רוצים מוצרים ללא סוכר? תתכוננו לשלם מאות אחוזים יותר

עולמם של בעלי מגבלות שונות בתחום המזון היה תמיד מורכב ומאתגר - הן קולינרית, והן כלכלית: מי שנאלץ להקפיד על תזונה ללא סוכר יודע כי העלות של מוצרים מותאמים גבוהה במקרים מסוימים דרמטית מסל קניות רגיל, של מוצרים מתוקים רגילים הנמצאים על המדף.

ניסיונות שנעשו בעבר להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי, כמו גם במקרה של מוצרים ללא גלוטן, לא נשאו פרי - ובדיקה מיוחדת של מחירי המוצרים ללא סוכר אשר נערכה ע"י סיירות המועצה לצרכנות (סמ"ל) בחודש שעבר, שצוין בעולם כחודש המודעות הבינלאומית לסוכרת, מגלה כי המצב עדיין עגום: הבדיקה, שנערכה ביוזמת עמותת "מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא", השוותה את מחירם של מוצרים ללא סוכר אל מול המוצרים "הרגילים", והיא מגלה פערים עצומים בין המוצר הרגיל למקביל ללא סוכר.

הפער הממוצע לאבקה להכנת ג'לי, למשל, עומד על יותר מ 500%, ובלחם למעלה מ-100%. בדיקת המועצה לצרכנות מגלה פערים של עד מאות אחוזים לא רק בין מחירי מוצרים ללא סוכר לעומת מקבילותיהן הרגילות - אלא גם בין מחיריהם של מוצרי הנישה האלה בין רשתות שונות; כלומר, מי שכבר כבול לרכישת מוצרים ללא סוכר - כדאי שיבדוק היטב באילו רשתות יגלה תמחור י דידותי יותר למוצרים אותם הוא רוכש.

כך, למשל, מי שחפץ לקנות לחם אחיד קל פרוס של אנג'ל, גרסה מקבילה למוצר בסיסי, יגלה שהמחיר מזנק בין 86% ל-235% מהמחיר הרגיל - בהתאם לרשת שבה קונים. אם מחירו של לחם רגיל נע בין 6 ל-8 שקלים ברשתות השונות, הרי שעבור הטייטל "קל" מדובר ב-13-19 שקלים לכיכר לחם.

הפער גדל בקניית ג'לי תות עם או בלי סוכר - תוך הבדלים בין הרשתות השונות. בטיב טעם יזנק המחיר ב-415% (שם עולה המוצר הרגיל 10 שקלים ל-100 גרם, ונטול הסוכר - 52 שקל לכמות זהה), ביינות ביתן בקצה השני של הסקאלה מזנק המחיר עוד יותר - ב-618% (מ-7 שקלים ל-52 שקל, בהתאמה).

ההטעיה כפולה ומכופלת, שכן על המדף - המחיר נראה כמעט זהה: ההבדל טמון בגודלו של המוצר. בעוד שמחיר אריזת ג'לי בת כ-90 גרם של אסם ינוע בין 6 ל-9 שקלים, תעלה גרסת הדיאט של מרמולייט בין 6 ל-8 שקלים - עבור 15 גרם בלבד. אגב, יש לציין כי היעדרו של סוכר גורם גם להבדלים במשקל. כך או כך, במבט ראשון התמחור זהה למדי, ומטשטש פער עצום במחיר. התופעה חוזרת על עצמה גם במוצרים אחרים, בהם קיים פעמים רבות הבדל במשקל - כמו אריזת 500 גרם של שוקולד למריחה עלית לעומת 300 גרם בגרסה נטולת הסוכר.

הכוח אצל הממשלה

מוצרי דיאט ומוצרים ללא תוספת סוכר הם כורח עבור אוכלוסיית חולי הסוכרת, אך גם נפוצים מאוד בקרב אנשים הנמצאים בתהליך של ירידה במשקל - כשמשקאות הדיאט, למשל, נישה שבה לרוב אין הבדל במחיר, נפוצים גם בקרב האוכלוסייה הכללית.

כך או כך, ההפרש במחיר הוא נטל קשה להתמודדות עבור מי שאין לו יותר מדי ברירה. "נושא יוקר מוצרי המזון הנישתיים הוא סוגיה בוערת בחייהם של כמיליון סוכרתיים וטרום-סוכרתיים בישראל", אומר מוטי פרלמוטר, מנכ"ל א.י.ל, אגודה ישראלית לסוכרת. "חולי סוכרת רבים אינם מצליחים להתמודד עם המחירים הגבוהים של חלק ממוצרי המזון. התוצאה היא צריכת מוצרים חלופיים בסיסיים עשירי פחמימות כלחמים, פיתות, חלות, תפוחי אדמה על צורות בישולם השונות, פסטות זולות וכד'".

מרחב התמרון ויכולת ההשפעה של עמותות חולים בנושא הורדת יוקר מוצרי מזון, טוען פרלמוטר, אפסיים: "להבנתי, הגופים שיכולים להביא לשינוי של ממש במחירי מוצרי המזון המומלצים לאנשים החיים עם סוכרת או לאנשים עם מגבלות תזונתיות אחרות כמו מוצרים נטולי גלוטן או לקטוז ודומיהם הם משרד המסחר והתעשייה, משרד הבריאות ומשרד האוצר; לעמותות חולים, המתקיימות כמעט אך ורק מתרומות או מתמיכה זעומה של משרד הבריאות והעסוקות בעיקר בהישרדות, אין שום יכולת להכתיב מחירים בשוק".

