יעל אנדורן: "נמשיך לקדם רפורמות במשק"

- מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, איך הקשר שלך עם שר האוצר?

"אנחנו לא מכירים מהיום. עבדנו ביחד כשהיה שר אוצר ואני הייתי משנה לראש אגף תקציבים. קשרי העבודה ביננו טובים ותקינים".

- אתם נפגשים על בסיס יומיומי?

"הוא זמין מתי שצריך".

לשר האוצר (הזמני) של מדינת ישראל קוראים היום בנימין נתניהו, למי שעדיין לא התרגל. בשבוע שעבר הסתמנה האפשרות כי שר התחבורה, ישראל כ"ץ, יקבל את התיק עד לבחירות, אך הדבר לא קרה בינתיים, על רקע התנגדות של שרי ליכוד אחרים למינויו של כ"ץ. כעת נראה שהתיק יישאר אצל ראש הממשלה לפחות עד אחרי הפריימריז בליכוד. אנדורן מונתה לתפקידה לפני שנה וחצי על ידי יאיר לפיד. ההודעה על פיטוריו תפסה אותה בדרכה חזרה לארץ מפגישה עם נגיד הבנק הנורבגי, פגישה שהתקיימה בהשתתפות בכירים בבנק ישראל ובמועצה הלאומית לכלכלה במטרה ללמוד מהניסיון הנורבגי להקמת קרן השקעות ריבונית לניצול המיסוי על הגז.

אם יש לאנדורן תחושות חיוביות או שליליות לגבי עזיבתו של לפיד - היא שומרת אותן אצלה עמוק בפנים. כמי שעברה את כל מסלול התפקידים באוצר, אנדורן נחשבת למינוי מקצועי של לפיד, שלא הכיר אותה לפני כן. המסר שלה הוא שהעבודה במשרד נמשכת כרגיל עד לכניסתו של שר חדש לתפקיד. גם באוצר יודעים שאין מה לדבר על מהפכים ורפורמות ללא שר קבוע, ללא כנסת מתפקדת, בממשלה זמנית שכל החלטה שלה מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה. ובכל זאת, העבודה נמשכת בכל אותם אפיקים שאינם מחייבים קבלת החלטות ברמה הפוליטית. היום (ה'), למשל, תתכנס צמרת האוצר לתחילת הדיונים בתוכנית העבודה של המשרד ל-2015. "במשרד האוצר אין אווירת סוף קורס", אומרת אנדורן, "אני שמחה שיש באוצר צוות ועובדים מאוד מקצועיים שהתפקיד שלהם לשמור על יציבות המדיניות הכלכלית. העבודה נמשכת כרגיל".

- מה אתם יכולים לעשות בלי כנסת ועם ממשלת מעבר?

"מבחינתנו אנחנו מקדישים את התקופה הקרובה לעבודה על תוכניות פעולה עתידיות בכל הנושאים שמחייבים טיפול. המטרה שלנו היא שגם העבודה המקצועית שנעשתה לא תרד לטמיון, וגם שהממשלה תוכל להתחיל לפעול במקומות שבהם היא תחליט שהיא רוצה לטפל".

באוצר מעריכים כי בתקופה הקרובה תושג התקדמות בנושאים שאינם מחייבים חקיקה, כמו העלאת שכר המינימום או יישום המלצות ועדת הסדרי החוב בראשותה של אנדורן. בשבועות הקרובים צפויות להתפרסם גם המלצות ועדת המחירים בנושא פיקוח על מחירי הגז, המלצות הוועדה לבחינת שינויים בחוק לעידוד השקעות הון, שאנדורן עומדת בראשה, והסדרת הפיקוח על בתי ההשקעות. במקביל, מקודמות באוצר יוזמות שונות במסגרת התוכנית הכוללת להורדת יוקר המחיה - כגון קידום של גופי אשראי חוץ-בנקאי באמצעות מימון מוסדי ובסיוע המדינה.

"אנחנו ממשיכים לגבש תוכנית רחבה לקידום שינויים מבניים ורפורמות להגברת התחרותיות במשק, שמתייחסת להרבה מאוד פרמטרים", היא אומרת. "במסגרת הזו יהיו צעדים שמטפלים גם בנושא האשראי החוץ-בנקאי. אנחנו עובדים בנושא הזה על אסטרטגיה כבר שנה, שנה וחצי".

- ואם שר האוצר החדש יחליט שיוקר המחיה לא מעניין אותו?

"כמובן שכל שר אוצר שייכנס לתפקיד יחליט על המדיניות מבחינתו, אבל התפקיד שלנו הוא להכין ארגז כלים ותוכניות פעולה בתחומים השונים ולייצר תשתית לביצוע".

