מבחן דרכים: הלקסוס NX החדשה - יוקרה זוויתית

אי אפשר להישאר אדיש. כל-כך הרבה זוויות, שפיצים, פניות חדות וקווים אלכסוניים לופתים את תשומת ליבו של המתבונן, גם אם הוא נתון בתרדמת.

וכאשר מזהים את הלוגו של לקסוס בתוך בולען האדירים שמקשט את חרטום המכונית, עולה גם מידה מסוימת של הפתעה. לקסוס? אותו יצרן רב-מוניטין, זה אשר בנה את שמו הטוב על הידור מאופק? על צניעות מופגנת? על פרימיום נחבא אל הכלים? הוא-הוא זה האחראי למופע המוחצן הזה?

כן. לקסוס. הצנוע הידוע בחר לעצמו שפת עיצוב חדשה. רעננה. שונה. קצת - איך לומר זאת בעדינות - רעשנית.

ואולי לא הייתה להם ברירה. כי הלקסוס NX, היא-היא המכונית בה אנחנו עוסקים, מבקשת לפלס לעצמה נתיב בכביש די עמוס. ה-NX היא מן הזן הקרוי SUV מיד סייז - דהיינו, סטיישן מוגבה בגודל בינוני, המתחפש לרכב שטח. כבר מספר שנים זוהי האופנה השלטת, ואין כמעט יצרן שלא שיגר שגרירים לפלח הרכב הלוהט הזה.

גם יצרני הצמרת - פרימיום - נמצאים שם. וגם לקסוס רוצה. הרי גם היא פרימיום. ונמאס לה להפקיר את השוק הזה לאחרים; ל-5Q של אאודי, GLK של מרצדס, ל-3X של ב.מ.וו, ודומיהם.

בקרב הזה, עיצוב הוא כלי חשוב מאוד. את שורשי עיצובה של ה-NX אפשר למצוא בדגם הקונספט המרשים LF-NX שלקסוס הציגה ב-2013. זו הייתה מכונית שנראתה כאילו דארת' ויידר נוסע בה לערוך קניות ולהפחיד ילדים. ה-NX הנוכחית רגועה הרבה יותר, אך ניתן לזהות בה באופן ברור לחלוטין, את הדנ"א החזותי של האבא הקונספטואלי.

האם היא יפה? עניין של טעם. היא ללא ספק בולטת. מכריזה על נוכחותה. מושכת עין. כמעט דרמטית.

אני (צנוע ידוע בזכות עצמי) סבור שהצניעות המופגנת הייתה יותר יאה ללקסוס. לדידי, עדיף היה לו הותירו את הרעשנות למתחרים פחותים מהם. אבל הם - כלומר לקסוס - הם סיפור הצלחה גדול. ומי אני שאתווכח עם סיפורי הצלחה.

אל ההשקה הגעתי אחוז שמחה וסקרנות. מקווה לחזות - סוף-סוף - במנוע הטורבו הראשון בתולדות לקסוס. הוא לא הגיע. הוא יגיע רק ב-2015. תחתיו צוידה מכונית ההשקה בנשק היעיל ביותר של לקסוס (ובעצם של טויוטה): הינע היברידי. מנוע בנזין 2.5 ליטרים ומנוע חשמלי. יחדיו הם מפיקים 197 כוחות סוס, ומומנט בן 21 קג"ם המושג ב-4,200 סל"ד - קצת גבוה למנועים היברידיים (שהרי מנועים חשמליים מפיקים את מיטבם כבר מן הסל"ד הראשון). אזרתי עוז, ושאלתי. קיבלתי הסבר מפורט לפירכה הזאת, אבל - להודות על האמת - לא הבנתי אותו.

בגרסת ה-4X4 זוכה ה-NX לעוד מנוע חשמלי אחד, המשודך אל הגלגלים האחוריים. ואז פועמים במכונית שלושה מנועים, הנעה כפולה, הינע חשמלי והינע בנזיני, תיבת הילוכים... בקיצור - פלונטר.

כדי להשתלט עליו, קיימת ב-NX מערכת פלנטרית, שעיקרה ציר מרכזי ומערכות גלגלי שיניים הנעות סביבו. כמו פלנטות סביב השמש, ומכאן שמה. זו דואגת לחלוקת המשימות בין כל המעורבים בהנעה. נשמע מסובך, אך פועל להפליא. בשקיפות מוחלטת, בדייקנות, בתבונה וביעילות.

