הממשלה נגד בנק ישראל סביב נושא יוקר המחיה; מי ינצח?

מדד המחירים לצרכן עלה אמנם באוקטובר ב-0.3%, אבל ככלל בחודשים האחרונים נכנס המשק המקומי לטריטוריה של אינפלציה שלילית, קרי לסביבה דפלציונית. מדד המחירים לצרכן רשם ירידה מצטברת של 0.3% ב-12 החודשים האחרונים. הצפי לחודשים הקרובים, שמבחינת עונתיות מתאפיינים במדדי מחירים נמוכים, הוא למדדים אפסיים ואף שליליים, שיותירו לעת עתה את האינפלציה מתחת לרמת האפס.

הסיבות לירידה החדה בסביבת האינפלציה במשק המקומי, קשורות הן לנסיבות חיצוניות והן לנסיבות מקומיות מבניות. הירידה החדה במחירי הסחורות (כמו נפט, אך לא רק) בשנה האחרונה בעולם, לצד ההאטה בישראל, וברקע הגברת התחרותיות והרגולציה, ובעיקר העלייה במודעות של הצרכן המקומי לנושא יוקר המחיה - כל אלה הביאו לירידות מחירים.

סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל משתקפת גם בציפיות האינפלציה הנמוכות מאוד שהיו גלומות בשוק ההון. אלה היו מצויות ברמות שפל, שלא היו זכורות מאז המשבר של שנת 2008, כאשר השוק ציפה לדפלציה, שבדיעבד לא התרחשה. ציפיות האינפלציה השנתיות לשנתיים ולחמש השנים הקרובות עומדות כיום על 0.7% ו-1.4% בהתאמה.

לפני כשבועיים נרשם דווקא תיקון חד יחסית, תוך עלייה בציפיות האינפלציה, כך שהציפיות לשנתיים ולחמש שנים הגיעו לרמה של 1.1% ו-1.6% בהתאמה.

הזרז העיקרי לתיקון נבע מההודעה על הקדמת הבחירות לכנסת, אשר צפויות להקפיא יוזמות שונות בתחום המלחמה ביוקר המחיה. גם ההודעה על העלאת שכר המינימום צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית ואת עלויות היצרנים ולתרום לעלייה באינפלציה. בנוסף, הפיחות החד של השקל מול הדולר בחודשים האחרונים, העלה את החשש שמהלך זה צפוי להעלות את האינפלציה בשנה הקרובה. אולם כתוצאה מהירידה במחירי הנפט והמימוש בשער הדולר, ציפיות האינפלציה מחקו בחזרה כמעט את כל העלייה.

בהתבוננות קדימה ישנם שני שחקנים במגרש המקומי, אשר להם, על פניו, אינטרסים מנוגדים. מצד אחד, בנק ישראל, שהיעד המרכזי שלו הוא יציבות מחירים ואשר מעוניין להחזיר את האינפלציה אל תוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה, 1%-3%. על מנת להחזיר את האינפלציה אל מעל לגבול התחתון, בנק ישראל ממשיך במדיניות המוניטארית המרחיבה שהוא מיישם בשנה האחרונה, הכוללת הורדת הריבית לרמה הנמוכה ביותר מאז ומעולם, 0.25%.

בנוסף, בנק ישראל רמז, כי הוא עשוי להשתמש בכלים נוספים, דוגמת הרחבה כמותית כפי שביצע הפד בארה"ב, תוך רכישת איגרות חוב ממשלתיות במטרה להגדיל את כמות הכסף שבידי הציבור ובכך "לדחוף" את האינפלציה כלפי מעלה. הכלי העיקרי, שהוא בסבירות גבוהה יותר לביצוע, הוא המשך רכישת מט"ח ותמיכה בשער החליפין של סל המטבעות ובראשם הדולר אל מול השקל. המטרה היא להביא להמשך פיחות של השקל, דבר שצפוי לסייע ליצוא הישראלי להביא לעלייה במחירי המוצרים המיובאים ולדחוף בדרך זו את האינפלציה חזרה לתחום היעד השנתי. נזכיר, כי כל עלייה של 1% בדולר מעבר לרמה מסוימת, אמורה לתרום בין 0.1% ל-0.2% לאינפלציה המקומית.

הנושא המרכזי שמעסיק את האזרחים

השחקן השני בשוק, הוא הממשלה ומשרד האוצר, המודעים לנושא יוקר המחיה בישראל, ולרצון של הציבור להביא להוזלת סל הקניות שלו.

