העולם מוצף פתאום בנפט. הזינוק המפתיע בתפוקה, והירידה החדה מהמצופה בביקוש העולמי לנפט גולמי, התפיחו משמעותית את מלאי הנפט והפילו את המחירים. מחודש יוני צנח מחיר הנפט ב-40% לרמה של כ-60 דולר לחבית, וחולל את הטלטלה העזה ביותר בכלכלה העולמית בשנה הנוכחית. מאירועים דומים בעבר אנחנו יודעים כי ההשלכות יהיו עמוקות וממושכות. בדרך כלל היו כלכלנים מוסיפים גם את התואר "חיוביות" לשורת תארים זו, אך באופן חסר תקדים מתעוררים כעת ספקות לגבי חיוביותן של ההשלכות.
קשה להגזים בהיקף הטלטלה העזה שחולל השינוי החד במחיר הנפט. שוקי ההון והפרשנים התמקדו באופן אובססיבי במתחים הגיאופוליטיים הגואים ובפיתולים האחרונים בסאגת המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה ויפן, והתעלמו כמעט לחלוטין מהכוחות הגדולים יותר שפועלים בשוקי ההון. באוקטובר עוד הכריזה קרן המטבע הבינלאומית כי "החשש העיקרי" שלה הוא שהמתחים הגיאופוליטיים יובילו לזינוק פתאומי וחד במחיר הנפט. אך במקום זאת מתחרות ספקיות הנפט זו בזו על לקוחות עקב הגידול בתפוקה והיחלשות הביקוש.
למרות תחילת עונת החורף בחצי הכדור הצפוני, תפחו מלאי הנפט הגולמי של המדינות העשירות לרמה הגבוהה ביותר בתקופה של שנתיים, על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. מחיר הנפט הגולמי ממערב טקסס צנח מרמה של יותר מ-100 דולר לחבית ביוני לרמה של פחות מ-60 דולר לחבית, ומחיר הנפט האירופי מסוג ברנט נכנס גם הוא למגמת ירידה. אפילו העלייה הקצרה שנרשמה אתמול אינה יכולה להסוות את מסלול הירידה של הברנט.
איום משמעותי על רוסיה
בניגוד לתרחישי קרן המטבע הבינלאומית, המתחים הגיאופוליטיים באוקראינה לא יצרו מחסור בנפט ולא הזניקו את מחירו. שרשרת הסיבה והתוצאה זורמת בכיוון ההפוך - מהכלכלה לפוליטיקה. הצניחה במחירי הנפט מאיימת כעת על רמת החיים ועל תקציבה של רוסיה באופן כה משמעותי שרוסיה תיכנס ל-2015 כמדינה בעלת מטבע מפוחת וכוונות לוחמניות כשבאמתחתה נשק גרעיני.
במזרח התיכון נוצר לחץ גדול יותר על ההכנסות הכספיות למימון הסכסוכים הקטלניים בעיראק ובסוריה, וכתוצאה מכך יגבר המחסור הכספי של כל הצדדים. בנוסף, פחתו הסיכויים שארה"ב תהיה מוכנה לשחק כעת את תפקיד השוטר העולמי, מכיוון שכעת היא מסוגלת לייצר בעצמה קרוב ל-90% מצורכי האנרגיה שלה, לעומת 70% ב-2005.
השלכותיה הרחבות של ירידת מחיר הנפט על הכלכלה העולמית ידועות היטב כשמדובר בזמנים נורמליים. ירידה כזאת אמורה לתפקד כתמריץ בקנה מידה בינלאומי שמחלחל מהמדינות מפיקות הנפט לצרכנים, וככל שמתארכת תקופת המחירים החדשים כך מעמיקות ההשלכות על מבנה התעשיות ברחבי העולם.
אך הפעם דנים הכלכלנים במרץ בסוגיה אם אכן התחולל שינוי בעולם ואם עלולים גורמים משתנים מסוימים - כגון רמות האינפלציה היורדות והדולר החזק - לשבש את מערכות היחסים הכלכליות הרגילות.
