי הארנונה.

מהלך ראוי נוסף הוא הפחתת מס-ערך-מוסף (המע"מ) על כלל המוצרים, לפחות ב-2%. מע"מ בשיעור 18% פוגע ברמת הצריכה, והורדת שיעורו תעניק דחיפה מחודשת לשיפור כוח-הקנייה ולעידוד המגזרים היצרני והמסחרי.

הפחתה דרושה נוספת היא של מס-החברות מ-26.5% ל-24%; מהלך שבעשור הקודם הוכיח את עצמו כאחד החשובים שהניעו את צמיחת המשק.

הדבר החשוב להנעת המשק היום הוא לא לשקוע בקיפאון, ולא לדחות ביצוע של תוכניות לעתיד הרחוק. על אף קיומה של ממשלת-מעבר, חשוב לבצע היום את שאפשר ונחוץ לטובת כולנו.