מפלגת "השקעות לישראל"

שוו בדמיונכם כי לקראת הבחירות הכלליות לכנסת 2015 הייתה קמה מפלגה פוליטית אשר ליבת מצעה הכלכלי הוא עידוד דרמטי של היקף ההשקעות במדינת ישראל.

נניח לשם הדיון, כי בראש מפלגת ההשקעות החדשה היו עומדים בכירי הכוחות הביצועיים והמוחות הכלכליים במשק. לא צריך להיות מנתחים פוליטיים המחוברים למד לחץ-הדם של החברה הישראלית כדי להבין כי מפלגה עם הרכב אנושי ועם מצע כלכלי כזה, לא תחצה את אחוז החסימה.

במדינה שבה כלכלנים מוכשרים מתויגים על-ידי שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, וגם על-ידי אחרים כ"מנותקים מן העם", ויזמים מוצלחים מתויגים כ"טייקונים דורסניים" נראה כי אין מקום לכוח פוליטי כזה.

האבסורד הוא, שדווקא כעת הירידה המתמשכת בהשקעות במשק הישראלי היא הבעיה הכלכלית הבוערת, אולם אין בסביבה מבוגר אחראי אשר יניף את דגל הגדלת ההשקעות במשק בראש התורן של האג'נדה הכלכלית. אלו הקוראים מעל כל במה לעידוד ההשקעות במשק, נתפסים לעתים ובטעות כדוברים מטעמם של בעלי-ההון ולא כציונים אנשי חזון.

ההשקעה בנכסים קבועים, קרי ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד ובכלי תחבורה ירדה ברבעון השלישי של 2014 בשיעור של 3.6% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 4.8% בחישוב שנתי ברבעון הקודם לו. הירידה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת ירידה של 15.5% בהשקעה במכונות ובציוד, ירידה של 2.6% בהשקעה בכלי תחבורה יבשתיים, וירידה של 7.7% בהשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות בחישוב שנתי.

ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ברבעון השלישי של 2014 ב-2.1% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 2.3% ברבעון השני, ושל 2.0% ברבעון הראשון של 2014. אם את הירידה בהשקעות בבנייה למגורים ניתן לייחס לחוק "מע"מ אפס" אשר יצר אי-ודאות עצומה בענף, הרי בכל האמור להשקעה בענפי המשק האחרים, החולשה ניכרת לעין. ואגב השקעות במשק, אל לנו להתבלבל מהשקעות הענק בגז וההשקעה של אינטל, כסמני ההשקעות במשק, שכן מדובר בצמד מגה-פרויקטים אשר אינם מעידים על כלל תמונת ההשקעות במשק.

דווקא היום, בשל התאוששות איטית בסחר העולמי, ובגלל משק מקומי מקרטע ומאט צמיחה, החשיבות של יוזמות ממשלתיות לעידוד ההשקעות הולכת וגוברת. ובנוסף, בהיעדר תהליך מדיני המגביר את האטרקטיביות של ישראל עבור משקיעים זרים, הרי החשיבות של עידוד השקעות של משקיעים מקומיים במשק גוברת עוד יותר.

מעניין שדווקא היום, כאשר הריבית במשק בשפל והנזילות של הגורמים המממנים בשיאה, חסרים פרויקטים להשקעה במשק הישראלי. וכך, משקיעים מקומיים עתירי-נזילות מטים עוד ועוד משאבים להשקעות מעבר לים, ומקטינים בכך את פוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק המקומי. חשוב שהציבור כולו יידע, כי התועלות מגידול בהשקעות במשק הן עצומות, אולם הן אינן נהירות לחלקים גדולים בציבור.

השקעה מושכלת ומוגדלת במכונות ובציוד תגדיל את הפריון במשק הסובל מנחיתות בולטת, ותגביר את ההסתברות לצמיחה בשכר הריאלי. השקעה מוגדלת בבנייה למגורים תגדיל את היצע יחידות-הדיור במשק, ותתרום לבלימת עליית המחירים בשוק הדיור. השקעה במבנים שלא למגורים תפחית את שכר-הדירה במשרדים ובמרכזים מסחריים, שכן ההיצע יגדל והמשכירים ייאלצו להתגמש במחיר שכר-הדירה. כך גם גידול בהשקעות בנדל"ן מסחרי, יגדיל את תקבולי העיריות מארנונה, ויוריד את נטל הארנונה מן הציבור החבוט והנעשק.

השקעות מוגדלות במשק יתרמו להגדלת היצוא של ישראל. המשק המקומי משווע להשקעות חדשות אשר ייצרו מקומות עבודה חדשים, יזרימו דם חדש לכלכלה, ויניעו את הצמיחה הישראלית. יצירת משרות חדשות רבות במשק תייצר ביקוש גדול לעובדים, ותתמוך בעליית השכר לא בדרך של כיפופי-ידיים בין ארגוני העובדים למדינה, אלא כפועל יוצא מהתחממות שוק העבודה.

כדאי לקחת דוגמה מקברניטי האיחוד האירופי. כלכלת האיחוד האירופי סובלת אף היא מקיטון משמעותי בהיקף ההשקעות ביחס לתוצר הלאומי של האיחוד האירופי, אולם קברניטיה לא עומדים מנגד, ויוזמים דברים. כך הם הקימו לאחרונה קרן ענקית להשקעה בפרויקטי תשתית במדינות האיחוד. מנגד, בישראל, דווקא ההשקעה בפרויקטי תשתית מחוללי צמיחה נדחקת לשולי הדיון הציבורי בעתות של אי-ודאות כלכלית ופוליטית.

למרבה הצער, בשיח הציבורי הנוכחי מנהיגות כלכלית אשר תחתור להניף את דגל ההשקעות תיאלץ הן לאכול את הדגים המסריחים, הן לחטוף בין השאר מנה גדושה של השמצות אישיות, והן להיות מגורשים מן העיר. לפיכך, הרעיון של הקמת "מפלגת השקעות ישראל", לא יוכל להמריא, והמשק ייאלץ להסתפק בקרבות על המילקי והקוטג' אשר ינוהלו על-ידי פוליטיקאים מקצועיים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון