"יזמים לא מקשיבים עד שהם רואים כישלון בניסוי בבני אדם"

תחום המכשור הרפואי בישראל זוכה להצלחות רבות - הסטנטים של מדינול, הגלולה האבחונית של גיוון אימג'ינג, מערכת הניווט הלבבי של ביוסנס ואלה רק דוגמאות קטנות - אך למרות זאת מתקשה היום לגייס מימון, כמו עמיתיו בעולם הגדול.

המשתתפים בכנס המכשור הרפואי MDDMI ובכנס LSEI שנערכו בשבוע שעבר על ידי קבוצת שטיר, ניסו למצוא לכך הסבר. "ישראל היא מדיקל סטארט-אפ ניישן, למרות שבספר סטארט-אפ ניישן לא נאמר דבר לגבי התחום הרפואי", אמר פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל בית החולים רמב"ם. לדברי ביאר הצטרף ד"ר ניסים דרוויש, שותף בקרן אורבימד, שאמר כי: "תחום המכשור הרפואי העולמי נפגע מן המשבר הכלכלי האחרון, למרות שלא הייתה סיבה שדווקא הוא יפול. אני רואה כאן כשל שוק ואשמח אם הממשלה תנסה לעזור. דרושות יותר חממות בתחום, והשקעה רבה יותר בכל חממה".

דרוויש ציין כי השקעה במכשור רפואי פורץ דרך, כזה שיש לאשרו במסלול הארוך והיקר יותר של המכשור הרפואי (PMA), מרתיעה היום לא רק חברות סטארט-אפ, אלא גם חברות ענק. גלעד גליק, מנכ"ל חברת איתמר מדיקל, ציין כי אפילו בשביל ג'ונסון אנד ג'ונסון, היה זה סיכון אדיר לפתח סטנט חדש, שמצופה תרופה. "חטיבת הקרדיולוגיה שלהם כמעט קרסה", אמר. בסופו של דבר הפך הסטנט ללהיט ענק. הדוברים הסכימו שלמדינת ישראל יש יתרון יחסי בפיתוח מכשור רפואי ומי שצריכה לסייע במימון החדשנות היא הממשלה.

אסף ברנע, מי שמנהל את Inspire, החממה החדשה שהקימו טבע ופיליפס, אמר כי החממות התחזקו בשנים האחרונות והן מהוות חלופה טובה עבור יזמים. ברנע אמר כי גם קרנות ההון סיכון הן אפשרות טובה, אך העניין שלהן בתחום מצומצם היום יחסית. הוא הציג שורה של מקורות מימון נוספים, בהם קרנות תאגידיות, קרנות שמבוססות על מימון המונים, מיקרו קרנות ואנג'לים. לדבריו, חברות שפעילות בתחום הבריאות הדיגיטלית, יכולות לנסות לגייס כספים גם מקרנות וממשקיעים מתחום ה-IT.

בפאנל שנערך בכנס, בהנחייתו של גלעד גליק, עלתה השאלה האם השוק יודע מה הוא רוצה. ביאר אמר כי רופאים לא יודו, בדרך כלל, בכך שהם זקוקים למוצר חדש על מנת להציע טיפול משופר והגישה שלהם תהיה ש"השיטה הקיימת מצויינת", ולכן אין להתייאש מתגובה כזו של רופאים. עם זאת, במקרים מסוימים דיאלוג עם גורמי רפואה יכול להציף בעיה טכנולוגית שכדאי לעסוק בה. "הייתה חברה אחת שהסתובבה בשוק עם מוצר שהרופאים אמרו לה שיצטברו עליו מזהמים", סיפר ביאר, "בסופו של דבר זה באמת לא עבר רגולציה ונזרק לזבל. לפעמים יזמים לא מקשיבים עד שהם רואים במו עיניהם כישלון בניסוי בבני אדם".

שרון גזית, ראש מחלקת חברות וטכנולוגיה במשרד עורכי הדין גולדפרב זיגלמן, עודדה את היזמים בכנס לשתף פעולה עם מתחרים. "אני כעורכת דין מרוויחה מתחרות אגרסיבית ביניכם, אבל האמת היא שמתחרים יכולים לעזור לחנך שוק ולפתוח עבורך את הדלת, ולכן כסטארט-אפ לא הייתי יוצאת נגד המתחרים בכל הכוח".

מידע קליני

דרוויש מאורבימד הסביר מדוע חשוב להגדיר את התחום שאליו המוצר מיועד ואף נעזר בדוגמא. "חברה כמו אורנים, שאנחנו משקיעים בה, יודעת למדוד את זרימת הדם במוח והיא יכולה להציע את המוצר שלה בלא מעט שווקים. האם זה מוצר ניטור, מוצר שמספק הנחיות לטיפול או מוצר למניעת התדרדרות חולים? מהי ההתוויה הנכונה? ההחלטה הזו תקבע איזה מידע קליני צריך להביא כדי להגיע לשוק. אנחנו החלטנו להציג את עצמנו לרגולטור כמוצר לניטור בלבד, למרות שבפועל אנחנו עושים דברים נוספים. אחרי שקיבלנו אישור לגבי הניטור, אנחנו יכולים להשתמש במידע שנצבר בפרקטיקה כדי להוכיח את היכולות הנוספות".

ג'רי ארנסון, מנהל הפיתוח העסקי במרכז הטכנולוגיה הישראלי ב-GE Healthcare, המליץ לחברות צעירות לאמץ את נקודת המבט של הרופא, בעיקר כאשר מדובר במוצרי אבחון. "לפעמים באות אליי חברות ואומרות 'לגבי רגולציה, שלנו, אנחנו במסלול מקוצר, אבל אז הם מקבלים אישור שיווק מגביל כמו 'עוזר להסתכל על...'. בהמשך הם חייבים להתאים את המכשיר לעזור לרופא לקבל החלטה, ולבנות ידע מחקרי שהמכשיר אכן עושה זאת, כדי לחדור לשוק, והם חייבים לקחת זאת בחשבון ולא לחיות באשליות".

משתתפי הכנס עסקו בסוגיה שמעסיקה חברות סטארט-אפ רבות - האם לנסות למכור את המוצר באופן ישיר, מהלך שכרוך בעלות גבוהה, או להיעזר במפיצים. ברנע מהחממה של טבע ופיליפס, טען שמוצר חדש לגמרי חייב להתבסס על ערוץ הפצה עצמאי. עם זאת, במקרים שבהם מדובר במוצר דומה ומוזל, ניתן להיעזר במפיצים. דרוויש הזהיר כי "אין סיכוי שתאגיד יבנה עבורך ערוץ הפצה, אלא אם הוא קנה אותך. אחד האלמנטים שעזרו לנו למכור את סופר דיימנשן לחברת קובידיאן הוא העובדה שהיה לנו כבר מערך הפצה פעיל".

זוכים בנובל

שאלה נוספת שבה עסקו משתתפי הכנס היא התפקיד של האוניברסיטאות באומת הסטארט-אפ הישראלית. נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, דיבר על התפקיד העקרוני של האוניברסיטה במסחור ידע. הוא סיפר על זוכי פרס הנובל של הטכניון, שמציגים גישות הפוכות לנושא. "שני זוכי פרס נובל של 2006, אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, הם שני הפכים גמורים בהתייחסות שלהם למדע יישומי. לדברי הרשקו האוניברסיטה נועדה לספק ידע חדש וזה לא תפקידנו ליישם את הידע. צ'חנובר לעומת זאת חושב שחבר סגל צריך להיות מעורב ביישום הידע". הזוכה השלישי של הטכניון, פרופ' דן שכטמן שגרף את הנובל בשנת 2011, מעביר כבר שנים רבות קורס ביזמות ולכן דעתו בנושא די ברורה.

מה דעתו האישית של לביא? "לאוניברסיטה יש שליחות, להיטיב עם החברה והסביבה שבה היא נמצאת ולכן כשיש ידע חדש, היא חייבת להעמידו לרשות האנושות. כמו כן יש סיבה מעשית: אין לאוניברסיטה בישראל תקציבי פיתוח, למעט מתרומות. אנחנו חייבים את ההכנסות ממסחור, כדי לתמוך בתקציבי הפיתוח שלנו".