הצרכנים מרוויחים
אבל כשמחירי הנפט יורדים אין שום חוק ברזל שאומר כי התפתחות זו מקדמת את הצמיחה הכלכלית העולמית. ההשפעה העיקרית היא חלחול אדיר מיצרניות הנפט, שמרוויחות פחות מהפקת הזהב השחור, אל הצרכנים, שמרוויחים מהוזלת מחירי התחבורה והאנרגיה המאפשרת להם להוציא יותר כסף על סחורות ושירותים אחרים או לחסוך כסף זה שנפל בחלקם במפתיע.
מרבית הכלכלנים עדיין מסכימים עם כריסטין לגארד, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, שטענה החודש כי "מדובר בחדשות טובות לכלכלה העולמית". ההשפעה החיובית על הצמיחה אמורה לנבוע מכך שנטייתם של צרכני הנפט להגדיל את ההוצאות הודות לגידול בהכנסתם הפנויה חזקה יותר מאשר נטייתן של יצרניות הנפט לצמצם את צריכתן.
גבריאל סטרן מאוקספורד אקונומיקס מסביר כי "ליצרניות יש יתרות פיננסיות והן אינן נוטות לבצע קיצוצים, בעוד שהמחירים הנמוכים יותר מגדילים את הכנסותיהם של הצרכנים, שנוטים יותר לצרוך מאשר להשקיע".
היקף ההשלכות העולמיות הוא משמעותי. אוקספורד אקונומיקס מעריך כי כל ירידה בת 20 דולר במחיר הנפט מגדילה את הצמיחה העולמית ב-0.4% תוך שנתיים-שלוש. תרחישי הליבה של קרן המטבע מצביעים על היקף השלכות דומה, ולפיכך הירידה בת 40 הדולר במחיר עשויה לקזז - ואף יותר - את הקיצוצים המצטברים בסך 0.5% שביצעה ב-12 החודשים האחרונים קרן המטבע בתחזיות הצמיחה העולמית לשנים 2014-2016. השפעתה של זריקת עידוד זו תגבר אם היא תוביל גם לעלייה באמון והחברות יגדילו את השקעותיהן והוצאותיהן.
למרות שההשלכות הרגילות על כלכלת העולם הן נרחבות, הן תמיד מתגמדות עקב התנודות שמיטיבות עם כמה מדינות ופוגעות באחרות. הזוכות הגדולות יהיו צרכניות אנרגיה כבדות שתלויות בעיקר בייבוא נפט. חברת דירוג האשראי מודי'ס מעריכה כי מדינות "שמתמודדות עם אינפלציה גבוהה ועלות גבוהה של סובסידיות נפט, כגון אינדונזיה והודו, יפיקו את התועלת הרבה ביותר מירידת מחירים".
אוקספורד אקונומיקס, שבחן 45 כלכלות שונות, מסכים עם הקביעה כי הזוכות העיקריות יהיו מדינות שווקים מתעוררים שמייבאות נפט. מרבית הכלכלות המתקדמות ירוויחו גם הן באופן משמעותי, אך מכיוון שתלותן בנפט על כל דולר תמ"ג נמוכה יותר, כך תהיה התועלת היחסית שלהן קטנה יותר. מדינות השווקים המתעוררים ירוויחו גם מכך שהירידה במחירי הדלק תאפשר להן לקצץ את סובסידיות הדלק ותצמצם את הלחץ המשמעותי על הקופה הציבורית. לורד סטרן מלונדון סקול אוף אקונומיקס טוען כי "זהו בדיוק הרגע המתאים לבטל את הסובסידיות על דלק מאובנים ולבצע תמחור של הפחמן באופן אינטנסיבי יותר".
עבור יצואניות הנפט הצפי קודר יותר. ליצואניות שנטו להוציא את הכנסות הנפט במקום לחסוך אותן יהיה הכי קשה להסתגל למציאות החדשה. מודי'ס מעריכה כי רוסיה ו-ונצואלה יספגו את הפגיעה החריפה ביותר, מכיוון שיש להן "הוצאות חוזרות גדולות שקשה יהיה מהבחינה הפוליטית לקצצן". ליצרנית הנפט הגדולה ביותר, סעודיה, יש כריות ביטחון פיסקליות גדולות יותר מכיוון שהיא חסכה יותר מאשר הוציאה. שוקי המטבע כבר הגיבו באופן ברוטלי למדינות שנחשבות לפגיעות, למשל צניחת הרובל ב-40% לעומת הדולר בששת החודשים האחרונים.
