נשיא במלכוד: ולדימיר פוטין יצליח להתמודד עם המשבר?

במסיבת עיתונאים ארוכה מאד במוסקבה ביום ה' שעבר, ולדימיר פוטין נתקל בשאלה על מעמדו כרווק המבוקש ביותר ברוסיה. הנשיא וסוכן הק.ג.ב. לשעבר בעל פני הפוקר, בחליפה בהירה ועניבה סגולה, הרגיע את הקהל שלו: הוא כבר אוהב מישהי ומישהי אוהבת אותו.

בשבוע שבו הרובל קרס בשעות היום והבנק המרכזי הקפיץ את הריבית באישון לילה, פוטין השיב בצורה מעורפלת דומה על השאלות איך הוא מתכון לחלץ את רוסיה מהסערה הכלכלית הקשה ביותר שלה מאז 1998. הוא הזהיר שהעם הרוסי כבר ערוך לשנתיים של קשיים, ואותת שאחרי 15 שנה בקרמלין הוא יצליח אולי סוף-סוף לגוון את הכלכלה הרוסית ולנתקה מהתלות באנרגיה, חומרי גלם ותעשיות צבאיות.

ואולם פוטין לא נכנס להרבה פרטים, ונשאר לוחמני ומתריס. הוא האשים את העיצומים של ארה"ב והאיחוד האירופי באחריות חלקית לבעיות הכלכליות של ארצו, וייחס את המשבר האוקראיני לניסיון של נאט"ו לקצץ את טלפיו של הדוב הרוסי. "לפעמים אני חושב שאולי היה מוטב לדוב שלנו לשבת בשקט, במקום לרדוף אחרי חזרזירים ביער, סתם כך לזלול דבש ודובדבנים. אולי כך הם היו משאירים אותו לנפשו", אמר פוטין.

"אבל הם לא יניחו לו. הם תמיד ינסו לשים עליו שרשרת, ומיד כשהם יצליחו בכך, הם יקרעו ממנו את הטלפיים והציפורניים". מאחורי המטאפורה החיה של היער הסיבירי, מצב הרוח בפמליית הנשיא היה קודר. קריסת הרובל כפתה הכרה במציאות ברמת הממשל והרחוב כמעט בן לילה. "משרד האוצר חישב איזה שער חליפין של הרובל יכניס את התקציב לטריטוריה אדומה. אנחנו התחלנו לחשב איזה שער חליפין יבשר את קצו הפוליטי של ולדימיר ולדימירוביץ' (פוטין)", אמר בן משפחה של מקורב לנשיא.

"אין לנו זמן. חייבים לפעול - ובצורה רדיקלית", אמר ולדימיר מילוב, תת שר אנרגיה לשעבר שנהפך פוליטיקאי מהאופוזיציה. הוא מזהיר שרוסיה תקועה במשברי נזילות וחוב, משבר תקציבי ומשבר של אמון משקיעים. "מנקודת מבט פוליטית, חילופי גברי בממשל ובצמרת הבנק המרכזי לא עוזרים, מפני שכל שלושת המשברים הם מעבודה של אדם אחד - הנשיא הנוכחי פוטין", כתב מילוב בבלוג שהעלה לרשת. "התפטרותו חיונית כדי להתגבר על המשברים הללו, מפני שאחרי 15 שנות שלטון, האמון בו נעלם".

אלא שמלבד מילוב וחבורה של ליברלים שמתנגדת לפוטין, רק מעטים ברוסיה מאמינים שמשבר הרובל יסלק את הנשיא מלשכתו. "אין שום אופוזיציה רצינית. פוטין עשה עבודה טובה בלהבטיח שלא תהיה כזו", אומר פקיד לשעבר בקרמלין. "כעת השאלה במקום זאת היא איך הוא ישיק שוב מחדש את הנשיאות שלו כדי שתתאים למציאות החדשה".

"מציאות" לא הייתה המילה הראשונה שעליה חשבו אלפי הרוסים שנהרו בשבוע שעבר לסניפי הבנקים שלהם כדי לקנות דולרים ואירו ולהיפטר מהרובלים שלהם. בנקודה אחת ביום שלישי, הרובל קרס ב-36% - ומצב הרוח ברחוב נהפך מחרדה לבהלה. בסניף מרכזי אחד של סברבנק, הבנק הגדול במדינה, נותרו 100 דולר בלבד ב-19:00 בערב, אחרי התחלת היום עם 100 אלף דולר, סיפר קופאי ל"פייננשל טיימס".

אחרים חששו שהחמיצו את ההזדמנות לרכוש מט"ח בשער סביר, והמירו את הרובלים שלהם למוצרים מוחשיים. הקונים הללו נהרו לחנויות האלקטרוניקה ולסניפי איקאה בשעות הלילה. התנאים לקריסת הרובל היו קיימים כבר כמה חודשים. הם כללו צניחה במחירי הנפט, היצוא העיקרי של רוסיה, עיצומים של המערב שמקשים על חברות רוסיות לממן מחדש את החובות שלהן במט"ח ואובדן אמון בתחזית הכלכלית, שהוביל עסקים להקפיא השקעות.

ליקויים מושרשים בשלטון החוק, שחיתות ואי הגנה על זכויות קניין תרמו לבריחת הון לחו"ל. תנועת ההון החוצה צפויה להכפיל עצמה השנה ל-134 מיליארד דולר, לפי הבנק המרכזי. הוודאות של מיתון עמוק והאפשרות של תנודות מטבע נוספות מאותתות שהמגמה הזו תימשך ללא הפרעה ב-2015. אין פלא, לכן, שפוטין הציע בתחילת החודש "חנינה מלאה" לרוסים שיחזירו את ההון למדינה.

הרובל, שהחל להתחזק ביום ד', סיים את השבוע שעבר ב-2% בלבד מתחת לרמה שבה החל אותו, אך הסיבות המדויקות לקריסתו ביום ג' נשארו שנויות במחלוקת. פוטין האשים את נגידת הבנק המרכזי, אלבירה נבולינה, באי התערבות מהירה מספיק כדי לתמוך ברובל. צעד אחד שיכול היה להיות החלטי מספיק כדי לעצור את התדרדרות המטבע היה מכירות גדולות יותר של יתרות המט"ח של רוסיה.

ואולם האינסטינקטים של פוטין התקוממו נגד פעולה כזו. אחד ההישגים הגדולים שלו הוא פירעון כל החוב החיצוני של רוסיה וצבירת מאות מיליארדי דולר ביתרות - הוכחה קונקרטית, לדעתו, לשיקום ריבונותה של רוסיה אחרי חדלות הפירעון של 1998. אצבעות מאשימות הופנו גם כלפי איגור סצ'ין, בעל ברית חזק של פוטין שמכהן כמנכ"ל רוסנפט, חברת הנפט הממלכתית שהיא היעד העיקרי של עיצומי המערב.

רוסנפט גייסה 625 מיליארד רובל בהנפקת אג"ח ממש לפני תאריך הפדיון של חובות דולריים לבנקים זרים. הבנק המרכזי התיר לאותן אג"ח לשמש ביטחונות במכרז נזילות בהיקף 700 מיליארד רובל לבנקים רוסיים. למעשה, רוסנפט כיסתה את צרכי המימון מחדש שלה על ידי הלוואה לא ישירה מן הבנק המרכזי, ובכך החלישה את הרובל. פוטין אמור היה להיפגש בליל יום ו' עם אנשי העסקים העשירים ביותר במדינה כדי לדון באירועים האחרונים.

נחש חנק

קשה לקנא בנגידה נבולינה בימים אלו. אלכסיי קודרין, לשעבר שר אוצר מוערך, צייץ בטוויטר שעסקת רוסנפט הייתה "בעיתוי גרוע במיוחד". לשאלה מה הוא היה עושה במקומה, הנגיד לשעבר ויקטור גרשצ'נקו השיב: "הייתי מבקש אקדח ויורה בעצמי". מה שיעזור לכלכלת רוסיה אפילו יותר ממחירי נפט גבוהים יותר יהיה הסרת עיצומי המערב. טימותי אש, כלכלן ראשי לשווקים מתעוררים בסטנדרד בנק, אומר: "העיצומים מרוקנים בהדרגה את הנזילות הדולרית ואת החיים מן הכלכלה הרוסית - הם מזכירים נחש חנק".

