"אבא שלי לא ימכור את כנרת-זמורה-ביתן, לא משנה כמה יציעו לו"

איתמר רוז (35), זוכר היטב כיצד היה עובד כנער בחופש הגדול באריזת ארגזי ספרים למשלוחים בבית הוצאת כנרת, שהקימו הוריו, הסופרת תלמה אליגון-רוז ויורם רוז, מנכ"ל משותף של כנרת-זמורה-ביתן דביר, יחד עם ערן זמורה.

עכשיו הוא סוגר שם מעגל. מאותו מבנה ישן, הנמצא לא רחוק ממגדלי עזריאלי, הוא עומד בשנה וחצי האחרונות בראש הפרויקט שיזם יחד עם אשתו, הצלמת אנה ים - "המגירה" - בית-הספר לכתיבה מבית כנרת-זמורה-ביתן. שם התחיל סיפורה של הוצאת כנרת ושם הוא מקווה שתתחיל דרכם של סופרי הדור הבא.

מכינים את סופרי העתיד

"בעבודה בהוצאה בתפקידי הקודם, כמנהל הפיתוח, זיהיתי שאנחנו בבעיה", הוא מספר בראיון ל"גלובס". "אנחנו מקבלים ספרים רק כשהם כמעט מוכנים. בניגוד לעולם הקולנוע, שממנו באתי, הוצאות לא עסוקות בגילוי ופיתוח פוטנציאל כתיבה של מישהו והפיכתו לסופר משמעותי, אלא נותנות לו להבשיל בעצמו. הרעיון היה בראשי הרבה זמן, עד שאשתי רצתה ללמוד כתיבה ואמרה 'בוא נקים את בית-הספר שאתה מדבר עליו כל הזמן'".

בעיני רוז ג'וניור, "המגירה" יחד עם "סדנאות הבית" של הסופר אשכול נבו ואורית גידלי, הם שלב חדש באבולוציה של לימודי הכתיבה בארץ: "אלה הסדנאות הראשונות שמתייחסות מאוד ברצינות לעניין ולכן גם יקרות יותר. השינוי הזה אולי יפגע במי שסיימה תואר ראשון בספרות ופתחה סדנה בבית, אבל יעשה טוב לכל היתר. יש לסדנאות תדמית שהן זולות ובאווירת בתי אבות, אנשים שרק רוצים לכתוב את הזיכרונות שלהם, אבל אם תגיע לסדנאות שלנו, תראה הרבה בנים ובכלל חבר'ה צעירים, שפחות ראית פעם".

"המגירה" מציע מסלול הכנה לסופר - מסדנאות בסיסיות לסיפורים קצרים בהדרכת הסופרות שהרה בלאו ונעה ידלין, המשך בסדנה בהובלת מירי רוזובסקי, שבה כבר כותבים סיפור באורך נובלה ומתקנים אותו בתהליך, ובהמשך סדנה אינטנסיבית לכתיבת רומן, שמעבירה אורנה לנדאו, כאשר יוצאים עם רבע-שליש ספר כתוב. סדנה נוספת, של מתן חרמוני, נועדה למי שכבר יש לו כתב יד, ולחובבי השירה מחכה המשורר רוני סומק, עם סדנה לשירה. מחירי הסדנאות הם 2,400-2,900 שקל.

- יש סינון בקבלה לסדנאות?

"לסדנאות מתחילים אין סינון, אלא אם מדובר במישהו שממש לא בעניין של כתיבה או אישיותית יכול להרוס קבוצה. כלומר, אם הגיע אחד שהוא לא בן אדם שמסוגל להקשיב, ללמוד ולשתף. במקרה זה נוותר על הכסף שלו, כדי שהקבוצה תהיה טובה יותר".

ב"מגירה", שהוקמה לפני כשנה וחצי, לומדים כרגע 80-90 אנשים ומאות כבר בגרו ממנה. בינתיים, כנראה בעיקר בגלל גילה הצעיר, טרם יצא ממנה סופר, אבל רוז מספר ש"יש מבין הבוגרים כמה ברמה ממש גבוהה. הם אמנם טרם השלימו את כתיבת הרומן שלהם, אבל תוך חצי שנה נשמע על שניים מהם. המטרה היא להצליח דרך הסדנאות להוציא לאור את הכישרונות הקיימים, בתור ההוצאה, שמוציאה הכי הרבה ספרות ביכורים, בהפרש מהאחרות".

- אולם, ספרי הביכורים הם נושא כאוב בימים אלה, כאשר בהשפעת חוק הספרים, יוצאים הרבה פחות כאלה. אולי אתם זורעים אשליות, חלומות שקשה להאמין שיתגשמו?

"הסיכויים להפוך לסופר לא גבוהים בכל מקרה, אבל הסיבה שאדם הולך ללמוד אצלנו, היא לשפר את הכתיבה שלו. כל תלמיד שכותב ברמה X ויוצא מהסדנה ברמת כתיבה Y והוא ואני מרגישים את ההבדל בכתיבה, אז כולנו מרוצים. כל אחד עובר את המסע שלו עם הכתיבה והמטרה שלי היא שבטווח של חודשים הוא ירגיש שיפור משמעותי מאוד בכתיבה שלו. מי שאין לו כישרון או פוטנציאל להיות סופר, לא יהיה סופר, לא משנה כמה ילמדו אותו.

"כל מי ששואל אותנו, אני מסביר לו שלעולם לא נוציא ספר שאינו ראוי בעיני כנרת. מה שכן, מישהו שהגיע מ'המגירה' לא ייפול בין הכיסאות, מה שיכול לקרות למי ששולח סתם כתב יד להוצאה".

- חוק הספרים פגע מהבחינה הזו, נכון?

"באמת יוצאים פחות ספרי ביכורים, אבל לפחות לי יש אינטרס גדול שייצאו סופרים מ'המגירה'. אם אני מגלה מישהו אצלי, אנסה בכל הכוח לדחוף אותו, גם אם הספר לא מסחרי.

"אני מיואש ועייף מהחוק, למרות שאין אצלנו קטסטרופה מוחלטת. הנפגעים הם בעיקר הסופרים, למרות שהוא היה למענם, כי ספרים חדשים נמכרים הרבה פחות. העם לא קנה את הניסיון הזה. הוא פשוט לא מנותק מעולם הצרכנות".

עסק משפחתי

איתמר רוז מתאר מציאות שבה משפחה ועבודה משתלבים באופן שוטף: "זה גם כיף וגם יכול להעיק. בארוחות ערב שבת מדברים הרבה על עבודה ואז אחותי (הזמרת אביגיל רוז - י.מ), יכולה להתעצבן, כי היא לא אוהבת שמדברים הרבה על העבודה. אבל אני מניח שככה זה בעסקים משפחתיים".

רוז לא תכנן להגיע לעסק המשפחתי: "זה הגיע אצלי כשראיתי שכל מיני דברים קורים בעולם ויכולים להשפיע על ההוצאה, וכל הזמן אמרתי מה אני חושב. אז חשבתי שאני צריך לעשות את זה, כדי לגרום לדברים לקרות. פער הדורות קיים פחות בתחום התוכני ויותר בעולם הדיגיטלי וברצון להתנסות בו. בתור מנהל הפיתוח של ההוצאה, נכנסתי לזה בעיקר כשהתחיל עניין הספרים הדיגיטליים וכשהאינטרנט נכנס חזק לעולם הספרות. התחלתי שם את נושא הפייסבוק של כנרת".

- למה לדעתך ענף הספרים כל-כך מאופיין במשפחתיות?

"גם כי זה כנראה לא 100% ביזנס, אחרת היו משתלטים עליו רק אנשי עסקים. אנשים נורא נקשרים לעיסוק בספרים. אבא שלי לא ימכור את כנרת. לא משנה כמה יציעו לו, הוא ימצא סיבה לא למכור.

"הוצאת ספרים היא הרבה יותר מעסק. זה דבר שמגדיר אותך ואתה רוצה שהוא יישאר במשפחה. בגלל שהתחום מעניין, הסיכוי שבני משפחה ירצו להמשיך בו, הוא גדול יותר. גם אם אין בך תשוקה בוערת לספרות, אם אתה בן של מו"ל, אתה תידבק בחיידק, דבר שלא היה קורה, למשל, אם היה מדובר במפעל צמיגים או בחברת ביטוח".

גיל: 35

מגורים: תל-אביב

מצב משפחתי: נשוי לצלמת אנה ים+1

השכלה: לימודי קולנוע ובימוי בסם שפיגל, תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית ותואר שני לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב

רזומה: הפקת סרטונים סאטיריים, מנהל פיתוח בכנרת זמורה ומנהל "המגירה". עובד על סרט ראשון באורך מלא ליס דוקו

עוד משהו: השתתף בתוכנית "המרתון" של זכיינית ערוץ 2 קשת