מזרחי טפחות מוריד יעד התשואה על ההון; הדיבידנד חוזר

כמעט שנתיים וחצי אחרי שמזרחי טפחות הודיע על התוכנית האסטרטגית שלו לחמש שנים, פרסם היום (ד') הבנק, שבניהולו של אלדד פרשר, עדכון ליעדים בתוכנית. הבנק הפחית את תחזית התשואה על ההון מ-14.5% ל-13%, ומנגד העלה את יעדי הצמיחה באשראי ובפיקדונות.

במקביל נתן הבנק סוכריה למשקיעים, שתמתיק את "הגלולה" של הפחתת התשואה על ההון. מזרחי טפחות הודיע כי החל מדוחות 2015 הוא יחלק מדי רבעון דיבידנד בגובה של 15% מהרווח הנקי (בדומה להיקף הדיבידנד שמחלק בנק הפועלים כיום). נוסף על כך, החל משנת 2017, ובהנחה שהבנק יעמוד ביעדי ההון שהציב לו בנק ישראל, יחלק מזרחי טפחות דיבידנד בגובה של עד 40% מהרווח הנקי. מדובר בשיעור גבוה, ומפתיע שבנק ישראל אישר אותו למזרחי טפחות, שכן בבנק ישראל לא נלהבים מחלוקת דיבידנד גבוהה בבנקים.

בשוק ההון לא התרגשו יותר מדי מהשינויים, והמניה ירדה היום ביותר מ-1%, אך בדומה לשאר הירידות במניות הבנקים. מזרחי טפחות הוא הבנק היחיד המפרסם יעדים לתוצאותיו.

הפחתת התשואה על ההון נעשתה בעיקר על רקע דרישת בנק ישראל מהבנקים להגדיל את כרית ההון שלהם בגין המשכנתאות. מזרחי טפחות, השחקן הגדול ביותר בתחום, הוא הנפגע המרכזי מצעד זה, והוא נאלץ להגדיל את ההון שלו בשנתיים הקרובות ביותר מ-900 מיליון שקל, מה שיביא אותו להלימות הון (היחס בין ההון העצמי לתיק האשראי) של 9.8%.

הגדלת ההון העצמי משפיעה על פרמטר התשואה על ההון, ומקשה על הבנק לעמוד ביעדים השאפתניים שהעמיד לעצמו בתוכנית מלפני שנתיים וחצי.

זאת ועוד, הריבית והאינפלציה הנמוכות במשק מכבידים על הבנק גם בשורת ההכנסות. מזרחי טפחות מושפע מאוד משני הפרמטרים האלה בהכנסות המימון שלו, וזאת בשל תמהיל תיק האשראי שלו. כאשר הכינו בבנק את התוכנית האסטרטגית, יצאו מנקודת הנחה שהריבית תהיה יותר גבוהה מהריבית היום, העומדת על 0.25%, וכן שהצמיחה במשק - וכתוצאה מכך האינפלציה - יהיו גבוהות יותר.

גם לאחר הפחתת התחזית, ובהנחה שהבנק יעמוד בתחזית החדשה, הוא צפוי להיות עדיין הבנק עם הרווחיות הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית. יחד עם זאת, הפער בינו לבין הבנקים האחרים, ובמיוחד בנק הפועלים, הולך ומצטמצם.

כאמור, עדכון התחזיות כלל גם עדכון חיובי כלפי מעלה של הנתונים. במזרחי טפחות ראו כי הם קרובים כבר היום ליעדים שהציבו לעצמם, בעיקר בתחום האשראי והפיקדונות, ולכן החליטו להעלות את הרף.

כך לדוגמה, לפי התוכנית הקודמת אמור היה הבנק להגיע לתיק פיקדונות של 176 מיליארד שקל בסוף 2017, ויעד זה הועלה אל 187 מיליארד שקל. יעד תיק האשראי גדל מ-174 מיליארד שקל ל-178 מיליארד שקל.

פרמטר נוסף שהשתבש בתחזיות הבנק הוא משקל משקי הבית מסך תיק האשראי. בבנק קיוו להקטין את המשקל על חשבון צמיחה באשראי העסקי, ולהביא לכך שהאשראי במגזר הקמעוני יעמוד 65% מסך תיק האשראי. אלא שביקושים גבוהים במשכנתאות, ומנגד חולשה באשראי העסקי, הביאו לכך שנכון לסוף ספטמבר, משקל האשראי למשקי בית מגיע ל-74%, ובבנק מעריכים שהוא יעמוד על 73% בסוף 2017.

במזרחי טפחות מתכוונים למקד את הצמיחה לאשראי במשקי בית (ולא רק משכנתאות), לעסקים קטנים ובאשראי מסחרי לחברות בגודל בינוני.

 השינויים ביעדים של מזרחי טפחות