נציין כיבטכניון הוקמה לאחרונה קרן לתמיכה במחקר יישומי וכן קרן השקעות שמשתתפת במימון חברות סטארט-אפ שנעזרות בהמצאות שהתגלו באוניברסיטה. בפקולטה לרפואה פועלת חממת אמית בזכות תרומה של המיליארדר אלפרד מאן, ובתחום מערכות מידע הוקם לאחרונה אקסלרטור בתוך הקמפוס.

"רעיונות על מפית"

פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל רמב"ם, סיפר כי בית החולים מקים קרן לתמיכה בפיתוחים של הרופאים והחוקרים. הקרן תפעל בשני שלבים - תמיכה בניסויי היתכנות של המצאות של רופאים וקרן גדולה יותר, שתנסה לגייס 20 מיליון דולר, אשר תתמוך בהקמת חברות על בסיס הרעיונות שיימצאו יישימים.

גיורא ירון, יו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, ציין כי "עמק הסיליקון לא היה יכול לקום בלי אוניברסיטת סטנפורד, ולכן הניסיונות שבוצעו בעולם לחקות את העמק, לא הצליחו אפילו אם שפכו שם הרבה כסף. אני מאמין שאוניברסיטת תל אביב יכולה לעשות למדינת ישראל מה שסטנפורד עשתה לעמק הסיליקון.

ירון הוסיף כי "ההבדל הוא שבכל שולחן בקפיטריה של סטנפורד, רואים איש הון סיכון יושב עם מדען ושניהם מציירים רעיונות על מפית. אני לא רואה את המשקיעים היום יוצאים מהרצליה ומגיעים לקמפוס, וחבל".

מברשת שיניים שמחוברת לאינטרנט

אחד המשתתפים בכנס היה הנץ הופשטטר, סגן נשיא למחקר ואחראי להסכמים אסטרטגיים ב-Philips healthcare. הוא סיפר כי בעוד שרוב הישראלים מכירים את פיליפס כחברת הדמיה, הרי שהיא הופכת בהדרגה לחברה שמספקת פתרונות לכל שלבי ניהול המחלה, "כי כך משתמשים היום בדיאגנוסטיקה. קודם כל מאבחנים באמצעותה ולאחר מכן מבצעים החלטת טיפול מותאמת אישית.

"בתחום הסרטן, למשל, באמצעות שילוב של שיטות אבחון חדשניות עם דיגיטציה וניטור, ניתן לאבחן מוקדם ולהנחות על שינוי בסגנון החיים במטרה למנוע. אם המניעה לא הצליחה - אפשר לזהות במדויק את השלב שבו יש לעבור ממעקב לטיפול, לכוון את הטיפול, לבדוק בזמן אמת את תוצאות הטיפול כדי לבצע התאמות מהירות, לשחרר את החולה מוקדם יותר הביתה תוך מעקב אחריו, להנחות אותו מתי וכיצד לקחת טיפולים נוספים בבית ולדעת בדיוק מתי לקרוא לו לבית החולים חזרה, אם זה דרוש".

פיליפס מעסיקה בישראל קרוב לאלף עובדים ובאחרונה היא הקימה כאן חממה טכנולוגית עם טבע, "כדי להנות מהסטארט-אפ ניישן".

בשיחה עם "גלובס" אמר הופשטטר אמר כי המיקוד בניהול המחלה בכל שלביה, פולש בפיליפס גם לתחום של ניהול הבריאות ואיכות החיים, תחום שיש לו ממשק עם מוצרי האלקטרוניקה הצרכנית של החברה. כך למשל, יש לחברה מוצר בשם direct life אשר מודד את האופן שבו אנשים מתנועעים בחיי היומיום שלהם, ולכך יש מגוון השלכות למגוון מחלות: דיכאון, מניעת נפילות, טיפול בכאבי גב וברכיים, ניטור פעילות גופנית לשם מתן מוטיבציה, ניטור התאוששות משבץ לדבריו, אפילו מחלה כמו אלצהיימר משנה את אופן התנועה. "עבור כל אינדיקציה כזו, אנחנו צריכים לזקק בדיוק מה המשמעות של השירות למטופת ולתת מידע מדויק שמראה שמנענו מחלה".

