פגיעה ברשתית העין ובראייה עד כדי עיוורון; סרטן שד בנשים וסרטן הערמונית בגברים; פגיעה במנגנון השעון הביולוגי של האדם, בעלי חיים וצמחים, המשבשת את מנגנוני הפעילות היומית והלילית - כל אלה ועוד הן סכנות הטמונות בחשיפה לתאורת LED, ע"פ מחקרים מדעיים בארץ ובעולם. לפי אותם מחקרים, הסכנה העיקרית בחשיפה לאור זה היא בשיבוש הנגרם ממנה בהפרשת ההורמון מלטונין במוח ופגיעה ברשתית העין.
מדענים מתריעים מפני הכוונה של חברת נתיבי ישראל להעביר לתאורת לד את כל תאורת הכבישים שהבינעירוניים שבאחריותה - 75 אלף נורות ב-8,000 ק"מ כבישים, בעלות שהוערכה ביותר מ-300 מיליון שקל. כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", החברה טענה אז כי החיסכון השנתי יגיע לכ-60 מיליון שקל בשנה.
לדברי פרופ' חיים אברהם מאונ' חיפה, ראש המרכז למחקרים בינתחומיים בכרונוביולוגיה וסגן נשיא האגודה הישראלית לתאורה, למרות התרעותיו על סכנות הלד בפני נתיבי ישראל, התעלמו מדבריו. "כבר היום אנו בסיכון בגלל חשיפה לטלוויזיות לד, לצגי מחשב ולטלפונים סלולריים שמוארים בלד. לעלייה בזיהום אור יש התייחסות בעולם, כולל בהשמנת יתר בגלל הארכת הפעילות וזללנות בשעות החשכה. בצרפת הממשלה הקימה ועדת מומחים והוחלט לא לעבור ללד. אבל במדינת ישראל אוהבים להקים ועדות חקירה לאחר שהפאשלה מתגלה בגדול", אמר.
"לצערי, ספקי הלד יושבים בקרבנו עם המון אמצעים וקשרים עם מקבלי החלטות. הנזקים הבריאותיים יתגלו בעוד 10-15 שנים, ומי יזכור אז מה קרה? היכן יהיו אלה שגוזרים היום את הקופון? לדעתי הם לא יהיו בשטח. החיסכון באנרגיה היום לא יכול לבוא על חשבון בריאות הציבור, שהרי ההוצאות הכספיות העתידיות בטיפולים שונים יהיו גבוהות בהרבה מהחיסכון המיידי. צריך לעצור את המרוץ ללד ולהמתין להמשך הפיתוח עד לפתרון הבעיה של השפעת הלד העשיר בכחול".
לדברי ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, "בשלב זה יש להימנע משימוש בנורות מסוג זה בסמיכות לשטחים פתוחים, למרות החיסכון האנרגטי הבולט לעומת סוגי תאורה אחרים".
במסגרת המגמה של מעבר לתאורת לד יש מספר הולך וגובר של עיריות ורשויות המבקשות להחליף את התאורה הקיימת לנורות לד, על מנת לזכות במענקים של משרד הבינוי. המשרד מסתייג מהמעבר ללד בנימוקים של עלויות הקמה ותחזוקה גבוהות, כמו החלפת הנורות היקרות בכל 10 שנים, ודורש מהעיריות להצהיר כי "ידוע לנו על המחקרים המקשרים בין ההשפעות הבריאותיות על האדם לבין תאורת לד אשר לה מרכיב גבוה של קרינה קצרת גל". משרד הבינוי דורש מהעיריות, כתנאי לסיוע, התחייבות להימנע מכל תביעה השפעות הלד ולקבל אחריות מוחלטת גם מול תביעות תושבים העלולים להיפגע.
"לא לסמוך על בדיקת החברות"
לדברי פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשכ"ל וכיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, "אין טעם להתייחס ואין משמעות למספרים על חיסכון, כאשר אין דיווח שקוף וברור של שיעור התשואה הפנימי של הפרויקט, תשואה שאותה צריך לבחון אל מול הסיכון ואל מול האלטרנטיבות".
זליכה מוסיף כי "מבדיקה של משרד השיכון והבינוי עלה ששיעור התשואה הוא נמוך, מה שאופייני להשקעה מוקדמת מדי ליישום טכנולוגיה חדשה. לכן המלצותיי הן: ראשית, לבחון לצד האלטרנטיבה של השקעה היום גם את האלטרנטיבה של השקעה בעוד שנתיים או שלוש. ייתכן מאוד שהשקעה בעוד שנתיים, כאשר מחירי נורות הלד ירדו והאיכות תשתפר, תהיה אטרקטיבית בהרבה. אגב, תופעה דומה בדיוק התרחשה בתחום ההשקעות הפוטו-וולטאיות. שנית, מאחר שמדובר בסכומים גדולים של השקעות מכסף ציבורי, ראוי שהחשב הכללי ינחה על הקמת רובד בקרה בלתי תלוי המדווח ישירות לחשכ"ל, לבחון את הכדאיות הכלכלית ואת הפרויקטים החדשים, ולא להישען אך ורק על בדיקת הכדאיות והבקרה של החברות עצמן ויועציהן".
"מידע תאורטי בלבד"
חברת נתיבי ישראל הודיעה בתחילת דצמבר לכל מנהלי הפרויקטים כי מינואר 2015 יתוכננו מתקני התאורה בכבישים הבינעירוניים עם גופי תאורה המבוססים על טכנולוגיית לד. לדברי החברה, ההחלטה התקבלה לאור תוצאות פיילוט שנערך ממארס ב-5 צמתים קטנים בצפון הארץ.
קבוצה של מהנדסי תאורה המבקרים את הפרויקט דרשו להציג בפניהם את החישובים הפורמליים של הפרויקט, בגלל "נתוני חיסכון מנופחים שהודלפו לצורך הצדקת הפרויקט". לדבריהם, לא הובהרו סופית משתנים עיקריים המשפיעים על כדאיות הפרויקט ונתוני החזר ההשקעה, ובכלל זה שבכל 10 שנים יש להשקיע שוב קרוב ל-300 מיליון שקל בשל הצורך להחליף את הנורות היקרות. כמו כן, לא הובאה בחשבון העלות המלאה של התחזוקה והטיפול בנורות אלה.
בתגובה לביקורת שהושמעה ב"גלובס" על חישובי הכדאיות הכלכלית של מעבר לנורות לד, נמסר מנתיבי ישראל: "המידע שהוצג עד כה על ידי החברה הוא תיאורטי בלבד ונועד להציג פוטנציאל הנדסי וכלכלי לחיסכון בהוצאות החשמל. החברה נמצאת בעיצומו של פיילוט ובו ייבדקו בשטח נתוני צריכת החשמל והעלויות הכרוכות במעבר לנורות לד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.