הממשלה האחרונה ושר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, שנבחר על סמך אג'נדה של הוזלת יוקר המחיה, ניסו לבצע מהלכים שונים, במטרה להביא לירידת מחירים בתחומים רבים, ובכך לסייע לצרכן המקומי. גם לאחר פיזורה של הכנסת הנוכחית, קמפיין הבחירות של מרבית המפלגות צפוי להתבסס על המאבק בהורדת יוקר המחיה, מתוך הבנה כי זהו הנושא המרכזי שמעסיק כיום את אזרחי המדינה. לכן אנו צופים שחלק משמעותי מהרפורמות, שהיו צפויות להתבצע על ידי הממשלה הנוכחית, יתגלגלו לפתחה של הממשלה הבאה בצורה זו או אחרת.

1. בתחום הדיור, חוק מע"מ אפס אמנם ירד כרגע מהפרק, אך חוק מחיר מטרה של משרד השיכון, שאמור להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים, נחקק בניסיון להביא להוזלת מחירי הדירות ולסייע לקהלים רחבים בציבור לרכוש דירות בהנחה. אם חוק זה אכן ישיג את מטרתו, ויצליח להביא לירידה במחירי הדירות - הדבר עשוי להביא בסופו של דבר גם להוזלה בשוק השכירויות, שמהווה כ-25% ממדד המחירים לצרכן, והיה התורם המרכזי לאינפלציה בשנים האחרונות.

2. גם תחום המזון "על הכוונת" של משרד האוצר והממשלה. חוק המזון, שצפוי להיכנס בתחילת שנת 2015, מטרתו להגביר את התחרות בין רשתות המזון. בנוסף, היוזמות להכנסת מוצרי בסיס נוספים לפיקוח ואולי אף לפטור אותן ממע"מ, לצד פתיחת שוק החלב והגבינות ליבוא תוך הסרה חלקית של מכסות היבוא, יחודשו ככל הנראה לאחר הבחירות, ועשויות להביא להמשך ירידה במחירי המזון.

3. הגדלת הפטור ממכס ליבוא מוצרים מסכום של 350 דולר ל-500 דולר, שנכנס לתוקף באחרונה, עשויה להגביר את קצב הרכישות באינטרנט של הציבור הישראלי, דרך אתרים בחו"ל - מגמה שהלכה והתעצמה בשנה האחרונה. הדבר עשוי להמשיך להביא להורדת מחירים בתחום ההלבשה, ההנעלה והאלקטרוניקה, על ידי הספקים המקומיים, בניסיון להתמודד על כיס הצרכן.

חוקים נוספים שעשוים להיחקק בשנים הקרובות, כמו הורדת מכסות יבוא של רכבים, יתמכו בהמשך הוזלת המחירים במאבק על יוקר המחיה בישראל.

ומה אם הממשלה "תצליח מדי"?

כעת עולה השאלה, ידו של מי תהיה על העליונה בשנתיים הקרובות מבחינת האינפלציה. האם זו של בנק ישראל או של הממשלה החדשה שתוקם? מה יעשה בנק ישראל, אם הממשלה "תצליח מדי" בהוזלת יוקר המחיה?

בשבוע האחרון, לצד העלייה בציפיות האינפלציה, ראינו ירידות בשוק האג"ח הממשלתיות ובעיקר באפיק השקלי. הדבר נבע הן בשל אי-ודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה, על רקע הבחירות הקרובות, והן מהמשך נתונים חזקים מכיוונה של ארה"ב - ובראשם דוח התעסוקה האחרון שגילה עוצמה, לצד התבטאויות נגידי הפד שתומכים בשינוי קרוב בריבית ובניסוח ההודעות הקרובות לגביה. איגרת החוב ל-10 שנים של ישראל רשמה עלייה חדה בתשואה לפדיון, מרמה של 2.1% לרמה של 2.3%; וגם המרווח ל-10 שנים בין ישראל לארה"ב, שהיה עד לאחרונה שלילי, חזר לרמות חיוביות של כ-20 נקודות.

במבט קדימה, גם לאחר התיקון האחרון, אנו סבורים כי עדיין עולה הכדאיות להישאר במח"מ קצר-בינוני, מתוך הערכה שהתשואות באיגרות החוב בארה"ב ימשיכו לטפס בשנה הקרובה ובעקבותיהן התשואות בישראל. מבחינת עדיפות ביחסים שבין האפיק השקלי לבין הצמוד, הרי לאחר הירידה החדה בציפיות האינפלציה, עולה הכדאיות של החזקה מאוזנת בין האג"ח השקליות לצמודות, תוך עדיפות קלה לאפיק השקלי בטווחים הקצרים; זאת, על רקע הצפי למדדים הנמוכים הקרובים ועליית המדרגה במאבק ביוקר המחיה.

*** הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל השקעות בקופות הגמל והפנסיה של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

 ציפיות האינפלציה