"ה'מובילאיים' וה'רי-ווקים' הם המסר שצריך לצאת מכאן לעולם"

מובילאיי, ריווק, סייברארק, גלמד, כיל וקייט פארמה - אלה הן רק חלק מהחברות הישראליות שהצטרפו לוול סטריט ב-2014, שהייתה שנה חזקה במיוחד בשוק ההנפקות האמריקאי. ואכן, בנקי ההשקעות הזרים עבדו השנה קשה מהרגיל, אם כי אף אחד שם כמובן לא יתלונן. להיפך, כולם מקווים ומצפים להמשך פעילות ב-2015.

"זו הייתה השנה הכי חזקה בתחום ה-IPO (הנפקות ראשוניות) מתחילת שנות ה-2000, ועבור חברות ישראליות - השנה הכי חזקה", אומר לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל, בראיון ל"גלובס". "אנחנו כבנק השקעות בעל נוכחות ומחויבות גבוהה לישראל, נהנינו מכך".

- איזו הנפקה הייתה הכי מלהיבה מבחינתך?

"היו כמה כאלה. ריווק (ReWalk), למשל, שמפתחת שלד חיצוני שמאפשר למשותקים ללכת, זה פשוט סיפור פנטסטי. גם מובילאיי מייצרת מוצר מרשים, במובן שהוא תורם לאנושות ומונע תאונות דרכים. ליווינו את הנפקת חברת האבטחה סייברארק, ואנחנו רואים כל הזמן עדויות לכמה הפעילות שלה חשובה, לאור מה שקרה לאחרונה בסוני, למשל. גם כיל היא חברה גדולה וחשובה למשק הישראלי. הכול היה מרגש, ואנחנו שמחים להיות חלק מזה".

- בטח יש עוד חברות ישראליות שמתכוננות בימים אלה להנפקה.

"כן, יש, וכולן טובות. הן מגיעות מתחומים שונים והן בשלבי צמיחה שונים. יהיו עוד חברות ישראליות שיצאו להנפקה ב-2015, כי יש הרבה חברות טובות שראויות להיות ציבוריות ולהשיג מימון, אבל השאלה היא האם אנחנו באמצע או בסוף המשחק. לדעתי, החברות שיוצאות להנפקה היום טובות יותר, האיכות גבוהה ולא ראינו הרבה חברות שלא צריכות להיות בשוק".

- יש, למשל, כמה חברות ביומד ישראליות שהתשואות שהניבו מאז ההנפקה לא בהכרח מצביעות על כך.

"בתחום הביומד היו הרבה חברות קטנות שיצאו לשוק, וחלקן טובות מאוד", הוא מסתפק בהתבטאות דיפלומטית.

- איך תיראה 2015 בשוק ההנפקות?

"כתמיד, אנחנו מדברים על החיפוש אחר אלפא (התשואה העודפת מעבר לתשואת המדד, ש' ח' ו'). יש המון כסף שמגיע למערכת, שלמנהלי הכספים אין מקום אחר להשקיע אותו: החוב מניב תשואות נמוכות במיוחד וכלכלות אחרות חלשות יותר מארה"ב - לכן מתמקדים בארה"ב. בנוסף, יש כסף שיוצא מהמערכת - מניות שנמחקות מהמסחר על-ידי רכישות ו-Buy Back. הגורמים האלה מובילים לכך ששוק ה-IPO האמריקאי מהווה הזדמנות, כי ב-IPO התמחור הוא כזה שאפשר לקנות מניה בדיסקאונט של 10%-25%. ההזדמנות הזו צפויה להימשך.

"מנגד, חשוב להזכיר ש-2014 הייתה השנה הכי טובה מאז 2000, ומה שקרה אז היה שאחרי השיא הגיעה נפילה מהצוק. ובנוסף קרה הרבה השנה - מחיר הנפט, הצמיחה בסין, המשבר ברוסיה ואוקראינה, דאע"ש - כל אלה דוגמאות לכך שמשהו תמיד יכול לקרות ולהשפיע על השוק. השנה ההשפעה הייתה בעיקר על התנודתיות, בשלב מסוים באוקטובר היה נראה שהשוק מוחק את כל העליות של השנה, ואז הוא התאושש".

