נאמני אג"ח ארזים פנו לביהמ"ש בבקשה למנות מומחה להסדר החוב

כשנתיים וחצי לאחר שגובש הסדר חוב בהיקף של קרוב ל-400 מיליון שקל בחברת הנדל"ן המניב ארזים, מתקרבת חברת הנדל"ן שבשליטת מאיר גורביץ להסדר חוב נוסף, הפעם בהיקף של כ-220 מיליון שקל (ערך פארי). לארזים שתי סדרות אג"ח, הנסחרות כיום בתשואות של 55%.

נאמני הסדרות פנו אתמול לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה למנות מומחה מטעמו, והציעו שלושה רו"ח מועמדים לתפקיד - שרון זאורבך מחברת הייעוץ MNS, יואב כפיר ואיציק עידן ממשרד בייקר טילי. שלושת המועמדים שמציעים נאמני האג"ח מבקשים עבור עבודתם שכר בטווח של 350-600 שקל לשעת עבודה, בתוספת מע"מ. תגובתה של החברה להצעה נדרשת תוך שבוע.

בימים האחרונים הציעה ארזים למנות כמומחה מטעם ביהמ"ש את רו"ח חיים אסיאג, לאחר ששכרה את שירותיו לסייע לה בגיבוש המתווה להסדר. בארזים הסבירו כי ההיכרות של אסיאג את החברה תקל עליו "להגיע בהקדם למסקנות הראויות", ותסייע להסדר חדש לקבל אישור "מהר יותר ובעלויות נמוכות יותר מאשר ההסדר הנוכחי, שהתגבש לאחר למעלה משנתיים של מו"מ, והיה כרוך בהוצאות גבוהות לחברה".

נאמני האג"ח מציינים בפנייתם בעניינו של המומחה שהציגה ארזים, כי "לאור הקשרים שלו עם החברה... אין זה ראוי ונכון...למנות את אסיאג לכהן כמומחה לצורך ההסדר החדש".

בהתאם להמלצת אסיאג, ארזים מעוניינת להציע למחזיקים פריסה של החוב הקיים לשבע שנים, עד לסוף ינואר 2022, עם החזרים חצי-שנתיים של קרן וריבית. כפיצוי מציעה ארזים העלאה של 0.5% בשיעור הריבית שתשלם לכל אחת מהסדרות.

ארזים גם מתחייבת כי הוצאותיה, לא כולל מיסים, יוגבלו עד ל-3.5 מיליון שקל לשנה, צמוד למדד, וכי תוכל להשתמש בכספים שנצברו בקופתה לרכישת נכסים רק כנגד שעבוד הזכויות בהם לטובת המחזיקים. בדירקטוריון ארזים מציינים כי עקרונות הסדר אלו "מביאים לידי ביטוי באופן מיטבי את יכולותיה של החברה בעמידה בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי איגרות החוב".

בדירקטוריון גם מתייחסים למכירת מקבץ של שישה נכסים המשמשים כמפעלי מזון בבריטניה (קבוצת קאפלה), הנדרשת כדי לעמוד בהתחייבויות ההסדר הקודם. נכסים אלה משועבדים לטובת המחזיקים כחלק מהסדר החוב הקודם של החברה.

המשבר העולמי הכריע את החברה

לפי הדירקטוריון, עקרונות ההסדר החדש, אם יתקבלו, "ימנעו מהחברה את הצורך לממש כבר בשנת 2016 את נכסי קאפלה, כדי להשלים את ביצוע התשלומים על פי ההסדר הנוכחי, וכל זאת מבלי לפגוע כלל בבטוחות המצויות כיום בידי מחזיקי איגרות החוב ורשות המיסים".

כאמור, באפריל 2012 אישר ביהמ"ש את הסדר החוב הקודם בארזים, שגיבושו היה אחד מהארוכים שידע שוק ההון המקומי. ארזים, שהפכה תחת הנהגתו של גורביץ לאחת מחברות הנדל"ן הבולטות בהשקעותיה בחו"ל, בייחוד בבריטניה, נסחרה בשיאה בשווי של יותר מ-1.1 מיליארד שקל, ומנייתה נכללה במדד ת"א 100.

ארזים נכנסה להשקעות נכבדות גם בגרמניה, תוך עלייה מתמדת בשיעורי המינוף שלה, והמשבר הכלכלי העולמי הכריע אותה. החברה לא הצליחה להתאושש מאז שגיבשה את הסדר החוב הקודם שלה, ואת דוחותיה הכספיים מלווה כבר תקופה ארוכה הערת "עסק חי". בדוחות האחרונים, שפורסמו בסוף החודש שעבר, מציינים רואי החשבון בין היתר כי "גם לאחר ההסדר, החברה עשויה להיות לא סולבנטית".

כמו מזכירים רואי החשבון את מינוים של מנהל וכונס נכסים בחודש יולי האחרון על חלק מנכסיה, בשל חוסר יכולתה לעמוד בהלוואות עבורם. איבוד השליטה על אותם נכסים סייע לארזים לסכם את שלושת הרבעונים הראשונים של 2014 עם רווח נקי של 103 מיליון שקל, אחרי רווח נקי שנתי של 38 מיליון שקל שהציגה בסיכום 2013, גם הוא בזכות פרידה מנכסים.

לצד רווחים אלה, הציגה ארזים גירעון של 49 מיליון שקל בהונה העצמי, ומזומנים בהיקף של 13 מיליון שקל בלבד, מול מצבת התחייבויות של 242 מיליון שקל - עיקרן למחזיקי האג"ח.