לקראת גירושין

ההודעה הבוקר של חברת אי.די.בי פתוח לפיה בעלי השליטה, אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, לא יזכו ככל הנראה לקבל היתר שליטה בחברת כלל ביטוח, מהווה מכה קשה נוספת לצמד. המאמצים העסקיים המרכזיים של השניים מאז קיבלו לידיהם את השליטה בקונצרן, היו הנפקת אדמה וחתירה לקבלת השליטה בכלל ביטוח, ושניהם קרסו כמגדל קלפים.

אי.די.בי פתוח נשענת על צמד החברות הבנות דיסקונט השקעות (דסק"ש) וכלל ביטוח, אשר על כתפיהן מוטלת התקווה להזרים עודפי רווחים במעלה הפירמידה, על מנת לפרוע את חובות העתק של החברת האם ולהציף ערך לבעלי מניותיה.

בהינתן הכישלון בהנפקת אדמה, שגרר עימו מחיקות חשבונאיות בדוחות הכספיים של דסק"ש וקריסה במחירי האג"ח שלה, תתקשה זו לתמוך בעתיד הנראה לעין בצרכים המימוניים של אי.די.בי. במצב שכזה, היכולת להציף ערך בכלל ביטוח הופכת קריטית, בניסיון לאפשר לאי.די.בי להימנע מהסדר חוב נוסף. היכולת למצות את השווי הכלכלי של כלל ביטוח, אשר על פי אינדיקציות רבות גבוה מהותית משווי השוק של החברה, פוחתת בהיעדר היתר השליטה בחברה.

בנתונים הקיימים, ישובו בעלי השליטה בקונצרן לחפש רוכש למניות כלל ביטוח, אולם הניסיון מלמד כי מכירת חברת ביטוח בעת הנוכחית היא משימה לא פשוטה - משימה שאפילו נוחי דנקנר ויצחק תשובה, המצוידים במיטב הקשרים, התקשו להגשים.

מכירת מניות כלל ביטוח בשיטת הסלאמי, כאשר החברה-האם מצויה בלחץ תזרימי עצום, תקשה על אי.די.בי להשיג מחיר הולם עבור המניות הנמכרות. זאת, שכן הרוכשים הפוטנציאלים מזהים את מצבה העסקי הקשה של המוכרת, וינסו לשפר עמדות במשא ומתן.

נישואי נוחות ללא מנוח

הקשר העסקי בין אלשטיין ובן משה היה מלכתחילה מבוסס על אופורטוניזם טהור, אשר אינו נשען על תרבות עסקית משותפת ושקול לנישואי נוחות. נישואים שכאלה נוטים להתפרק כאשר הנוחות אינה מתקיימת, וקשה לדמיין דרך עסקית משובשת יותר מזו שעברו השניים בחודשי השותפות ביניהם. לפיכך, ניתן להעריך כי אי-מתן היתר שליטה בכלל ביטוח יאיץ את תהליך הגירושין בין השניים.

לכאורה גירושין שכאלה, בהם ימכור אחד הצדדים את מניותיו באי.די.בי לשותפו, הם מהלך עסקי מתבקש. אולם, גם כאן, כמו בגירושין בין בני זוג, מדובר בתהליך יקר. הן בן משה והן אלשטיין הפתיעו את שוק ההון הישראלי בעוצמה הפיננסית שהפגינו מאז רכשו את השליטה באי.די.בי (הזרמה של כ-1.4 מיליארד שקל). ואולם, רכישה של מניות אחד הצדדים בידי משנהו, ובמקביל הזרמת מאות מיליוני שקלים נוספים כחלק מהתחייבות השניים במסגרת הסדר החוב באי.די.בי, הינן אתגר פיננסי מסדר גודל אחר גם עבורם.

לא ברור גם האם בסיטואציה העסקית הנוכחית של מרבית החברות המשתייכות לקונצרן, קיים תמריץ למי מהשניים (המופסדים כ-1.1 מיליארד שקל על השקעתם "על הנייר") להגדיל את ההימור על אי.די.בי, ולהזרים כסף טוב אחרי כסף רע לפירעון הררי החובות של הקבוצה.

לפיכך, קשה להניח כי תהליך ההיפרדות בין הצדדים יהיה חלק ומהיר. גירושין מלוכלכים, אם יתרחשו, יטלטלו עוד יותר את ניירות הערך של הקבוצה, ויאיצו תרחיש של הסדר חוב נוסף באי.די.בי.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון