בכיר באוצר: "אנחנו ממכרים השלטון המקומי לקבל כסף"

"יש אשליה בישראל. חושבים שהממשלה חזקה והרשויות המקומיות נרמסות תחתיה. המציאות הפוכה. היכולת של הממשלה לאכוף מדיניות קטן מאוד והכח של ראש הרשות גדול מאוד. אנחנו נאבקים איתם שישתתפו בתוכניות הממשלתית ויעניקו היתרי בנייה. זה מוביל למקום לא טוב, זה מאלץ את הממשלה להעביר כספים לרשות מקומית כדי שיסכימו לבנות. אנחנו ממכרים את השלטון המקומי לקבלת כספים וזה עשוי להתגלות כטעות גדולה מאוד בהמשך".

את הדברים האלה אמר היום (ב') ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, במסגרת שולחן עגול בנושא מדיניות דיור בישראל ומימון מוניציפאלי בהשתתפות ניצן, ראש החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון וראש ועדת החקירה לאיחוד תל אביב ובת ים וראש עיריית אשקלון לשעבר עו"ד בני וקנין. את הפאנל הנחו פרופסור צבי אקשטיין וד"ר אפרת טולוקובסקי ממכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי.

ניצן המשיך ואמר: "הממשלה נאלצת היום בגלל משבר הדיור להיכנע לשלטון המקומי וזה עוד ילווה אותנו עוד הרבה שנים. העובדה שהשלטון המקומי לא רוצה תוספת יחידות דיור נכונה. הם מחפשים את שטחי המסחר. בראשון לציון עניין אותם היקף שטחי המסחר. וראש העיר יקבל אותם. את המחיר תשלם בסוף באר שבע, הפריפרייה. אנחנו כמערכת מוכנים עכשיו לשאת המחיר, שופכים מיליארדים על הסרת חסמים אבל זה עלול להתגלות כמהלך אנטי פרפריאלי מאוחר יותר. אנחנו משקפים את זה לשרים. המשמעות של הסכם גג עם ראשון זה טיפוח העיר בשטחי מסחר ומגורים וכולם יודעים שנצטרך להתמודד עם זה העתיד. זו זריעה של בעיות לעתיד".

ניצן התייחס גם לתוכניות הממשלתיות כמו מע"מ אפס שבוטלה מחד ולמחיר מטרה שמתקדמת כעת לקראת אישור סופי ואמר: "כל התוכניות הללו הן מניפולציות על היצע מוגבל. אנחנו צריכים להתמקד בדבר אחד ויחיד - שיווקי קרקע אפקטיביים. 40 אלף יחידות דיור לא מספיק, צריך 70 אלף יחידות דיור. איך נביא אותם? אנחנו מתקצבים פתרון חסמים כל יום. והכל בסוף מגיע למפגש עם ראשי הערים. אחרי שמסירים חסמים ומוציאים מיליארדים, לראש העיר יש אג'נדה ויש לו דרישות. פעם הממשלה הייתה מתעלמת מזה. אבל היום כבר אי אפשר ואנחנו מוצאים דרישות הולכות וגדלות".

ניצן גם התייחס לסוגיה נוספת והיא דרך חישוב הארנונה בישראל וחשף כי יש מחשבות לשנות את השיטה הקיימת. "שיטת הארנונה שמתייחסת לטבלאות שנכתבו ב-1985 היא שיטה עם מחיר כבר וקשה לתקף את המספרים הללו. נכון לבחון את הכניסה שלנו למהלך משמעותי של שיני שיטת חישוב משטח לשווי. זה לא מהלך של יום או יומיים. זה מעורבות של שר הפנים וראש המשלה ושר האוצר. כבר עכשיו יודעים שזה יהיה מאוד קשה אבל זה קורה בעולם ונכון מבחינתו לבחון ברצינות את השינוי הזה. מהלך כזה יקים מתנגדים רבים בשלטון המקומי. יהיו אנשים שפתאום ישלמו הרבה יותר על הבית. גם חלק מהרשויות יתנגדו, חלק ירוויחו וחלק אחר יפסידו".

כאמור, משתתף נוסף בשולחן העגול היה ראש החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון שהתייחס לפעילות רמ"י בתחום שיווק הקרקעות. "אין קרקע זמינה ליחידת דיור אחת שאנחנו לא משווקים. עוד לפני שיבש הדיו על התב"ע. בעבר רמ"י יצאה במכרזים של קרקע בלתי מתוכננת וזה כישלון גדול מאוד. המדינה יודעת לתכנן חטיבות קרקע גדולות הרבה יותר טוב מהמגזר הפרטי".

שמרון גם התייחס להתנגדות ראשי הערים להוספת יחידות דיור ומתן היתרי בניה ואמר: "רשות מקומית תמיד רוצה כמות תושבים מינימלית ומתחמי תעסוקה ומסחר מקסימאליים. בהרבה מקרים ראש רשות אומר שהוא לא רוצה תושבים חדשים. עיר כמו שוהם למשל, יש עוד 1,000 יח"ד לשווק, וראש המועצה המקומית רוצה להישאר מועצה מקומית ולא לגדול לעיר. יצרנו את הכלי של הסכמי הגג כדי להגדיל היצע ולהתמודד עם התנגדות ראשי הערים.

"עד היום נחתמו הסכמי גג עם מספר ערים ועוד כשבועיים נחתום עם הרצליה. גם שם ראש העיר לא רוצה תוספת של יחידות דיור והסכם הגג נותן פיתרון. העירייה מקבלת במסגרת ההסכם בין 600 מיליון שקל ל-700 מיליון שקל כחלף היטל השבחה. היא הייתה מקבלת את הסכום הזה בהיטל השבחה רגילים ללא הסכם הגג אולי ב-20 שנה. בהרצליה גם יקבלו את מחלף אפולוניה במסגרת הסכם הגג, מחלף שלא היה נבנה עוד הרבה שנים בלי ההסכם".

שמרון סיכם את דבריו ואמר: "המשימה שלנו להגדיל את ההיצע. ואנחנו עומדים לסיים את 2014 עם היקף שיווקים של כ-42 אלף יחידות דיור".

"גם הרשויות רוצות מגורים"

לאחר דברים קשים שנאמרו על התנגדות ראשי הערים לבנייה למגורים, הגיע תור נציגי הרשויות לדבר על הנושא. ראש עיריית אשקלון לשעבר עו"ד בני וקנין המכהן היום כראש ועדת החקירה לאיחוד תל אביב ובת ים אמר: "לכאורה, יש תמריץ שלילי לראשי הרשויות לדחוף בניה למגורים. אבל אני חייב לומר שרוב הרשויות רוצות מגורים ודוחפות ונלחמות בשביל זה. יש אולי קומץ של ערים שבאמת מתנגדות לזה. לדעתי, גם שם יש לא מעט הבדל בין הצהרות למעשים".

וקנין התייחס גם לטענות של רמ"י שעושה הכל כדי לקדם תכנון ואמר: "ברמ"י אומרים שהם עושים מה שרק יכולים אבל שאני ביקשתי מימון לתכנון אמרו לי שאין כסף. מי קידם תב"ע בעיר? אני כראש עיר לא רמ"י. אם היו נותנים לראשויות מקומיות סמכות ואחריות בנושא הדיור המצב היה שונה. בשנים האחרונות הוצאנו 1,000 יחידות דיור על קרקעות שהיו בבעלות העירייה. גם קרקע פרטית מתקדם הרבה יותר מהר. ברמ"י לוקח להם הרבה זמן להוציא מכרז. הם גם רוצים לפתח בעצמם וזה לוקח כפול זמן ממה שלוקח אם הרשות תעשה את הפיתוח".

בהמשך דבריו אמר וקנין כי לדעתו ביטול מס רכוש היה טעות שהשפיעה גם יא על עליות המחירים: "אני חושב שביטול מס רכוש מנע מאנשים לבנות. פעם שהיה מס רכוש, אנשים היו רצים לעירייה לקבל היתרים כדי לא לשלם. היום זה לא קורה. לשיכון ובינוי למשל יש קרקע באשקלון והם לא ממהרים להוציא היתרים. הם אמרו לי שלא רוצים להציף את השוק ויוציאו כל פעם 200 יחידות דיור. וזו קרקע היסטורית".