כל זה נורמלי למדי, אבל הפעם נשמעים יותר קולות מאשר בדרך כלל שטוענים כי הציפיות לקפיצה בצמיחה העולמית הן שגויות. סטיבן קינג, הכלכלן הראשי ב-HSBC, מעריך כי הביקוש החלש בסין, ביפן ובאירופה בקיץ שעבר היה הסיבה העיקרית לקריסת המחירים, ולפיכך הקביעה כי "מחירי נפט נמוכים יותר זה דבר טוב, ומחירי נפט גבוהים יותר זה דבר רע כבר אינה נכונה יותר".
קינג טוען כי האופטימיות המשתקפת בתחזיות כלכליות בתגובה לירידה במחיר הנפט מבוססת על התפתחויות חיוביות בצד ההיצע עבור העולם המערבי המפותח, אך "יש המון מצבים שבהם ירידה במחיר הנפט אינה אלא תסמין לחולשה נרחבת יותר".
קינג מציין כי מרבית הרווחים שנרשמו בעבר מהיחלשות מחירי הנפט נבעו מירידה בשיעורי הריבית המתלוות לירידה באינפלציה, וכי התפתחות כזו אינה יכולה להתרחש כאשר המדיניות המוניטרית כבר ממריצה את השווקים באמצעים המקסימליים ביותר שברשותה.
אחת הסיבות לכך שהצרכנים עלולים לגלות נכונות פחותה יותר לפתוח את ארנקיהם בפעם הנוכחית היא שאיום האינפלציה הנמוכה מרחף מעל רבות מהכלכלות המתקדמות. יציבות או ירידה במחירים מעשירות את הצרכנים, אך הן גם מאיימות ליצור קיפאון ממושך אם משקי הבית יעדיפו "לחכות ולראות" לפני שיתחילו להוציא את כספם.
גישה זו, השואבת השראה מהאפשרות שמחר המחירים יהיו נמוכים עוד יותר, עלולה לגרום לכך שהחברות ידחו השקעות ושמשקי הבית ידחו את הצריכה וליצור מצב של נבואה שמגשימה את עצמה: צמיחה מקרטעת ומחירים שיורדים לאיטם. אין להתייחס בזלזול לאיום זה. אוקספורד אקונומיקס מעריך כי עם מחיר של 60 דולר לחבית נפט תרד האינפלציה של 13 מדינות אירופיות לפחות מאפס אחוזים ב-2015, לפחות באופן זמני.
לנוכח הסכנה שמחירי הנפט עלולים לחולל אכזבה מתמדת במקום לשמש כזריקת עידוד, טען פיטר פראט, הכלכלן הראשי בבנק האירופי המרכזי (ECB), כי לקובעי המדיניות המוניטרית באירופה אין המותרות הרגילות בדמות האפשרות להניח כי הירידה במחירי הנפט תגדיל גם הפעם את ההכנסות וההוצאות. "בתנאים האלה קובעי המדיניות המוניטרית צריכים להגיב", אמר פראט.
התפקיד של הדולר
סיבות נוספות לכך שזריקת העידוד הרגילה לביקוש עלולה להיות מעוטת השפעה הפעם כוללות את התחזקותו החדה של הדולר, המבטיחה כי מחירי הנפט מחוץ לארה"ב לא יירדו בשיעור שמתקרב בכלל ל-40% המוצהרים.
ההיסטוריה מספקת כמה רמזים לגבי תקפותם של החששות החדשים האלה. ב-1986 צלל מחיר הנפט ביותר מ-50% לאחר שאופ"ק נכשלה במאמציה לשלוט בהיצע, והדבר הוביל לזינוק כלכלי עולמי ולצמיחת שיא של 4.6% בכלכלת העולם ב-1988. קצב צמיחה דומה נרשם שנית רק בשנת 2000.