דוגמא נוספת למוצר משולב של בריאות ומחלה, הוא מוצר לניקיון אוויר המשווק בהודו ובסין. "למדינות המפתחות יש רמת זיהום גבוהה וכתוצאה מכך הרבה אסטמה ומחלות נשימה. המוצר שלנו מנקה את האוויר בתוך מבנים סגורים, מפחית את הצורך בשימוש במסיכה ומשפיע מאוד על הבריאות". בעולם המערבי, לפיליפס יש מוצר אלקטרוניקה צרכנית קלאסי שהינו שואב אוויר למטבח, ובו גם אלמנט בריאותי של הפעלה עצמית כאשר הוא מזהה שהאוויר אינו נקי. גם מברשת השיניים החשמלית מחוברת לאינטרנט, כדי שניתן יהיה לעקוב אם הילדים צחצחו שתי דקות רצופות.

בתחום נטילת התרופות, החברה מפתחת מוצר עם אלמנטים רובוטיים אשר מכין את התרופות הדרושות ומגיש אותן בשעה הנכונה, כדי למנוע טעויות ושכחה. גם בתחום השינה יש לפיליפס רצף - מטיפול באנשים עם מחלות שינה קשות ועד פתרונות תאורה שמשפרים את השינה גם למי שיש להם הפרעות שינה קלות, למשל עובדי משמרות.

מחפשים את הדבר הבא: גוגל ונצ'רס מרחיבה ההשקעות בבריאות

קרן ההון סיכון התאגידית של גוגל הודיעה כי תרחיב את השקעותיה בתחום הבריאות. עד כה היווה התחום כ-36% מההשקעות של הקרן - והוא התחום המוביל - אך השיעור צפוי לצמוח אפילו יותר. תחומים נוספים בהם משקיעה הקרן הם אפליקציות מובייל, ניתוח מידע, מוצרים לצרכן ופלטפורמות סחר אלקטרוני. הקרן השקיעה ב-2014 כ-425 מיליון דולר בכל התחומים.

מנכ"ל גוגל וונצ'רס ביל מריס אמר ל"וול סטריט ג'ורנל", כי הקרן פועלת במידה מסוימת בניגוד לטרנד העולמי בקרנות ההון סיכון, שכולל הגברת ההשקעה בשירותים לצרכן באינטרנט ובמובייל. לדבריו "בבופה, כשכולם עטים על העיקריות, נסה את הקינוח". תחום הבריאות, אחד התחומים העיקריים שאליהם האינטרנט עדיין לא חדר באופן מלא, יכול להיות "קינוח" זנוח ובעל פוטנציאל שכזה.

ב-2013 הקימה גוגל יחד עם בכירים לשעבר בחברות ביוטק את Google X, שמנסה - בין השאר - ליצור תמונה עתירת מידע של "האדם הבריא". גוגל השקיעה יותר מ-100 מיליון דולר בחברת ניתוח המידע הרפואי בתחום הסרטן, Flatiron.

השקעות בריאות נוספות שגוגל וונצ'רס מציגה באתר שלה, מעידות על כך שהקרן משתדלת להשקיע בתחומי מחקר רפואי שבהם יש דרישה רבה לניתוח מידע. עם זאת, החברה לא עוצרת בעולם המידע לצרכן הבריאות או לנותני שירותי הבריאות, אלא פולשת ממש לתוך תחומי הביומד הקלאסיים. היא השקיעה למשל ב-23and me המאפשרת מיפוי גנטי אישי (חלקי) במחיר שווה לכל נפש, חברה שהוקמה על ידי אן ווג'יטסקי, אשתו לשעבר של סרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל. הקרן השקיעה גם בקבוצת הרופאים one medical group שמנסה לשפר את הנגישות והשירות הניתן לחולים, לאו דווקא באמצעים טכנולוגיים; Foundation medicine שמבצעת התאמה של תרופות לסרטן; חברת Admab לגילוי נוגדנים; DNA Nexus לניהול מידע גנטי ועוד.