קשה לדעת כיצד תיזכר חברת בטר פלייס בדברי ימי תעשיית הרכב. החברה שהתיימרה לשנות מן היסוד את הדרך שבה אנו מתניידים ממקום למקום, נוסדה ב-2007 בקול תרועה על-ידי נער הפלא הישראלי שי אגסי, שהבטיח שהעולם שאנו מכירים עומד להשתנות מן הייסוד. שש שנים וקרוב למיליארד דולרים אבודים לאחר מכן, הודח המייסד הכריזמטי מהחברה, המשקיעים סגרו סופית את הברז, והחזון נמוג. ולמרות הכישלון, אי-אפשר שלא להעריך את התעוזה שבניסיון להתמודד באמצעות חשיבה יצירתית עם הבעיה המרכזית של המכונית החשמלית אז וגם היום - הטווח המצומצם יחסית - באמצעות תחנות להחלפת הסוללות. "פתרון לוגיסטי לבעיה טכנית", הגדיר זאת בעבר בכיר בחברה בראיון ל-G.
למרות קריסתה של החברה וכישלון קונספט תחנות החלפת הסוללות שננטשו עם עצירת זרם המזומנים, נוסעות על כבישי ישראל לא פחות מ-984 מכוניות רנו פלואנס חשמליות, שאותן שיווקה בטר פלייס ללקוחותיה.
וכאן מגיעה ההפתעה של הסיפור הזה: דווקא לאחר פשיטת הרגל של בטר פלייס, וכנראה שגם ואולי אף בעיקר בגללה, זכתה הפלואנס ZE לעדנה. היבואנית, קבוצת קרסו, מכרה 170 יחידות לאחר הקריסה, ובחודש האחרון נפטרה מהמכונית האחרונה במלאי. הלקוחות - מוגבלי טווח, עם סימני שאלה לגבי היכולת של קרסו להמשיך ולספק שירות לאחר תום תקופת האחריות ועם ספק לגבי האפשרות שאי-פעם ימכרו הלאה את המכונית שברשותם - דווקא מרוצים.
הם אוהבים את המכונית, את החזון הירוק שהיא מממשת, ובעיקר אוהבים את הסכומים שהם משלמים על חשמל. מדוע? מפני שעם קריסתה של בטר פלייס בא לקצו מודל ההכנסות הבעייתי של החברה, שלפיו לקוחותיה ירכשו ממנה את החשמל הדרוש במחיר שלא היה רחוק מאוד ממחיר נסיעה במכונית סטנדרטית. כעת, בעלי המכונית פשוט מחברים אותן לעמדות טעינה (שמותקנות על-ידי חברה ישראלית פרטית), שבהן החשמל הוא בתעריף הביתי הרגיל. נדגיש שלא כל הבעיות נעלמו - חילוקי דעות ביחס לסוגיות הנוגעות לאחריות מול קרסו למשל, או הפסדים שנגרמו לבעלי מכוניות שקנו מבטר פלייס "חבילות חשמל" ושילמו מראש - אבל השורה התחתונה בהחלט חיובית.
*** הכתבה המלאה - במגזין G
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