ב-2008 צנח מחיר הנפט מ-133 דולר ל-40 דולר לחבית בשל הירידה החדה בביקוש העולמי, אך למרות החששות מדפלציה תרם מחירו הנמוך של הנפט להתאוששות הצמיחה ב-2010.
אם כן, ההיסטוריה הייתה נדיבה כלפי העמדה המסורתית הגורסת כי נפט זול יכול להמריץ את הכלכלה העולמית בזמנים טובים ובזמנים רעים כאחד. אך הכלכלנים יודעים גם שההיסטוריה לא שימשה כמדריך טוב בכל הנוגע למגמות כלכליות רבות בשש השנים האחרונות .
למרות שהסיכויים לזריקת עידוד עולמית גבוהים יותר כעת, אין שום ערובה לכך שהנפט הזול יפעל גם הפעם כנוסחת פלא כפי שהיה בעבר.
אז מי מרוויח ומי מפסיד מירידת המחיר הנוכחית?
מקסיקו
מקסיקו פותחת את מגזר הנפט והגז שלה להשקעות פרטיות אחרי כמעט 80 שנה של שליטה ממלכתית, אך ההשקעות הפרטיות צפויות להצטמצם כתוצאה מצניחת מחירי הנפט. חברות שהתמודדו עד כה על ההזדמנות לקדוח בארות בהשקעה של 100 מיליון דולר לבאר אומרות שהן יצטרכו אולי לצמצם את התוכניות שלהן. הצד החיובי הוא שמקסיקו מייבאת כמחצית מהדלק שהיא צורכת, ולכן מחירים נמוכים הם בונוס. יצוא נפט גולמי מהווה רק 15% מהיצוא הכולל, ויש לה תוכנית גידור מחירים שתגן עליה מפני ירידות המחירים ב-2015, לדבריה. ירידה של 20 דולר לחבית במחיר הנפט המקסיקני בשנה הבאה תגלח פחות מ-1% מהתמ"ג, שיעור די משמעותי אך עדיין נשלט מנקודת מבט תקציבית", לפי סוכנות הדירוג מודי'ס.
ארה"ב
מפולת מחירי הנפט עלולה להאט את מהפכת נפט הפצלים, אך היא עדיין בגדר חדשות טובות לכלכלה האמריקאית, מפני שהמזומנים שהצרכן חוסך על מילוי מיכל הדלק של מכוניתו מנפחים את הארנקים של מאות מיליוני צרכנים. ירידת מחירי הנפט עד כה מספקת לציבור האמריקאי עוד 75 מיליארד דולר בשנה בערך להוצאה על דברים אחרים - כ-0.7% מהצריכה הכוללת בארה"ב, פרטית וציבורית. אנליסטים צופים ירידה בהשקעות בתעשיית הנפט, אך לפי חישובי גולדמן זאקס, היא לא תעלה על 0.1% מן התמ"ג. ירידת מחירי הנפט גרמה לכלכלנים לחוש בטוחים יותר לגבי התחזית ל-2015. בנק HSBC העלה את תחזית הצמיחה שלו לארה"ב ל-2.8% מ-2.6% בשנה הבאה. הנפט המוזל יעיק גם על אינפלציה נמוכה ממילא, אך הפדרל ריזרב מתייחס לאפקט הזה כאל אירוע חד-פעמי.
גוש האירו
האיחוד האירופי מייבא 88% מן הנפט שלו, אבל החגיגות של ירידת המחירים היו מאופקות. במבט ראשון, ירידת מחירי האנרגיה היא הקלה מבורכת לתעשייה האירופית, שמתקשה לשמור על כושר תחרות מול ארה"ב. במונחי מחירים לצרכן, מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, אמר שנפט זול הוא "גורם חיובי ללא עוררין". ינס וידמן, נשיא הבונדסבנק וחבר מועצת המנהלים של הבנק המרכזי האירופי, תיאר את ירידת מחירי הנפט כ"חבילת תמריצים קטנה". אבל דראגי מזהה במהירות גם את סיכון הדפלציה: המחירים בגוש האירו ממילא נמוכים במידה מפחידה. מדינות רבות מעוניינות באינפלציה כדי שהיא תשחק את נטל החובות שלהן, שלא מאפשר להן להשקיע יותר.
