בית משפט השלום בת"א גזר עונש של 10 חודשי מאסר בפועל על רוכש דירה שאיים באקדח על צחי לנדאו מבעלי חברת צ. לנדאו וניסה לסחוט אותו, בדרישה לתקן ליקויים בדירה שרכש. הנאשם גם חוייב בקנס של 8,000 שקל וקיבל עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים.
מדובר בכתב אישום שתוקן 3 פעמים ובהסדר טיעון לאחר הודאה במעשים מצד הנאשם והרשעה בחודש מאי השנה. העבירות המיוחסות לנאשם: איום מוחשי במוות מיידי, סחיטה באיומים באמצעות אקדח, והחזקה בחומרים מסוכנים ומזיקים בכוונה לעשות בהם פשע.
הסיפור החל ביוני 2013. הנאשם, תושב שוהם כבן 62 שרכש דירה מחברת צ.לנדאו ודרש בה תיקוני ליקויים, נכנס למשרדי החברה בתל-אביב כשהוא אוחז בזר פרחים כדי להסתיר את המניעים שלו ובמטרה לכאורה להתנצל בפני צחי לנדאו, סמנכ"ל בחברה ומבעליה.
הוא נכנס למשרדו של לנדאו כשבתרמיל שהוא נשא היו שני מיכלי גז קטנים, מיכל התזה של חומר לניקוי מאייד (קרבורטור), שני בקבוקי פלסטיק עם נוזל החשוד כדליק, קופסת פח וחבל. עוד נשא עמו הנאשם אקדח שהחזיק ברישיון ושתי מחסניות מלאות.
לאחר שנכנס לחדר הנאשם שלף את אקדחו, טען אותו במחסנית ודרך אותו. הוא ניסה לסחוט את לנדאו כשאיים על פגיעה בחייו ומסר לו פתק בו כתב "שלום צחי, שב בשקט ותקשיב, שמור על החיים שלך", וכשאמר לו שהוא יהרוג אותו ויתאבד אם לנדאו לא ירשום לזכותו צ'ק על-סך 250,000 שקל.
לנדאו ניסה להרגיע את האיש, ואמר לו כי לא יתקשר לאבטחה אם הוא יוציא את המחסנית מהאקדח. הנאשם הוציא את המחסנית, פרק את האקדח, הכניס קליע לכיסו והחזיר את המחסנית לאקדח, כשבידו אחז מחסנית מלאה.
לנדאו הורה לעורך הדין שלו ממנו להיכנס לחדרו ולדאוג להכנת הצ'ק, וכשזה נכנס, הנאשם אמר לו שיש בידיו פצצה ואם לא יתנו לו את הכסף לצורך התיקונים בדירה, הוא יפוצץ את עצמו "כי אין לו מה להפסיד".
עורך הדין יצא מהחדר, והנאשם ניהל משא ומתן עם עם לנדאו, כשכל העת החזיק הנאשם באקדח בידו, או על השולחן, או בנרתיקו, ומדי פעם הפנה את האקדח לעבר לנדאו בכוונה להפחידו. הנאשם המשיך ואיים כי "זה לא משנה אם ימות וייקח את לנדאו יחד אתו", אמר לו שיש בתרמילו רימון וחומר נפץ ושהוא יתפוצץ יחד איתו, ואף הראה לו את החבל.
לנדאו אז התקשר ליועץ המשפטי של החברה וניצל הזדמנות בה הוסחה דעתו של הנאשם וביקש מהיועמ"ש שיזעיק את המשטרה כי מאיימים עליו. שוטרים שהגיעו למקום עצרו את הנאשם.
השופט עידו דרויאן מסר בגזר הדין כי "העבירות מתאפיינות בהטלת אימה ופגיעה בביטחון האישי של הקורבן, אך גם באלו של הציבור בכללותו. כמובן, שהתוצאה האפשרית ממעשיו של הנאשם יכולה היתה להיות גם פציעה קשה או מוות, אם האירוע היה יוצא משליטה, וכבר היו דברים מעולם".
לדברי הנאשם, הוא פעל מתוך מצוקה ותסכול וללא כוונת-אמת לפגוע בלנדאו. הסניגורים שלו ניסו לבקש פסיקה מתירה ופוטרת, בטענה כי הנאשם חש מנוצל ומרומה על-ידי החברה ובעליה, שלתפיסתו נהגו בו בזלזול ומשכו אותו הלוך ושוב. השופט לא קיבל את הטענה ואמר כי גם אם הדבר נכון (וזה לא הוכח), אין לקבל יישוב סכסוכים בדרכי איום וסחיטה. "אוי לעתידנו כחברה מתוקנת אם נקל ראש ונסכים - ולו על דרך התייחסות מקילה" בעבירות כאלה", לדבריו.
השופט הוסיף כי העבירות תוכננו בקפידה מראש ולא ברתחה של רגע ומן הראוי כי הנאשם ייענש בחומרה. לפי התרשמות שירות המבחן, הנאשם נוטל אחריות חלקית ומוגבלת על המעשה ומנסה למזער את חלקו בו, תוך שהוא תופס עצמו כקורבן בסיטואציה. השירות התרשם אף מקיומה של רמת מסוכנות בינונית להתפרצות אלימה נוספת מצד הנאשם, שתוצאותיה צפויות להיות אף-הן ברמת חומרה בינונית.
למרות זאת, בגזירת עונשו השופט התחשב בהודיה ונטילת האחריות (אפילו חלקית) מצד הנאשם, ובניהול חיים נורמטיביים של הנאשם עד לאירוע, לרבות עברו הנקי - ולכן גזר עליו "רק" 10 חודשי מאסר למרות שמתחם העונש במקרה כזה יכול להגיע עד ל-36 חודשים בכלא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
