ההרחבה הכמותית הצפויה בגוש האירו "קונה זמן" עבור בנק ישראל למרות הדפלציה המתמשכת והירידה החדה במחיר הנפט. כך כותבים כלכלני מריל לינץ' בסקירה שפרסמו על כלכלות שונות בעולם, אשר כוללת גם הערכות לגבי הצפוי בישראל.
במריל לינץ' לא צופים שינוי בשיעור הריבית ומאמינים כי היא תשאר על 0.25% ועם סנטימנט פחות דובי אחרי פגישת ה-29 בדצמבר של הוועדה לקביעת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי בארץ. אבל, כלכלני מריל לינץ' חושבים כי חשוב שבנק ישראל יאשר מחדש את העדפתו לשקל חלש שכן הרכב מאזן התשלומים של ישראל חושף ירידה בתמיכה אבל ללא לחצי פיחות על המטבע.
"חשבון שוטף יציב מעודד אותנו לשנות את התחזיות שלנו כאשר אנו רואים ב-2015 תמ"ג עם עודף מכובד של 2.9%" אומרים הכלכלנים. במריל לינץ' ממשיכים לצפות להורדה נוספת של הריבית ברבעון הראשון של 2015 וזאת לאחר מספר חודשים של דפלציה ללא כל צעדים של בנק ישראל, אלא אם השקל ימשיך לשמור על רמתו הנוכחית.
נתוני מאזן התשלומים של הרבעון השלישי של 2015 מאשרים כי הפיחות החד בשער השקל מאז הקיץ הוא יותר ממוצדק בהתחשב בהרכב מאזן התשלומים. העודף בחשבון השוטף הצטמצם ל-1.7 מיליארד דולר מ-2.7 מיליארד דולר ברבעון השני במונחים של התאמה עונתית, אבל זהו שיפור לעומת 1.5 מיליארד דולר בשנה שעברה.
בנוסף, בהתחשב בהשפעת מבצע צוק איתן, תוצאות הרבעון השלישי אינן רעות בכלל. הגורמים העיקריים לירידה הם שירותים והכנסה מישנית. הגרעון המסחרי היה ברובו יציב ועמד על 2.55 מיליארד דולר לעומת 2.41 מיליארד דולר ברבעון השני, כאשר הייצוא התאושש קלות ב-1.6% לעומת הרבעון הקודם. מאזן החשבון השוטף על פני ארבעה רבעונים השתפר ל-3.7% מהתמ"ג לעומת 3.2% ברבעון הקודם ו-2.4% ב-2013.
כתוצאה מזאת, כלכלני מריל לינץ' משנים את תחזית החשבון השוטף עבור 2014-15 ל-2.7% ו-2.9% מהתמ"ג מ-2.3% ו-2.4% בהתאמה. הביצועים היציבים נתמכים גם על ידי שקל חלש יותר והוצאות נמוכות על יבוא אנרגיה.
הכלכלנים מאמינים כי הפיחות בשקל לעומת אשתקד תורם לצמיחה שנתית של הייצוא בשיעור של 0.2% לאורך 3-4 רבעונים. מחיר נפט של 75 דולר לחבית ביחד עם אספקת הגז הטבעי מתמר יסייעו אף הם לשיפור החשבון השוטף בכ-1.5% מהתמ"ג. כל זאת אמור לקזז את החולשה בביקושים של משקיעים זרים וכן השקעות הקשורות בייבוא בשנה הבאה.
השקעות תושבי ישראל בחו"ל ממשיכות להיות משמעותיות עם זרם יוצא ממוצע של 2-2.5 מיליארד דולר בכל חודש בשלוש השנים האחרונות. מנגד, נרשמה מגמה של השקעות בארץ בשנה האחרונה ובמיוחד באג"חים. הגידול בהשקעות בחו"ל על ידי מוסדיים ישראליים הוא מבני לדעתם.
תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עומד על יותר מ-3 טריליון שקל מאז הרבעון השלישי של 2014 וממשיך לצמוח בשיעור ממוצע של כ-7% מאז 2012. זאת בהשוואה לשווי שוקי האג"ח והמניות שהוא פחות מ- 2 טריליון שקל. כתוצאה מכך חשיפת המוסדיים לנכסים זרים עלתה ל-22.8% ברבעון השלישי של 2014 לעומת 17.6 ב-2012. אבל השימוש במכשירי גידור למט"ח משאיר את החשיפה הסופית למט"ח כמעט ללא שינוי, ב-12.8% מסה"כ הנכסים, שמשמעותו היא כי 44% מהחשיפה למט"ח היא מגודרת לעומת 28% ב-2012.
כלכלני מריל לינץ' מחשבים כי כל אחוז ירידה בשיעור הגידור ישחרר ביקושים של 1.5 מיליארד דולר לשוק וזאת בהנחה שלא יהיה שינוי בתיק ההשקעות הכולל ובחשיפה לנכסים זרים. ולכן, מגמת הגידור תהיה בעלת חשיבות מכרעת להתפתחות השקל מכאן ואילך.
הם סבורים כי מאזן התשלומים יהיה נייטרלי עד חיובי במקצת כלפי השקל ב-2015. אבל, יש כמה כוחות גורמי פיחות כולל הסנטימנט הדובי של בנק ישראל ביחד עם רכישות המט"ח, קיטון בתיאבון של משקיעים מוסדיים לגידור מט"ח והתחזקות הדולר בשל פיצול במדיניות הפד האמריקני והבנק המרכזי האירופי. ולכן, השקל ימשיך לשמור על הרמות הנוכחיות אלא אם יורעו משמעותית התנאים הכלכליים בישראל ובחו"ל שעלולים לדחוף את בנק ישראל להקשיח עוד יותר את מדיניות המט"ח שלו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