אבל העיצומים לא יוסרו אלא אם רוסיה תסיים את מה שהמערב מכנה ערעור יציבות אוקראינה באמצעות תמיכה צבאית בבדלנים הרוסים באזור דונבאס בדרום-מזרח המדינה. בשבוע שעבר היו כמה רמזים לכך שרוסיה שוקלת מחדש את התנהגותה. שר החוץ לברוב אמר שרוסיה ללא תתעקש על ה"פדרליזציה" של אוקראינה, ונסוג בכך מאחת הדרישות העיקריות של רוסיה בסוגיה.

פוטין עצמו התייחס במסיבת העיתונאים שלו לדונבאס כ"מזרח אוקראינה" ולא "רוסיה החדשה", מונח מימי הצארים שאימץ השנה כדי לאותת שרוסיה עשויה לדרוש חזקה על שטח שמשתרע מדונייצק עד אודסה. ובשטח יש כמה עדויות לכך שהמורדים הפרו-רוסים והחיילים האוקראינים נכנסים להפסקת אש חורפית. אבל לא ברור עד כמה יכול פוטין לוותר למערב בנושא אוקראינה ולהשביע בכך את רצון ממשלות המערב מבלי לפגוע בנשיאות שלו. מאז דיכוי ההפגנות הגדולות בעד הדמוקרטיה במוסקבה בדצמבר 2011, ובייחוד מאז המהפכה בקייב בפברואר השנה, אנשי מנגנון הכוח של פוטין אימצו עמדות לאומניות אנטי-מערביות קיצוניות, שאינן משאירות לו הרבה מרחב תמרון.

השמועות הממושכות על הדחת דמיטרי מדבדב ממשרת רה"מ עשויות להיות סימן חיובי, אם הוא יוחלף על ידי קודרין או מישהו אחר בעל מוניטין של זהירות תקציבית והבנת מקומה של רוסיה בכלכלת העולם. אבל זה לא יהיה נכון אם רה"מ הבא יהיה, נניח, דמיטרי רוגוזין, בעל הקו הנוקשה שחולש כעת על קומפלקס התעשיות הצבאיות. "אם הוא יעמוד בראש הממשלה, פירוש הדבר יהיה כנראה רטוריקה עוד יותר עוינת, עוד כספים להגנה וכלכלה סגורה יותר. מינוי של קודרין יציין פתיחה, פשרה ורפורמה", אומר דיפלומט מערבי במוסקבה. "רק מן העובדה שהמטוטלת נעה בין שניהם כעת, אפשר להסיק שפוטין יבחר בכל דבר שיציע לו את הסיכוי הרב ביותר לשמור על שלטונו".

הבנק המרכזי הרוסי: מעט מדי, מאוחר מדי ושקט מדי

מעולם עד כה לא היה הבנק המרכזי הרוסי תחת אור זרקורים כזה. בתוך 29 שעות בלבד - מ-10:00 בבוקר ביום ב' שעבר עד 15:00 ביום ג' - מחיר הדולר במוסקבה זינק ב-50%. צניחת הרובל הזכירה את המשבר הפיננסי של 1998, וליבתה מיד השערות על משבר כלכלי רחב יותר. היא גם העלתה תהיות על דרך הטיפול במשבר של הבנק המרכזי, CBR, מוסד שביסס את מעמדו כאחת הרשויות האמינות במדינה.

יש כמה גורמים חשובים מחוץ לשליטת הבנק המרכזי שתרמו למשבר. ראשית, העדר הגנה על זכויות קניין ברוסיה הוביל להאטה בהשקעות והעמיד את הכלכלה על סף קיפאון באמצע השנה. שנית, עיצומי המערב חיסלו את הגישה לשוקי ההון הבינלאומיים שהבנקים והחברות ברוסיה צריכים כדי לפרוע חובות זרים. שלישית, מחירי הנפט קרסו ב-40% מהקיץ, והנחיתו מכה משמעותית למדינה שהנפט והמוצרים המזוקקים שלה היוו בשנה עברה 55% מן היצוא במונחי שווי. מאזן התשלומים השוטף החזק ויתרות המט"ח של רוסיה מסוגלים לשמור על הכלכלה במצב של עיצומים או צניחה במחירי הנפט - אך לא כששניהם מתקיימים בו זמנית.

