המגזר הפיננסי בעולם התנהל בשבוע שעבר תחת צל גדול, צילה של התרסקות הרובל הרוסי, כהתפתחות משמעותית אך לא מפתיעה לסיפור הכלכלי המשמעותי של השנה - צניחת מחירי הנפט בעולם. מיטב הפרשנים בעיתונות המערבית ובישראל הוזעקו להתריע על קריסתו של הדוב הרוסי, ולייצר נבואות גיאופוליטיות רחבות היקף, הבוחנות את סיכויי התרסקותה הכלכלית של רוסיה. נראה, כי במקרה זה הרשו לעצמם גורמים רבים מדי לתת למשאלות הלב המדיניות שלהם בנודע לרוסיה לייצר תמונת-מצב שאינה משקפת את המציאות, ורחוקה מניתוח כלכלי קר ומדויק של עתידה הפיננסי.
המספרים היבשים אכן מרתקים - מדד המניות הרוסי צלל בתוך חודש בכ-45%, שער הרובל הרוסי צנח ב-58%, והיד עוד נטויה. הסיבה המיידית למשבר הכלכלי טמונה בירידה החדה במחירי חביות הנפט, אשר לצד סנקציות מדינות המערב פוגעות קשות בכלכלה הרוסית. אך סיפור הכלכלה הרוסית הוא סיפור ארוך טווח המתארך הרבה מעבר להשפעה מיידית של צניחת מחירי הנפט, אלא של ניהולה הכלכלי של המדינה לאורך העשור האחרון. דרך התנהלותו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם האתגרים הנוכחיים יכריעו את עתידה הכלכלי של המדינה.
התלות שיצרה מדיניותו של פוטין בכלכלת משאבי הטבע ובנפט לאורך העשור האחרון, משאירה עכשיו את הרוסים עם מעט אלטרנטיבות לקטרים חלופיים להתנעת המשק. זאת, כאשר מחירי הנפט צונחים בחדות, שוק ההיי-טק הרוסי עדיין מצומצם (למרות התפתחות משמעותית בשנים האחרונות), שוק הנשק מוגבל, והתעשייה לא מדביקה את הטכנולוגיה המערבית. לתלות הזו במשאבי הטבע יש שני פנים: האחד, קצר טווח, והוא פגיעה מיידית בכלכלה הרוסית, אשר לאור שינויי מערכי הפקת האנרגיה בעולם, הייתה צפויה בזמן זה או אחר, וסביר כי הרוסים הכינו תוכניות-מגירה לקראתה. הפן השני, ארוך טווח, יכריע את עתיד הכלכלה הרוסית בהתאם להתגמשותה ולהתמודדותה עם השינויים האדירים המתרחשים כיום במשק האנרגיה.
בראייה היסטורית, העיוות הגיאופוליטי המובנה שיצר הנפט לאורך המאה ה-20, על-ידי חיזוק ויצירת מדינות עשירות הנהנות ממונופול בתחום משאבי הטבע, נמצא היום על סף סיום. המפץ הזה ישפיע על כל מפיקות הנפט הגדולות בעולם - מרוסיה, דרך מדינות המפרץ, ערב-הסעודית ועיראק, ועד ונצואלה. אך המפץ לא יקרה מחר בבוקר. הקריסה הנוכחית במחירי הנפט משקפת רק באופן חלקי את השינויים במשק האנרגיה.
כלכלה שבבסיסה היא בעלת עוצמה פיננסית
לגבי סעודיה - הוזלת הנפט מוטה על-ידי שינויי מחירים מכוונים מצד הסעודים, אשר מאחוריהם עומדים אינטרסים גיאופוליטיים העשויים עוד להשתנות. ובנוגע לרוסיה - השפעת השינויים הללו על רוסיה תהיה הדרגתית, על פני שנים ואף עשורים, ואין משמעה בהכרח התרסקות הכלכלה הרוסית, אלא אתגר עתידי, אחד מיני רבים, בפני כלכלה שבבסיסה היא בעלת עוצמה פיננסית ומשאבים רבים מכדי לקרוס בקלות.
נוסף לנפט, רוסיה היא יצואנית מובילה גם של גז, מחצבים ומתכות. היא אינה תלויה ביבוא חיצוני שלהם ויכולה לנהל ביקושים וצרכים כראות עיניה, בדרך שאף מעצמה עולמית אחרת אינה מסוגלת לעשות. החוב הלאומי הקיים הוא כמעט כולו לאזרחים הרוסים, ולא לגופים זרים. למדינה אין כמעט חוב חיצוני למשקיעים ו/או לבנקים זרים. למעשה, הקשרים הכלכליים העיקריים של הממשלה הרוסית עם העולם מתקיימים כיום בעיקר בשוק האנרגיה. יחס החוב-תמ"ג נמוך יחסית, לאחר שנים ארוכות שבהן נהנתה המדינה ממחירי הנפט הגבוהים. ויתרות המט"ח של רוסיה, אלו הרשמיות, גבוהות יחסית, והן מסתכמות ב-416 מיליארד דולר.
אמנם הצניחה החדה במדדי המניות והמטבע המקומיים אינה מבשרת טובות לפוטין, אך התסריט הסביר יותר יוביל ליצירת נקודת-איזון כלכלית חדשה, מעט מורכבת יותר, שבסופה רוסיה תישאר מעצמה כלכלית משמעותית. אמנם מבודדת מעט יותר, תלויה הרבה פחות במערב, תומכת ומקיימת יחסי-גומלין רבים יותר עם כלכלות קיצון, דוגמת איראן ועיראק, אך מדינה יציבה למדי. ההליכים הללו לא מובילים בהכרח להיחלשות רוסית דרסטית, אלא לוקחים צעד אחד קדימה את היפרדות רוסיה מן המערב, בחזרה אל חיק יצירת גוש נגדי אנטי-מערבי הדוק יותר.
הפרשנויות על קריסה כלכלית רוסית מבטאות יותר מכול את משאלות הלב של כותביהן והן פחות ריאליסטיות מבחינה כלכלית. את יכולת שרידותה של הכלכלה הרוסית החדשה נוכל לראות בעוד עשור, אז ייבחנו האתגרים שבפניהם עומד פוטין היום. אך בשלב הנוכחי, של הפרדת-כוחות מתמשכת, גם כלכלית, קריסה רוסית עודנה רחוקה.
הכותב, רו"ח ומשפטן, הוא יו"ר פירמת בייקר-טילי ישראל ומרצה במכללה למנהל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.