טיול לסופ"ש בין שרידי ארמונות ומנזר יפהפה

לאחר שנים לא מעט שבהן לא התאפשר הדבר, הותר לאחרונה לשוב ולרדת לים המלח בדרך יריחו. בעוד הכניסה לעיר עצמה מחייבת אישורים מורכבים וקפדניים וליווי צמוד של חיילים, הביקור בארמונות החשמונאים-הרודיניים הנמצאים בשולי העיר מותר כעת, ורק מחייב תיאום טלפוני מוקדם (מתאם פיקוד מרכז: בטל' 02-5305372).

ארמונות יריחו משתרעים על שתי גדותיו של ואדי קלט (נחל פרת) במוצאו מהקניון העמוק והצר אל בקעת יריחו הפורייה. הארמונות, שהשתרעו בימי תפארתם על שטח של כ-120 דונמים, ניזונו ממימי מעיינות צלולים, שהוזרמו אליהם באמות מים מהונדסות היטב מנחל פרת ומנחל נערן. הארמון הראשון שהוקם כאן הוא חשמונאי. הוא נבנה מצפון לנחל פרת וכלל בריכות גדולות, אולמות וביתנים (פאבליונים), וגם שני ארמונות תאומים, שאותם הקימה המלכה שלומציון בניסיון לפשר בין בניה היריבים הורקנוס השני ואריסטובולוס השני.

הורדוס הקים את ארמונו הראשון מדרום לנחל, בתולול אבו אל-עליק. בשנת 31 לפנה"ס, בעקבות רעש אדמה גדול, קבר הורדוס בעפר את הארמון החשמונאי שנפגע קשה ברעש ובנה עליו ארמון שני. לימים, הקים ארמון שלישי, שהשתרע משני עברי הנחל. ארמון זה נבנה על-ידי בנאים שהובאו מרומא, בטכניקות בנייה שכמעט ואינן נראות בארץ.

אי-שם בסתיו שנת 36 לפנה"ס, הזמין הורדוס לארמון זה את אריסטובולוס השלישי, הכוהן הגדול. אריסטובולוס השלישי היה אחיה של מרים, אשתו החשמונאית של הורדוס. מי שדחפה למינויו של הכוהן הייתה אמו. היא לא ראתה בעין יפה את העובדה שהורדוס מינה לכוהן גדול אדם אחר תחת בנה, ופנתה לידידתה, המלכה המצרית קליאופטרה, אהובתו ואשת סודו של מרקוס אנטוניוס.

הורדוס, שידע על המהלכים שנרקמים מאחורי גבו, חשש מפניהם והקדים למנות את אריסטובולוס בעצמו. במובנים מסוימים המינוי הצליח יותר מדי. העם אהב את אריסטובולוס מאוד, ואת זאת לא יכול היה הורדוס לשאת. לאחר חג סוכות שבו זכה הכוהן לתרועת ההמון בירושלים, הזמין אותו הורדוס לנפוש בארמון ביריחו. כאן, עת ששכשך בבריכה כטוב לבו ביין, נרצח על-ידי המשרתים, במה שהוצג כתאונת טביעה. הרצח הביא לסכסוך מתמשך בין הורדוס לבין מרים ואמה, וסופו שחיסל את שתיהן.

סיפור זה הינו רק אחד מהסיפורים הצפונים בין חורבות האתר, אלא שכדי להחיות אותן, יש להכיר את ההיסטוריה ולהבין בארכיאולוגיה, או לפחות לטייל עם אחד שמבין. בית ספר שדה גוש עציון מקיים מדי פעם סיורים לאזור (למיטיבי לכת, למתעניינים ולמשפחות. לפרטים ולהזמנות: www.k-etzion.co.il, 02-9935133).

אל הארמונות ניתן להגיע גם באופן עצמאי. כשנוסעים בכביש מס' 1 מירושלים לים המלח, פונים לעבר מצפה יריחו ומיד שוב שמאלה, לעבר מנזר סנט ג'ורג'. הדרך מתפתלת במורד בינות לחמוקי נחל קסום ומגיעה אל רחבת התצפית של מנזר סנט ג'ורג'. מכאן יורדים בשביל הבטון הנוח (אך התלול) אל תחתית ואדי קלט.

בדרך ניתן לראות את אמת המים המודרנית, שמובילה מים ליריחו, ואת שרידי האמה הקדומה, שהובילה מים לארמונות. ניתן וכדאי לבקר גם במנזר עצמו (חובה לבוא בלבוש צנוע ולשמור על השקט. שעות פתיחה 9:00-13:00, בימי א' סגור).

ראשיתו של המנזר במקום בתקופה הביזנטית. במאה השישית פיתח אותו נזיר בשם ג'ורג', שעל שמו קרוי המקום. על-פי המסורת, במערה שנמצאת במפלס העליון של הקומפלקס הסתתר הנביא אליהו מפני איזבל וניזון מלחם ומים אשר הביאו לו עורבים. לימים, נכרכה סביב המערה גם המסורת שלפיה כאן התבודד הכוהן יהויכין כשביקש לו ולאשתו חנה צאצא, וכי כאן התבשר שעליו לשוב לירושלים. הוא מצא את אשתו הרה ובתוך זמן קצר נולדה מרים, אמו של ישו.

המנזר הוחרב במהלך הכיבוש הפרסי ב-614 לספירה, ושוקם חלקית בתקופה הצלבנית. רוב המנזר שנראה היום נבנה בשלהי המאה ה-19. בעת הביקור במקום ניתן לבקר בכנסיות המצוירות האפופות ניחוח קטורת כבד, לחזות בשרידי קדושים מקומיים, להשקיף ממרומי מרפסת יפה על הנחל ולהתרשם מהנאקוס - קרש עץ שבעזרתו מזמנים את הנזירים לסעודה ולתפילה.

למרגלות המנזר מתחיל שביל, שממשיך במורד הנחל היישר אל הארמונות. לאחרונה, נפתחה דרך הרכב שעד כה הייתה חסומה.

מרחבת החניה של המנזר אפשר לנסוע הלאה, עד הארמונות, אבל שימו לב: הדרך משובשת וקשה (בעיקר בעלייה חזרה) ואינה מומלצת למי שאין לו רכב שטח. כדי להגיע אל הארמונות בדרך הרכב או כדי להיאסף בנקודת סיום המסלול בחזרה אל הרכבים, ניתן להסתייע באותם נהגים בדואים שבהם מסתייע בית ספר שדה גוש עציון בטיוליו (פאדי: 052-2857620, עאבד: 059-7181956). הפתרון הזה מתמיה אולי בימים שבהם בגדה נלחמים על זכות ההפרדה בין אוטובוסים ליהודים ואוטובוסים לפלסטינים אך מוכיח שהמציאות יותר מורכבת ומגוונת ממה שלפעמים נדמה.