דראגי הזהיר שמחירי הנפט הנמוכים יכולים להנציח שכר נמוך. צניחת הנפט פוגעת גם במניות אירופיות, בייחוד במדד פוטס"י גדוש מניות האנרגיה בלונדון. אנליסטים צופים שמיזמים חשובים באירופה, כמו הים הצפוני הבריטי, יושעו. הכלכלה הגדולה באירופה, גרמניה, נעה לכיוון אנרגיה מתחדשת/חלופית, אך נפט מהווה עדיין שליש מצריכת האנרגיה שלה.
מצד שני, הנפט המוזל וחולשת האירו העלו את אמון העסקים באירופה. התמ"ג הגרמני צפוי לצמוח ב-1.5% בשנה הבאה, לפי מכון המחקר Ifo ממינכן, ו-0.25% מהצמיחה הזו מיוחסת לירידת מחירי הנפט. להערכת המכון, ירידת מחירי הנפט עשויה לעודד את הפעילות הכלכלית, "לא מעט בזכות העלייה בכוח הקנייה המקומי".
נורבגיה
מדינה זו נראית במצב הטוב ביותר בהשוואה למפיקות האחרת. אוסלו לא רק מחזיקה בקרן ההון הריבוני הגדולה בעולם, בגודל כפול מהכלכלה שלה עם 870 מיליארד דולר, אלא שהיא יכולה גם לעמוד במחירים נמוכים. לפי סוכנות הדירוג פיץ', אפילו במחיר של 40 דולר לחבית, אוסלו תוכל לאזן את התקציב שלה 4- הסך הנמוך ביותר בהשוואה לכל המדינות המפיקות האחרות.
אך הרשויות בנורבגיה עדיין חוששות בהתחשב בתלותה של המדינה בנפט. הבנק המרכזי הוריד במפתיע את הריביות לשפל חדש בחודש שעבר, למרות ששוק הנדל"ן במדינה רותח למדי. אוישטיין אולסן, נגיד הבנק המרכזי, חושש שמחיר של מתחת ל-70 דולר לחבית יגרום לחברות הנפט לקצץ השקעה ולעכב פרויקטים. חיפושי הנפט באזור הארקטי - שנחשב לחזית הנפט השנייה בחשיבותה אחרי הים הצפוני - נראים בסיכון עבור מפיקת הנפט הגדולה ביותר במערב אירופה.
רוסיה
ברוסיה, צניחת מחירי הנפט והמשבר האוקראיני חוללו סערה כלכלית מושלמת. מאחר שהנפט והגז מהווים 75% מהיצוא הרוסי ויותר ממחצית מההכנסות בתקציב, הרובל הרוסי נע במתאם גבוה עם שוקי הנפט. המטבע שנחלש ממילא על רקע הסיכונים הגיאופוליטיים צונח מאז שקריסת הנפט נכנסה לתאוצה. התוצאה היא שנטל החובות של הבנקים והחברות במט"ח, 600 מיליארד דולר, הופך לכבד יותר מדי יום. החשש הזה רציני עוד יותר מפני שרוב הלווים הרוסים מנועים מפריסת חובות או מימון מחדש שלהם באמצעות בנקים מארה"ב ואירופה. מאחר שרוסיה תלויה ביבוא של כל דבר פרט לאנרגיה, האינפלציה נסקה ל-9.4% והיא צפויה להגיע ל-10% בסוף השנה.
טורקיה
מחמט סימסק, שר האוצר הטורקי, טוען שארצו כבר אינה שייכת ל"חמש הכלכלות המתעוררות השבריריות ביותר" - מפני שקריסת מחירי הנפט מסייעת לצמצם את הגירעון השוטף במאזן התשלומים הטורקי, נקודת חולשה מסורתית של אנקרה. טורקיה תלויה מאוד בנפט מיובא - החשבון בשנה שעברה הגיע ל-56 מיליארד דולר - ופקידים טורקים טוענים של ירידה ב-10 דולרים לחבית חוסכת למדינה יותר מ-400 מיליון דולר בשנה.
