"בנקים במערב אירופה חשופים במאות מיליארדי ד' לרוסיה"

"סוגיית הנפט והאפקט הרוסי מעלים את השאלה האם אנו בהתהוותו של משבר אנרגיה אשר מתעצם לנגד עינינו, או שמא מדובר בסיכון גיאופוליטי ביטחוני אשר עלול להחמיר, או להיפתר, באותה נשימה" - כך תוהים בבית ההשקעות אפסילון, על רקע הדרמה המתחוללת בכלכלה הרוסית לאחרונה, עם ירידת מחיר הנפט וצניחת ערך הרובל.

ירון גורדון, מנהל השקעות קרנות נאמנות באפסילון בית השקעות, מסביר כי "הירידות במחיר הנפט הוסברו בתחילה על-ידי ירידה בביקושים, ולאחר מכן על-ידי כוונתה של סעודיה להוציא מאיזון את תעשיית קידוחי פצלי השמן בארה"ב".

לדבריו, "הסברה כיום היא שאכן מתרחשת מלחמה כלכלית מאחורי המסך, המשך ישיר לסנקציות אשר הוטלו על רוסיה. המטרה ופרק הזמן להשגתה אינם ברורים בעת הנוכחית".

גורדון מניח, כי " חשוב לציין שהשפעת מחירו של הנפט שונה בין המדינות, שכן ישנן מדינות אשר חלק ניכר מתקציבן מסתמך על תקבולי מכירת הנפט, כמו רוסיה, איראן וונצואלה, והתמודדותן עם הבעיה היא הגברת הייצור של חביות נפט".

גורדון מוסיף, כי "במלחמה כמו במלחמה, אפשר לדעת מתי היא מתחילה, אבל קשה לנחש את סופה ואת תוצאותיה. ניתן להניח שמחיר נפט נמוך אינו הגיוני ואינו כלכלי לאף אחת מהמדינות המוזכרות, ולכן יש אינטרס שיעלה". סימני השאלה, לפי גורדון, עומדים סביב אילו ויתורים רוסיה תיאלץ לבצע, ומתי.

הנקודות שיאפיינו את קצב הצמיחה

עוד הוא מוסיף בעניין, כי "מדינות כמו ארה"ב, הודו, סין, יפן, גרמניה ודרום קוריאה, ייהנו ממחירי נפט נמוכים לאורך זמן, הן בהוזלת הצריכה והן בהוזלת התשומות לייצור".

את הקביעה הזו הוא מסייג, ואומר כי "לא ברורה השפעת הירידה במחירי הנפט על הבנקים בארה"ב ובאירופה. מה שכן ידוע הוא שיש לבנקים אירופיים מערביים חשיפה של כמה מאות מיליארדי דולרים לרוסיה".

מלבד הסוגיה הרוסית והשפעתה על שוקי העולם, במבט על 2014, באפסילון מזהים כמה נקודות מפתח הצפויות לאפיין את קצב הצמיחה בשנה הקרובה: נחישותה של סין להמשיך ולעודד כלכלה מבוססת צמיחה פנימית; בעיות מבניות בשווקים המפותחים, כמו פריון נמוך, שיעור ילודה נמוך ויחס חוב-תוצר גבוה; וכן זרימת הון זר לשווקים מתעוררים.

בהתייחסות לשוק הסיני אומר גורדון, כי "הסטה של השקעות לעידוד צמיחה פנימית, ומעבר מתעשיית יצוא לתעשיית שירותים, יוצרים אפקטים בכמה רבדים.

"לדוגמה, השקעות שהופנו עד כה לרכישת אג"ח ארה"ב, מופנות כעת לתוך סין".

גורדון מוסיף, כי "רובד נוסף למחיר שאותו משלמת סין בחבלי הלידה של הסטה זו נראה בבירור בקצבי הצמיחה של התוצר הסיני. למדיניות זו קשר ישיר לקצב הצמיחה בארה"ב".

עוד הוא מוסיף, כי "בעיות מבניות הן תוצר מתמשך של התנהלות בעייתית בכלכלות המפותחות. צד הביקוש לוקה בחסר, ומצב הצרכן תלוי בגמישות האשראי של הבנקים המסחריים, ופחות בעוצמת שוק העבודה. שיעורי המינוף הגבוהים בכלכלות המפותחות לא תורמים לצד הביקוש הממשלתי, שבמבט שנה קדימה נראה חלש מאוד".

לדבריו, "בנקים מרכזיים ברחבי העולם עדיין מתרכזים כיום בהרחבות כמותיות, כדי לעודד הפצת אשראי קמעוני, מתוך חשש לדעיכה כלכלית ומכניסה למיתון".

"חשש ממיתון במקום ממשבר"

"כלומר", הוא מוסיף, "החשש ממשבר פיננסי הוחלף בחשש ממיתון, וצבירת החובות החליפה כתובת - מעומס על משקי הבית ובנקים מסחריים, לעומס על הבנק המרכזי והממשל".

לדבריו, "ארה"ב, המסיימת את תוכנית ההרחבה הכמותית, תהווה ב-2015 אבן בוחן לאיתנות הפיננסית של הרגע שאחרי. ארה"ב, כמובילת הצמיחה בשווקים המפותחים, תצא בצורה איטית מהמשבר. מינוף הצרכן הפרטי לא יספיק כאן".

לגבי השוק המקומי אומר גורדון, כי "ישראל כטיפה בים אמנם מטרידה בחוסר השקט הפוליטי, אך עם נתונים בולטים לטובה בקרב השווקים המפותחים".

כדוגמה לכך מציין גורדון את יחס החוב לתוצר המקומי, העומד על 67.5%, וכן את הגירעון הנמוך, הנמצא בשלב הנוכחי בשליטה.

עוד לגבי ישראל אומר גורדון, כי "יתרות המט"ח פה נמצאות ברמה גבוהה, שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, הצמיחה יציבה, והאינפלציה נמוכה. היציבות הפיננסית בישראל מניחה את הדעת, והמערכת הבנקאית עומדת במתווה היעדים של דרישות 'באזל 3'".

הכותבים במדור "תיק אישי" עשויים להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים בו. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך

 עושה שוק