תוכה כברה

אם החזות החיצונית עוררה בי תגובות קצת מעורבות, פנים המכונית מוצלח. נדיב מאוד בממדיו, נוח, נאה (למרות שגם כאן ניכר מאמץ להתפרע קצת), וזולת כמה נקודות מזעריות - גם יעיל ושמיש. מאוד אהבתי את משטח ההטענה האלחוטי לטלפונים ודומיהם, את תנוחת הנהיגה (לא כולל הקונסולה המרכזית המגודלת שהגבילה מעט את חופש התנועה של מרפקי הימני), את הקיפול החשמלי של גב המושבים מאחור כדי ליצור עוד נפח מטען, ועוד כהנה וכהנה להטוטים ופתרונות אחסון נבונים.

תא המטען די גדול, בעיקר הודות לעוד מרחב הטענה המסתתר מתחת לרצפת תא המטען. למרבה הצער, בגרסה הישראלית ישמש התא הזה לאחסון גלגל רזרבי מלא, וכך יוותר רק תא מטען בינוני בגודלו, עם שפת הטענה קצת גבוהה. ב-NX גם מותקנת מערכת מצלמות וידיאו דיגיטליות, המאפשרות לראות על הצג שמול הנהג את מלוא היקפה של המכונית, וגם תצלום "כאילו" ממעוף ציפור.

עד כאן הכול פחות או יותר טוב. בהמשך - דהיינו בנהיגה עצמה - נתגלו גם כמה בעיות. אבל נתחיל דווקא מן המחמאות. בנהיגה עירונית, בנהיגה מתונה, בנהיגה מיושבת (גם חשמלית וגם בנזינאית), ה-NX שקטה כעכברון אילם, רגועה, נעימה, חברותית, צייתנית. בהחלט מרשימה.

אך כאשר המהירות עולה, מטפסת עימה גם רמת הרעש. הן מן המנוע והן מתיבת ההילוכים הרציפה. תיבות רציפות, כידוע לכל בעל ניסיון, נוטות מלכתחילה להשמעת קולות יבבה אופייניים. וכאשר הכביש משתבש קמעה, מגלה מערך המתלים את עורפו הקשה; הוא משגר לא מעט מתלאובות הכביש אל הנוסעים. וזה קצת מאכזב למכונית שתכליתה לשנע משפחות בנוחיות מרבית.

ואף שבתוארה של המכונית - SUV - משולבת המלה "ספורט", לא על יכולות ספורטיביות תהיה תפארתה. ביצועיה מבויתים מדי ויכולתה הדינמית לא לגמרי ברורה.

האמור לעיל אינו מבשר, חלילה, כי מדובר במכונית גרועה. לחלוטין לא. היא מרווחת, נוחה, שימושית, ועל-פי נתוני היצרן - גם חסכונית להפליא וקמצנית מאוד בזיהום אוויר. היא גם, ללא כל ספק, בולטת מאוד בעיצובה. יש אפילו הגורסים שהיא יפה. כל אלה בוודאי ישמחו ויענגו את הקונה הפוטנציאלי. אך ראוי שיהיה גם מודע ליכולותיה הדינמיות, הטמונות בעיקר בתחום ההתנהלות המשפחתית השקולה.

ובעצם, מה רע בזה? הרי לכך נוצרה.

אישית, הייתי ממתין ל-2.0 טורבו. יותר ביצועים, פחות ניקיון אקולוגי. האמת? לא אכפת לי. מצדי, שיזדהם העולם. לאחרונה התבוננתי בו שוב-ושוב, ולא הצלחתי למצוא אפילו סיבה אחת להציל אותו.

אבל, בינתיים, לפחות שיהיה קצת פאן.

הכותב היה אורח של לקסוס באוסטריה

 לקסוס

חלק מהמתחרות

אאודי Q5

מובילת המכירות בפלח היא עדיין אאודי Q5 הוותיקה, שעברה רענון. ב-322 אלף שקל מקבלים מנוע 2 ליטרים טורבו דיזל עם 177 כ"ס ומומנט מאסיבי. הבנזין ההתחלתי מייצר 225 כ"ס וביצועים נמרצים, ועולה 340 אלף שקל. תא הנוסעים איכותי ומאובזר היטב

ג'יפ צירוקי

למצטרף לפלח רכבי הפנאי בגודל בינוני יש מראה מחודד ומודרני, תא נוסעים מאובזר ומנוע 3.2 ליטרים שמייצר הספק של 271 כ"ס. מחירו מתחיל ב-270 אלף ומגיע עד 320 אלף שקל. באמצע, יש גרסת שטח עם יכולות עבירות שלא יביישו כלים מקצועיים

וולבו XC60

המחיר של ה-XC60, רכב שעבר חידוש מקיף בשנה שעברה, נע בין 290 ל-340 אלף שקל. דגם הבי מצויד במנוע 2 ליטרים טורבו עם 245 כ"ס ותיבה אוטומטית מדור אחרון, והוא מציע ביצועים נמרצים לצד צריכת דלק רשמית מצוינת. ב-340 אלף שקל מקבלים מנוע 3 ליטרים שמייצר 385 כ"ס