הסיבות לפערים

האם קיימת הצדקה כזו או אחרת לתמחור השונה של המוצרים? "על פניו" אומרת ד"ר קרן הרשקופ, דיאטנית קלינית וחברת עמותת "מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא", "אין הצדקה לפער המחירים המוגזם הקיים בין מוצרי הדיאט למוצרים הרגילים".

"יש שלוש סיבות ליוקר של מוצר מזון ייעודי", מפרט פרלמוטר. "כשהמוצר מצריך פס ייצור נפרד, כאשר ההרכבים החלופיים יקרים יותר משמעותית וכאשר חברות רוצות להרוויח יותר כסף למול קהל לקוחות שבוי". למרבה הצער, נראה כי פעמים רבות לסעיף השלישי משקל יתר בתמחור הסופי - גם כשהממתיקים אינן מהזן היקר.

"בדרך כלל הבעיה בהחלפה של סוכר היא לא החלפת הממתיק עצמו, אלא החלפת חומרים אחרים בגלל העדר הסוכר", מסביר ליאור לוי, מנכ"ל ביסקול יצרנית סוכרזית, פן אחר בסוגיית התמחור. "זה מוצר זול יחסית בעל נפח רב שצריך למצוא לו תחליף, ממוצרים יקרים יותר, כשנפח הממתיק עצמו קטן הרבה יותר".

במועצה לצרכנות מדגישים כי יש מוצרים בהם אין כלל פער, כמו משקאות קוקה קולה, וישנם כאלו בהם הפער נמוך מאוד או אף נוטה לטובת מוצרי הדיאט (כמו גרעיני תירס בהם יש פערים נמוכים, או היוגורט הנבדק שבו אין חוקיות ברורה). "עובדה זו מדגישה את האבסורד שבפערים במוצרים האחרים. לחם, המוצר הבסיסי ביותר, יכול להגיע למחיר של כמעט 20 שקל רק בגלל שהוא "קל".

פיקוח על המחירים, סבורה הרשקופ, צריך להיות משולב עם פיקוח על המרכיבים של המוצר: "אנשים מחפשים פתרון למזונות מתוקים", היא מזכירה, "אבל הם לא תמיד קוראים ומבינים את כל המרכיבים של מוצרים אלו. אין ספק כי מזונות 'ללא סוכר' או 'ללא תוספת סוכר' יכולים לעיתים להוות תחליף למוצרים המתוקים, אך יש להבין שאינם בהכרח בריאים יותר ולעתים אף בריאים פחות. מוצרים אילו אמנם אינם מכילים סוכר או תוספת סוכר אך במקרים רבים מכילים כמות לא מבוטלת של פחמימות וכמות לא מבוטלת של שומן. כמו כן צריכה מוגזמת של ממתיקים מלאכותיים איננה מומלצת.

בהקשר הזה יש לציין את תו א.י.ל, שמשמש כסמן דרך למוצרים העומדים בקריטריונים המחמירים של האגודה הישראלית לסוכרת תוך הכוונה לתזונה נכונה יותר. יש לציין כי קיומו של התו עלול לתרום אף הוא לייקור המוצרים, כחלק מהליך הפיקוח, אולם כחלק מהפעילות הכוללת של תו א.י.ל, האגודה מנסה לדאוג לכך שחלק מהמוצרים שיש להם ערך מוסף לסוכרתיים ישתוו למחיר שוק של מוצר שאין לו ערך מוסף לסוכרתיים.

תגובות

שטראוס: "החברה אינה קובעת את המחיר לצרכן ומחיר המוצרים לקמעונאים לא עלה בארבע השנים האחרונות. חשוב לציין כי העלות הגבוהה של תחליפי הסוכר מייקרת משמעותית את עלויות היצור בהשוואה למוצרים עם סוכר".

מרמולייט: "ההשוואה שגויה ומטעה. הצרכן מקבל אותה כמות בדיוק מאריזה של 85 גרם אל מול אריזה של 15 גרם של מרמולייט.

במוצר המכיל סוכר, כ-90% מחומרי הגלם הינם סוכר, בעוד שבמוצר של מרמולייט מחליפים את הסוכר בממתיקים שריכוז המתיקות שלהם הרבה יותר גבוה מסוכר ולכן חומר הגלם הסופי שוקל הרבה פחות מהמוצר המקביל. אין להתייחס למשקל המוצר בגרמים, אלא למנות: המוצר של מרמולייט והמוצר המתחרה מספקים סה"כ 4 מנות לצרכן. בנוסף, חשוב לציין כי בג'לי של מרמולייט הן הרכיבים והן תהליכי הייצור יקרים יותר".

אנג'ל: "שני המוצרים שנבחנו הינם ללא תוספת סוכר. לחם אחיד פרוס הינו מוצר בפיקוח מחיר ממשלתי שמחירו המירבי לצרכן בצו הפיקוח הינו 7.67 שקל. לחם אחיד קל אינו מוצר בפיקוח ומחירו לצרכן נקבע לפי החלטת רשתות השיווק".

 מוצרים רגילים ודיאטטיים