ההשפעה על הצרכן הטורקי פחות גדולה, מאחר שטורקיה גובה היטל דלק שהוא מהגבוהים בעולם. קרן המטבע מזהירה שכלכלת טורקיה "נשארת רגישה לשינויים בתנאי המימון החיצוני", וכי תיקון יסודי של המצב יחייב חסכונות גבוהים יותר ורפורמות מבניות שאפתניות. אנקרה פרסמה בשבוע שעבר נתוני צמיחה מאכזבים, והלירה ירדה לשפל היסטורי מול הדולר אתמול (ב') על רקע הפשיטה על מערכת עיתון יומי והנתונים החזקים בארה"ב. זוהי תזכורת לכך שעלייה בריביות בארה"ב, ויציאת הון משווקים מתעוררים בתגובה, עלולות לבטל את יתרונות הנפט הזול לטורקיה.
איראן
טהרן התקשתה ממילא להתמודד עם השפעת העיצומים המערביים נגד תוכניתה הגרעינית עוד לפני צניחת מחירי הנפט. ממשלת חסן רוחאני מנסה לצמצם את תלותה של הכלכלה בנפט בתקציב השנה הבאה, 93.6 מיליארד דולר, מכ-50% לכ-33% - השיעור הנמוך ביותר זה עשרות שנים. עם סיכויים נמוכים לעליית מחירי הנפט בעתיד הקרוב, יש לחץ נוסף להשיג הסכם גרעיני לפני תאריך היעד ביוני 2015. העיצומים הבנקאיים של ארה"ב עולים לאיראן במחצית מהכנסות הנפט שלה. הסכם עשוי לאפשר לאיראנים, בעלי יתרות הנפט הרביעיות בגודלן בעולם, למכור יותר נפט ולקבל גישה לכ-100 מיליארד דולר ביתרות מט"ח שלה שמוקפאות בחו"ל. אי השגת הסכם גרעיני תוביל להתכווצות הכלכלה ולתסיסה חברתית.
ערב הסעודית
לסעודים יש ריפוד תקציבי למימון גירעון פוטנציאלי, אך סעודיה - יצואנית הנפט המובילה בעולם - תהיה עדיין אחת ממדינות המפרץ שמושפעות מאוד מירידת מחירי הנפט. במחיר של 60 דולר לחבית, הממלכה שתקבולי הנפט שלה מהווים 85% מהיצוא ו-90% מההכנסות בתקציב תרשום גירעון תקציבי של 14% מהתמ"ג ב-2015, לפי מודי'ס. יתרות המט"ח, שקרובות ל-740 מיליארד דולר, יקזזו חלק מהאפקט השלילי של מחירי נפט נמוכים בהרבה, אך תרחיש מעיק כזה יוביל כנראה לריסון הוצאה על תוכניות חברתיות. הללו תוגברו מאוד מאז התסיסה שעורר האביב הערבי כביכול. אף על פי כן, סעודיה השתמשה במעמדה המוביל בקרטל אופ"ק כדי למנוע החלטה על קיצוץ הפקה.
יפן
יפן היא מוטבת ברורה מצניחת מחירי הנפט. בשנת התקציב הקודמת שהסתיימה במארס 2014 הוציאה יפן 236 מיליארד דולר על יבוא דלק מינרלי, שיותר מ-90% מהם היו על נפט. כל ירידה של 10% במחיר חבית מייצגת דיבידנד של מעל 20 מיליארד דולר. ירידה של 30% היא החזר של כמעט כל המזומנים שהממשלה גייסה השנה כשהיא העלתה את המע"מ ב-3%. "למעשה, כל הפחתת הגירעון התקציבי השנה מומנה בחו"ל, על ידי ירידת מחיר הנפט", אומר הידאו הייקאווה, הכלכלן הראשי לשעבר בבנק המרכזי היפני. אבל נפט זול אינו רק בשורה טובה לבנק המרכזי, מפני שהיא מרחיקה ממנו את היעד של השגת אינפלציה של 2% בשנה.