כדי לשמור על מאזן התשלומים שלה, רוסיה צריכה לצמצם את היבוא ביותר מ-50%, וזה מחייב התאמה משמעותית של שער החליפין של הרובל. בתיאוריה, הבנק המרכזי יכול להשתמש בחלק מיתרות המט"ח שלו כדי להפוך את ההתאמה הזו לנסבלת יותר, אך באוקטובר ה-CBR הפסיד 30 מיליארד דולר בניסיון לרכך את ירידת הרובל והכיר בכך שהוא אינו יכול להתנגד לשוק. לכן, הבנק המרכזי נקט צעד נכון של הכרזה על משטר של ניוד מלא למטבע.

אבל ההחלטה הנכונה בצד אחד סוכלה על ידי ההחלטה המפוקפקת בצד השני - למרות הלחצים הגוברים על הרובל, CBR המשיך לספק נזילות למערכת הבנקאית בריבית של 9.5% כאשר הרובל איבד ערך. כאשר מועצת הבנק המרכזי העלתה את הריבית ל-10.5% ב-11 בדצמבר, המהלך הפתיע רבים שציפו להעלאה רצינית יותר. הודעתה של נגידת ה-CBR שהוא לא ישתמש בשער הריבית כדי להילחם בפיחות הראתה שהבנק מתקשה לאזן בין השיקולים המתחרים של מדיניות מוניטרית ושער חליפין.

לעמדה המוזרה הזו של CBR התלוותה הזרמה של עוד 1.5 טריליון רובל כאשראי למערכת הבנקאית בריבית הישנה של 9.5%. לכן הרובל המשיך לרדת - ב-3% מיד אחרי העלאת הריבית, וב-5% ו-10% ביומיים הבאים. ב-01:00 בליל יום ב' הבנק המרכזי התערב שוב. הוא הכריז על עוד העלאת ריבית, הפעם מ-10.5% ל-17%, ובכך חזר בו מהבטחתו לא להשתמש בריבית כנשק והכריז מפורשות על כוונתו להגן על הרובל.

ושוב, תחילה נראה שהבנק נכשל. כאשר המסחר התחדש בבוקר יום ג', הדולר זינק בעוד 30% ביחס לרובל בתוך חמש שעות. אחר כך התחיל להתייצב. הסוחרים התחילו להבין שתגובת ה-CBR הייתה חזקה, והיצע המטבעות הזרים החל להשתפר. הרובל עלה, והפאניקה בשוק דעכה.

אף על פי כן, ברור שה-CBR נכשל בשימוש הולם בכלי נשקו. העלאת הריבית הראשונה הייתה קטנה מדי - והשנייה מאוחרת מדי. שתיהן לא מנעו מהבנקים ללוות רובלים ולהשתמש בהם כדי לקנות מט"ח, ולהמשיך בכך את הפיחות. זאת ועוד, ה-CBR נכשל בהתערבות מילולית שהייתה מסבירה את היגיון פעולותיו, ושמר על שקט כשהשוק היה זקוק במיוחד להנחיה.

התוצאה הייתה אובדן אמון ברשות המוניטרית. משברים פיננסיים הם מאפיינים של כלכלות מודרניות. לכל אחד מהם יש מקורות שונים, אבל הלקחים שהם מלמדים דומים מאוד. משבר מחייב שפעולות הבנק המרכזי יהיו בזמן, מתאימות בהיקף ומלוות בהנחיה משכנעת. במקרה הזה הבנק המרכזי עשה מעט מדי, מאוחר מדי ובאופן שקט מדי.

הכותב, סרגיי אלכסשנקו, שימש סגן נגיד הבנק המרכזי הרוסי

 אינפלציה

 יתרות המטח