- את כבר יודעת האם תקציב המדינה ל-2015 יהיה דו-שנתי?

"זו תהיה החלטה של הממשלה הנכנסת. ב-2013 הממשלה הנכנסת קיבלה החלטה שלא להכין תקציב דו-שנתי, והחליטה להגיש תקציב על יתרת 2013 ו-2014. ההבדל הוא שהפעם אנחנו במצב שבו תקציב 2015 כבר עבר קריאה ראשונה. ב-2013 לא היה שום דבר על השולחן. אנחנו נכין את התשתית לתקציב הבא, כולל המסגרות".

- יש עליכם לחצים לחלק עודפים שנותרו בתקציב 2014?

"כמדי שנה, בסוף השנה נערכות התאמות בתקציב וההיקף אינו חריג השנה לעומת שנים קודמות. אנחנו צופים שגם את 2014 נסיים באזור התחזית של 3%".

עד שיגובש תקציב חדש תנוהל המדינה בהתאם לתקציב 2014 המחולק ל-12. מי שיחוש נפגע מכך במיוחד היא מערכת הביטחון שהתקציב המקורי שלה עמד ב-2014 על 51 מיליארד שקל בלבד, אך חצה בסופו של דבר את קו ה-70 מיליארד שקל בזכות העברות תקציביות רבות, בעיקר להחזר הוצאות הלחימה במבצע "צוק איתן".

- מערכת הביטחון צפויה לדרוש עוד מיליארדים בכל חודש מעבר לחלק המקורי שלה בתקציב?

"מערכת הביטחון תצטרך לדעת להתכנס למסגרת הכוללת - זה המחיר של תקציב המשכי".

המשמעות של תקציב 1 חלקי 12 היא אי-הגדלת 'הוצאות המדינה בניגוד לכלל הפיסקאלי, ובתקופה שבה המשק עדיין מתאושש מצמיחה שלילית ברבעון השלישי ונמצא בסביבת אינפלציה אפסית - שלא לומר שלילית.

- אפשר לומר שהתקציב הזמני לא יתרום לעידוד הצמיחה.

"הפעילות השוטפת של הממשלה תימשך כרגיל", אומרת אנדורן, "ונכון שהמבנה הזה מרסן את ההוצאה. בצד ההכנסות, חלק משינויי החקיקה שהיו אמורים להקטין את ההכנסות לא נכנסים לפועל (הכוונה למשל לפטור ממע"מ לרוכשי דירות - ע.ב) - ועדיין, אנחנו צופים שהגירעון ב-2015 יהיה נמוך יותר ממה שתוכנן, בכפוף להחלטות מדיניות שיתקבלו לאחר הבחירות".

את העובדה שהגירעון צפוי להיות נמוך ציינה גם סוכנות הדירוג מודי'ס בהודעה שפרסמה בשבוע שעבר, אלא שהסוכנות טרחה להוסיף באירוניה שמדובר בתוצאה הנובעת מ"תאונה", כלומר, הקדמת הבחירות ולא מניהול מדיניות פיסקאלית מוצלחת. ואכן, מסר ה"עסקים כרגיל" של אנדורן מכוון לא רק פנימה למשרד, לממשלה ולמשק, אלא גם החוצה - לשווקי ההון הבינלאומיים שמגלים סימנים ראשונים של עצבנות על רקע הירידות באג"ח הממשלתי. ההודעה של מודי'ס כללה גם אמירות לא קלות על חוסר היציבות המובנה במערכת הפוליטית בישראל, שפוגע, לדעת חברת הדירוג, ביכולת לתכנן ולבצע מדיניות פיסקאלית ארוכת טווח.

- מה חשבת על ההודעה של מודי'ס?

"ההודעה של מודי'ס מתייחסת לאי-הוודאות הכלכלית הכוללת כתוצאה מקיום בחירות, שזה במידה רבה אירוע אקסוגני. ברור שכשיש בחירות יש לזה משמעות על הכלכלה. ההודעה לא מציינת כל שינוי לרעה באינדיקטורים הכלכליים. אני לא אתייחס לאמירות שלהם לגבי היציבות השלטונית, אבל בכל הקשור למשמעויות הכלכליות אני לא חושבת שההודעה הזו מחדשת משהו למי שמכיר היטב את הכלכלה כאן".

- גם קרן המטבע ביקרה כאן בשבוע שעבר, מה היה הרושם שלה?

"בקרן המטבע ציינו לחיוב את שיעור הגידול בתעסוקה במדינת ישראל, ואת שיעורי הצמיחה שנראים יפים מאוד בהשוואה לעולם. מבחינתנו זה היה ביקור מוצלח".

 הקדמת בחירות