מי פה הצ'יקן שיט

הקו של אובמה. הצניחה החופשית של הרובל, בצד מה שנראה כמו פיוס היסטורי בין ארה"ב לקובה, מכניסים לפרספקטיבה את המדיניות השקולה של הנשיא האמריקאי ברק אובמה. האתוס הישראלי מיצב את אובמה כמנהיג חלש שנכנע למהלכיו הצבאיים של פוטין באוקראינה, נמנע מתקיפה בסוריה והשתהה מול הטירוף של דאע"ש. בפועל, נראה שהקו הדיפלומטי שלו רשם הצלחה בכמה זירות: הנשק הכימי בסוריה הועבר לפירוק, ההחלטה לא למוטט את שלטון אסד הוכיחה את עצמה כנכונה אל מול הכאוס שמחוללים במדינה המליציות האסלמיות, לאיראן אין פצצה גרעינית גם שנתיים אחרי הקו האדום שסימן נתניהו והסנקציות על רוסיה הפכו את פוטין ממנהיג זחוח למי שנאלץ לנגב את זיעתו בעוד דיון על מדיניות מוניטרית ותהום כלכלי. אז מי פה הצ'יקן שיט?

ניתוק עם קריצה. החלטת "בית הדין לצדק" של האיחוד האירופי להסיר את חמאס מרשימת ארגוני הטרור מעידה אמנם על ניתוק, צביעות ואפילו רשעות, אבל יש בה גם כתב אישום נגד מדיניות חוסר המעש הישראלית. לממשלת נתניהו הייתה הזדמנות פז בתום "צוק איתן" לבודד את חמאס ולחתור להסדר מדיני עם הגורמים השפויים יותר באזור, אבל היא בחרה לפמפם שוב את המנטרה של "אין פרטנר". נתניהו בחר למעשה בחמאס, אז מה לנו להלין על האירופאים שזרמו עם המסר?

הגסויות של לבני. מופע האימים של ציפי לבני בתוכנית הסאטירה "מצב האומה" עדיין מהדהד. חוש הומור אף פעם לא מזיק לפוליטיקאי, אבל בתוכניות כאלה נדרש בעיקר הומור עצמי - לא בוז ולעג רדוד למתחרים שלך, ודאי לא לאלה שישבת בממשלתם. לבני הייתה יכולה להתבוסס בביצה שהכניסה את עצמה אליה עוד כמה ימים טובים לולא מקהלת הצביעות של חברי הליכוד, ובראשם מירי רגב, דני דנון וישראל כ"ץ, שמיהרו להביע פליאה על חוסר הממלכתיות של שרת המשפטים לשעבר. ליד שלושת המתלהמים והפירומנים האלה, לבני עדיין נראית כמו נערת מקהלה שנפלטה לה מילה גסה.

מי אשם בעוני. דוח העוני ל-2013 לא סיפק בשורות יותר מדי גדולות: ירידה קלה מאוד במספר העניים, שעדיין לא הזיזה את ישראל ממקומה השלישי והמפוקפק אחרי צ'ילה ומקסיקו, ועלייה נוספת במספר המשפחות העניות עם שני מפרנסים. אבל מה לעשות שאנחנו בתקופת בחירות, וכל מפלגה העניקה פרשנות משלה לנתונים. הגדיל לעשות דני דנון מהליכוד (המתון והממלכתי) שהאשים את יאיר לפיד "בעלייה המזעזעת בממדי העוני" (כאמור, נרשמה ירידה קלה) והוסיף כי "בגלל לפיד הליכוד סטה מדרכו". הסבר למי שלא היה כאן בשנתיים האחרונות: נתניהו הציב יעד לצמצום העוני והורה להעלות את שכר המינימום, להכפיל את תקציב ההכשרות המקצועיות ולהגדיל את קצבאות הזקנה, אבל אז בא יאיר לפיד והתעקש לסטות מהתוכנית.

הפתרון של כחלון. הנה מה שמסרה מפלגת "כולנו" של משה כחלון עם פרסום דוח העוני: "הפתרון הוא מאבק אמיתי במונופולים, בקרטלים, בקבוצות הריכוז ובמשבר הדיור". הבנתם? כחלון לא מציע למגר את העוני ע"י השקעה בשוק העבודה, בהעלאת השכר, בהגברת האכיפה ובשיפור שירותי הרווחה. הוא מציע להוזיל לעני את מחירי הירקות והגבינה כך שיישאר עני אבל ישלם מעט פחות. לא ברור מה מדאיג יותר: הסיסמאות החלולות או ההצלחה המסחררת של כחלון בסקרים.

כן, אבל. זוכרים שמשרד האוצר הודיע כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום בתנאי שיוחרגו עובדים במגזר הציבורי המרוויחים בפועל יותר מהמינימום בזכות תוספות שונות ומשונות? אז ההסתדרות הודיעה לפני שבועיים שהיא מוכנה להחרגה, אבל במשרד האוצר עדיין מתנגדים. התירוץ הנוכחי: צריך להמתין לשר אוצר חדש. מתי ימונה שר אוצר חדש? שאלה טובה.