מאז שנפתחה מסעדת נאם, מתווכחים כמעט כולם האם היא כן או לא מתקרבת למעלתה של מסעדת בית תאילנדי. אותו ויכוח ניהלו כמעט כולם לפני כמה חודשים לגבי מסעדת טייגר לילי, גם היא טוענת לכתר התאילנדית האותנטית, שנפתחה אז ברמת החיל.
ויכוחים זה נחמד. אני, למשל, מאוד אוהב להתווכח. אבל תארו לעצמכם שבכל פעם שהייתה נפתחת פה מסעדת גורמה, היו מתווכחים האם היא כן או לא טובה כמו שילה/טוטו/יפו תל-אביב/כתית/הסלון. והרי לא כולם יכולים או אפילו מתיימרים להיות מייד, ואולי אף פעם לא, חיים כהן, שרון כהן, אייל שני, מאיר אדוני, ירון שלו או אפילו רושפלד.
והם גם לא צריכים. יש חיים כהן אחד, אייל שני אחד וכן הלאה. ובמדינה קטנה כמו שלנו זה לא מעט, אפילו הרבה, ובוודאי מספיק. ודוגמה זו תופסת כמובן גם לכל ז'אנר אחר של אוכל, בוודאי ככל שהדברים נוגעים למסעדות נוסחה אתניות המגישות, או לפחות מנסות להגיש אותם המבורגרים /פיצות / סלטי פפאיה.
ובכן, מדוע בכל זאת, בכל פעם - ולא שהיו פעמים רבות כאלה - שמישהו מחליט לפתוח מסעדה תאילנדית, הוא מושווה אוטומטית ליריב מלילי ובת זוגו לק מבית תאילנדי המיתולוגית?
אולי מפני שבית תאילנדי היא באמת מסעדה מיתולוגית, תואר המוענק בפזרנות נוראית בשנים האחרונות, ומגיע כמובן רק לקומץ מובחר של מוסדות ותיקים שהוכיחו את עצמם ככאלה במרוצת השנים. אבל זה לא מספיק. מה שאולי יסביר את התופעה המוזרה הזו הוא העובדה שגם במקצוע מלא שנאות וקנאות כמו מסעדנות, הצליחו יריב ולק ליצור קונצנזוס כמעט מוחלט לגבי איכות האוכל שלהם. לא רק בקרב הלקוחות, אלא גם בקרב הקולגות והמבקרים.
אולי זה בגלל שבמשך שנים רבות מספור הם שיחקו לגמרי לבדם על המגרש התאילנדי. כי יש והיו כאן מסעדות סיניות ויפניות. אבל גם אחרי הפלישה האסייתית האחרונה הגדולה, זו שהחלה לפני שנתיים-שלוש, לא נפתחו כאן מסעדות תאילנדיות. מנות תאילנדיות אומצו בחום ובוצעו ברשלנות בהמון מסעדות אסייתיות, אבל דומה שמסעדה תאילנדית פר סה הייתה פריווילגיה שאיש לא העז לנכס לעצמו. המגרש הזה נשאר נחלתם הבלעדית של אנשי בית תאילנדי.
בואו רק נבהיר לרגע עוד נקודה פשוטה אחת. כל זה לא קרה במקרה. האוכל של בית תאילנדי הוא אלוהי. רבים וטובים מגדירים אותה כמסעדה הטובה בישראל. לא התאילנדית הטובה, המסעדה הטובה. בחלק מן הזמן זה קורה, שוב, בגלל העובדה שסוג האוכל שלה לא מאיים על שאר הז'אנרים המבוצעים כאן. אבל זה רק חלק קטן. מדובר באמת באוכל נהדר.
אחרי כל ההקדמה הארוכה, ודאי תבינו שלא פשוט לפתוח מסעדה תאילנדית חדשה בתל-אביב, וגם לא פשוט לאכול בה כשהמנות המופלאות של בית תאילנדי שוכנות עדיין בזיכרונך. לכן זה אולי מזל גדול שלא הייתי בבית תאילנדי כבר שנים רבות ולא הייתי מסוגל באמת להשוות במדויק בין רמות הביצוע. למה מזל? מכיוון שהאוכל של נאם הוא נחמד מאוד. ואולי לא הייתי אומר זאת אם הייתי זוכר יותר במדויק. אבל אני מתעקש שאין צורך.
התחלנו, איך לא, עם מנת סום טאם, הלוא הוא סלט פפאיה, אחת ממנות הדגל של המטבח הזה וכמובן של בית תאילנדי. סלט הפפאיה של נאם לא אכזב. אני מניח שהוא אינו מתקרב למעלת יריבו האגדי, אבל הוא טעים מאוד. שלל מקלוני פפאיה דקיקים, שעועית ירוקה (ולא לוביה כמו ב"בית"), עגבניות שרי, בוטנים - והכול מתובל בתועפות של שום, רוטב דגים, סוכר דקלים, לימון וצ'ילי חריף. סלט מרענן, משביע ובעיקר חריף במידה נכונה וטעים. כן או לא בית תאילנדי? לא. אז מה.
המשכנו בעוד סלט. יאם וון סן. סלט אטריות שעועית עם נתחי עוף, בצל סגול, בצל ירוק, סלרי, עגבניות שרי, כרוב סיני, כוסברה ובוטנים. שוב רענן וכיפי, אם כי האטריות היו טיפה עשויות מדי, מה שקצת קלקל, אבל רק קצת.
מרק פירות הים, הלוא הוא הטום יאם המפורסם, היה גדול להפליא, כזה שאי-אפשר להתגבר עליו. יש בו כמויות נאות של קלאמרי ושרימפס בתוך ציר של חלב קוקוס עם פטריות, עגבניות שרי, בצל ותיבול אסרטיבי קלאסי של צ'ילי חריף, עלי כפיר ליים, עלי גלנגל, כוסברה והרבה יותר מדי למון גראס. אבל זה עדיין לא קלקל והיה טעים, משביע ואקזוטי כמו שפולני כמוני מדמיין מסעדה תאילנדית (כשהוא שוכח מבית תאילנדי, כאמור).
רק מנת המו טוט קאתיים - נתחי חזה החזיר עם שום קריספי ושני רטבים חריפים - דגים ושום - הצליחה קצת לאכזב. המנה הייתה קצת שומנית מדי ובעיקר קצת מבולגנת ורכרוכית מדי, ולא רק בשל איכותה הנדירה של אחותה הבכירה מ...אתם יודעים איפה.
כדאי להכיר
רוטב דגים. רוטבי דגים הם כמובן מאבני היסוד הכי חשובות של המטבח התאילנדי ובשנים האחרונות אפשר באמת למצוא גם אצלנו לא מעט כאלה, לפחות בחנויות המתמחות. ועדיין, נדמה לי שלא כל בשלני האוכל התאילנדי הביתיים החובבים יודעים עד כמה מוצלח רוטב האנשובי, שהוא אחד מהם. אני, למשל, לא ידעתי.
מסעדת נאם
פרטים: דיזנגוף 275. 03-6708050, א'-שבת 12:30-17:00, 18:00-00:00
מחירים: סלט פפאיה - 31 שקל, סלט אטריות שעועית - 33, מרק פירות ים - 52 שקל, חזיר מטוגן - 46 שקל, 10% הנחה בצהריים
השורה התחתונה: טוב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
