תחילת החרדה בוול סטריט

השבוע משהו קצת שונה. למעשה, משהו מתאים מאוד לתופעה שראינו בוול סטריט בימים האחרונים, דהיינו מבט על מצב פסיכולוגיית המשקיעים-סוחרים הדוחפת לחזרה מטאורית של המדדים מעלה. חזרה, אחרי ירידה קטנה יותר מזו שראינו באוקטובר. בגדול, קוראים לזה אלמנט ה"סנטימנט" של השחקנים הקובעים בנקודת זמן זו.

קשה לאפיין ציבור שלם, ובמיוחד ציבור שיכול להשתרע על יותר ממדינה אחת, תרבות אחת. למעשה, ציבור הפעילים בוול סטריט מכיל הרבה נציגים מן העולם כולו. כמו כן, אין ספק שקיים הבדל מהותי של התייחסות בין ציבור המשקיעים הפרטי והקטן יחסית, וזה המוסדי הגדול. למרות זאת, יש דברים שלא משתנים, והוא הטבע האנושי.

לצורך הדיון הנוכחי, אביא בפניכם שני גרפים מאתר מעניין בשם:http://www.streettalklive.com. הראשון מייצג לנו את המחזוריות הפסיכולוגית של המשקיעים, בחפיפה על מה שקרה בשנים האחרונות במדד המניות S&P500. השני יראה לנו כמה התשואה יכולה להיות תלויה בתזמון בסיסי של השוק.

תחילה המחזוריות הפסיכולוגית:

 משה-שלום-מחזוריות-23-12

אין כאן מדע מדויק, אבל אין ספק שאנו בפני תקופה מעניינת, וחריגה, של השלב האחרון במחזוריות הרגילה של התייחסות המשקיעים לשוק ההון.

ניתן לראות שבתקופה של לפני 2008, התקיימה חלוקה נורמטיבית למדיי בתחושת השחקנים לגבי הקורה במדד. קנה המידה של השינוי במגמה הותאם לשינוי בתפיסה. זווית העלייה התגברה לאיטה, וכאשר היא התקרבה ל-60-70 מעלות, קבלנו מהר מאוד את ה"אופוריה". זו החזיקה יחסית מעט זמן, ואחריה התחלנו לראות את סימני ההיפוך.

ועכשיו, שימו לב למצב הנוכחי. איכשהו, העלייה הדרמטית של השוק, בזווית חדה, מאז תחילת 2013, לא זוהתה כאופוריה אלא עד אמצע 2014, דהיינו עד התקרבות סיום ההרחבה הכמותית מצד הבנק המרכזי האמריקאי. אגב, זיהוי סימני אותה אופוריה נעשה דרך מדדי הסיכון המוכרים, כמו ה-VIX, והרבה אחרים.

הגרף אינו ממשיך ומראה את המצב של הימים האחרונים. לצורך כך, אפנה אתכם למה שקרה בשיאים של 2007. האופוריה התקיימה הרבה זמן, ונבדקת שוב ושוב, עד שמתחילה להיכנס תחושה חדשה: ה"חרדה". זה הזמן שהמשקיעים אינם מבינים למה השוק לא מתנהג כבעבר, אבל עדיין אינם נוקטים בצעדים ממשיים עקב מצב חדש זה. לדעתי, אנו בתחילתה של תקופה זו, דהיינו בניית השלב המשתנה, כאשר החזרות המהירות, מן הירידות המהירות, מחזקות את ידי המאמינים.

ועכשיו לגרף השני, זה המראה כמה חשוב לתזמן, בצורה בסיסית לפחות, את היותנו בשוק:

 משה-שלום-תזמון-23-12

תחילה הסבר קטן:

100,000 דולר מושקעים מ-1998 היו מייצרים לנו את הקו הירוק הבהיר.

מעליו העקומה האדומה מייצגת את מה שהיינו מקבלים לו היינו מחוץ לשוק ב-10 הימים הגרועים בתקופה ההיא.

העקומה התחתונה, הכחולה, מייצגת את מה שהיינו מקבלים אם לא היינו בשוק ב-10 הימים הטובים של אותה תקופה.

כאן מוצג ההבדל של 10 ימים טובים, או גרועים, ומייד תאמרו איך נוכל לדעת מה הם יהיו? בוודאי שלא ניתן לדעת זאת מראש. מה שניתן להניח הוא שהם נמצאים במסגרת מגמות מתאימות. דהיינו, שימים טובים יהיו כנראה במסגרת מגמה חיובית גדולה, וימים קשים יהיו שיאים מפחידים של מגמה שלילית.

על בסיס הנחה זו ואם היינו נשמעים לאינדיקאטור הפשוט ביותר, זה של הממוצע הנע המותאם לטווח המוצג, יש הגיון במחשבה שהיינו על פיו של אינדיקאטור זה, נמצאים בצד הנכון של אותן מגמות גדולות. כמו שאמרתי, תזמון בסיסי ביותר. לדעתי, רוב המשקיעים הפרטיים עדיין נמנעים מלקיים אותו על בסיס תיאוריית ה-Buy and Hold, ולכן, אני מקווה שהגרף קצת שופך אור חדש בנושא, ומראה שיש יתרון במחשבה שנייה בכיוון זה.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך.יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן,קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.