סין
סין נהנית פחות מכפי אפשר היה לצפות מצניחת מחירי הנפט למרות שהיא יבואנית הנפט הגדולה בעולם. זה נובע גם מכך שהתלות הגבוהה בפחם פירושה שרוב הכלכלה חשופה למחירי הנפט דרך מגזר התחבורה. מחירי הדיזל והבנזין, שנקבעים על ידי הממשלה, מפסיקים לעקוב אחרי מחירי הנפט ברמה של כ-80 דולר לחבית. ירידת מחירי הנפט היא אמנם בשורה טובה לחברות הזיקוק הממלכתיות CNPC וסינופק, אבל בשורה פחות טובה לעסקים ולנהגים. בנוסף, הבנקים הממלכתיים בסין חשופים מאוד ליצואניות נפט כמו ונצואלה, שיכולתן לפרוע את חובותיהן בירידת מחירי הנפט נמוכה יותר.
הודו
הודו, שתלויה מאוד ביבוא נפט ושרויה בשנים של גירעונות תקציביים ואינפלציה גבוהה, מרוויחה ללא ספק ממחירי נפט נמוכים יותר. באוקטובר, חשבון יבוא הנפט שלה ב-12 החודשים הקודמים ירד ל-164 מיליארד דולר מ-169 מיליארד דולר ביולי, והוא ימשיך לרדת. ממשלתו של נרנדרה מודי ניצלה את ההזדמנות הזו כדי לנטוש את סבסוד הדיזל (סולר) לנהגים ולהעלות את המס על הדלק הרגיל והדיזל. ירידת מחירי הנפט גם מקטינה את שלישיית הגירעונות (מסחרי, מאזן תשלומים שוטף ותקציב), והירידה באינפלציה - 4.4% בנובמבר - תוביל כנראה להפחתת ריבית ולעידוד ההשקעות. הודו, בניגוד ליתר מדינות BRIC, אינה חשופה לירידת מחירי הסחורות: הן מהוות יותר ממחצית מהיבוא שלה (בעיקר נפט) ורק 9% מהיצוא שלה.
ניגריה
עלייתה של ניגריה לדרגת הכלכלה הגדולה באפריקה נובעת בעיקר מהגידול המהיר במגזר השירותים, אך היא עדיין תלויה בנפט הגולמי, שמספק יותר מ-60% מהכנסות המדינה ו-90% מרווחי היבוא. לכן, המפיקה הגדולה באפריקה תסבול מסערה כלכלית. מה שמסבך עוד יותר את המצב הוא ההתקוממות האיסלאמית בחלקים מצפון ניגריה. גם הפקת הנפט בירידה, פחות מהפוטנציאל של 2.4 מיליון חביות ביום בגלל גניבות והעדר השקעה בגלל חמש שנים של מבוי סתום בדיונים על רפורמות בתעשייה בפרלמנט. משקיעים פיננסיים זרים התמלאו פחד, הממשלה קיצצה בהשקעות ב-2015, שוק המניות איבד 23% בשנה האחרונה, והנאירה ספגה פיחות של 8% בחודש שעבר.
ונצואלה
להערכת כלכלנים, ונצואלה מפסידה 700 מיליון דולר מכל ירידה של דולר אחד במחירי הנפט. עוד לפני צניחת המחירים האחרונה היו שמועות שהמדינה, שהנפט מהווה 96% מהכנסות היצוא שלה, תחדל לפרוע חובות. החששות הללו התחזקו בשבועות האחרונים. הכלכלה צפויה לסגת השנה ב-3% והאוכלוסייה כבר נאבקת במחסור בסחורות בסיסיות ובאינפלציה שמגיעה ל-63%. הנשיא ניקולס מאדורו טוען ש-100 דולר לחבית הם מחיר הוגן לנפט, אך כלכלנים בחברת הייעוץ המקומית אקואנליטיקה מעריכים שהמדינה זקוקה למחיר של 130 דולר לחבית נפט מסוג ברנט (הנפט הלא אמריקאי) כדי לאזן את תקציבה. כדי לשפר את המצב, מומחים אומרים שוונצואלה צריכה להגדיל את תפוקתה שהיא כיום 2.4-2.8 מיליון חביות ביום, אך גם בנסיבות אידיאליות, זהו תהליך שייקח שנים רבות.
אינפו נפט
כתבות
ני"ע