"לרוב אני טועה"

במקביל, גם תחום המיזוגים והרכישות המשיך להניב עסקאות מעניינות. בין החברות הישראליות שברקליס ליווה הייתה סופרדריבטיבס שנמכרה ב-350 מיליון דולר. "כל חברה צריכה להחליט האם יש לה סיכויים טובים יותר לצמוח עצמאית או כחלק מחברה גדולה. שני השווקים פתוחים ולכן במקרים רבים ייעצנו לחברות ללכת על מסלול כפול: הכנה ל-IPO תוך בחינת אפשרות להירכש. זה הגיוני, כי כשחברה מגישה תשקיף היא למעשה מאותתת לרוכשים פוטנציאליים שזה הזמן לקנות, כי אחר כך הם כבר יצטרכו לשלם פרמיה לבעלי המניות שירכשו בהנפקה".

- הבורסה בת"א היא לא חלק מחגיגת ה-IPO. מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?

"זו שאלה מצוינת שרבים שואלים, בעיקר כי הבורסה באמת עושה הכול נכון כדי לנסות לגרום לזה לקרות וזה עדיין לא קורה. לדעתי, הסיבה המרכזית שהבורסה לא אטרקטיבית לחברות טכנולוגיה היא פשוט כי שוק ההון האמריקאי כל כך אטרקטיבי. יש שם המון נזילות, משקיעים מסתכלים על חברות ישראליות כמו על חברות מעמק הסיליקון, הם מבינים את החדשנות וההצלחה שלהן ומוכנים להשקיע הרבה - אז למה לבוא לת"א?

"מהכיוון השני, מעט מאוד משקיעים ישראלים התאמצו להבין ולהיות מומחים בטכנולוגיה של החברות שיוצאות מהחצר האחורית שלהם. לכן יש פער. עוד גורמים הם הרגולציה - אני אמנם לא מומחה בנושא, אבל אני חושב שיש יותר קושי שקשור בה - ובעיית מחזורי המסחר, משום שישראל אינה חלק ממדדים עולמיים מרכזיים, וזו בעיה שהבורסה מנסה לפתור".

- מצד שני, מגיעים לבורסה בתל אביב יזמי נדל"ן מארה"ב שמגייסים פה חוב.

"זו דינמיקה מאוד מעניינת. אף אחד מהם הרי לא צריך שקלים, אבל הם מסתכלים על שוק החוב פה ומחליטים שזה אטרקטיבי. המשקיעים הישראלים שמחים לשים כסף בנדל"ן עולמי, בעיקר בחוב, ושמחים למצוא עוד אפיק השקעה. לדעתי, זו דינמיקה חיובית, ואפשר להרחיב אותה לעוד תעשיות. אין שום סיבה שזה יוגבל רק לנדל"ן".

- אתה לא חושב שיש פה סיכון למשקיעים בישראל?

"לא. בכל מקרה, המוסדיים מגייסים כסף גם בחו"ל, ואני לא חושב שהם לוקחים פה סיכון מעבר לכך".

- תהיה השפעה של הבחירות על הכלכלה הישראלית? אתה חושש מכלכלת בחירות?

"כלכלת ישראל הייתה חזקה לאורך זמן ועל פני כמה ממשלות. אני לא מוטרד מתוצאות הבחירות, מה שמטריד אותי זה שלכלכלה קשה מאוד להישאר במומנטום חיובי לאורך זמן, ובזמן מסוים זה נעצר - אבל אין אינדיקציה מתי. בסך-הכול יש 3 חודשים עד הבחירות, נעבור את זה - לא יעשו הרבה נזק בתקופה כזאת. צוות משרד האוצר עושה עבודה מצוינת בהשארת הכלכלה על המסלול בזמן הבחירות, ואני מצפה שכך יקרה גם הפעם".

לרוזן יש גם מסר שנוגע להסברה הישראלית. "מה שהדהים אותי בקיץ, בשיא הפרסום הרע על ישראל במבצע צוק איתן, החברות הישראליות עשו דברים נהדרים לטובת האנושות באמצעות החדשנות, וזה המסר שצריך לצאת לעולם: ה'מובילאיים' וה'רי-ווקים' הם הדברים שהעולם צריך, והם יוצאים מישראל. המשקיעים בוול סטריט יודעים את זה, אבל יש עולם שלם שעלול לחשוב רעות על ישראל, והוא צריך לדעת את זה גם".

- רגע לפני 2015, איפה כדאי להשקיע היום?

"יש בברקליס הרבה כלכלנים שבודקים כל אפיק השקעה. אני לא אחד מהם ולא נותן המלצות השקעה. אבל אני יכול לומר שאני מאמין לטווח ארוך בכלכלת ארה"ב ובדולר - אני אומר את זה כל שנה, ולרוב אני טועה", הוא צוחק. "בכלל, ההבדל בין אנליסט טוב לאנליסט רע הוא שהטוב צודק ב-51% מהזמן והרע טועה ב-51% ממנו".