"הממונה על ההגבלים בפאניקה; הוא עשה נזק גדול לישראל"

"אסור לממונה על ההגבלים העסקיים להתעסק עם פיתוח 'לוויתן', משום שישראל זקוקה לעוד גז ובגלל הסכמי ייצוא הגז", טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, בתגובה להחלטתו של פרופ' דיויד גילה להפר את הסכם הפשרה עם שותפות 'לוויתן'.

"ישראל נסמכת היום על מאגר אחד, וזה מסוכן עבורה, לכן עליה לעשות הכול כדי שפיתוח 'לוויתן' לא יתעכב", אומר ארון, "בחודשים האחרונים חתמו שותפויות הגז על כמה מכתבי כוונות לייצוא גז למדינות השכנות - למצרים, לירדן ולרשות הפלסטינית, וההסכמים האלה הם הדרך לפיתוח היחסים עם אותן מדינות. אם משהו ישתבש בפיתוח המאגר, זה ישפיע על מערכת היחסים איתן. מעבר לכך, בימים אלה, שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין שובר את הכלים, אירופה מחפשת דרכים לגוון את מקורות אספקת הגז שלה, וישראל בהחלט הייתה יכולה להיות מקור. הדבר היה מקנה לישראל רווח פוליטי עצום. זה לא יקרה אם פיתוח המאגר יתעכב".

ארון מכיר את השוק הישראלי היטב. חברת הייעוץ שלו פעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז ולשכת הממונה על הנפט במשרד האנרגיה. כמו כן, הוא ייעץ לחברת החשמל בהסכם בינה לבין שותפויות 'תמר' ולוועדה ממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח.

"ההשוואה לאיראן - מוטעית"

אתמול טען סגן הממונה על התקציבים באוצר, שההסכם למכירת מאגרי הגז הקטנים יותר, 'כריש' ו'תנין', לא היה טוב מספיק, וכי אם הוא היה יוצא אל הפועל היה צורך ממילא בעוד פיקוח או התערבות.

"נכון שההסכם לא היה טוב מספיק. עלות פיתוח מאגרי 'תנין' ו'כריש' יקרה, ולכן הגז מהמאגרים הללו לא היה יכול להתחרות בגז מהמאגרים הגדולים יותר. אבל בכל מקרה, זה לא היה מוריד את מחיר הגז המקומי בישראל".

- מה היית מציע לעשות?

"למשל, שכל אחד מבעלי 'לוויתן' ימכור 20% מהזכויות שלו במאגר. מבחינת משקיעים מחו"ל, יהיה אטרקטיבי הרבה יותר לקנות את 'כריש' ו'תנין'. כך, גם אותה חברה שתקנה חלק מהמאגר תהיה כבר בישראל, תלמד את השוק ותרצה להמשיך לחפש ולקנות מאגרים אחרים".

- האם זה היה מוריד את מחיר הגז? רק באחרונה פרסמה רשות החשמל דוח של מומחה גז שטוען שמחיר הגז פה גבוה.

"קראתי את הדוח שטוען שהשוק נשלט בידי שחקנים מעטים ואני מסכים. אבל הוא לא התחשב בעלות היקרה של פיתוח המאגרים בישראל והשווה אותה למדינות כמו איראן. מאגרי 'תמר' ו'לוויתן' נמצאים בעומק של 5-7 ק"מ. זה נחשב עמוק מאוד. 'תמר' נמצא במרחק של 95 ק"מ מהיבשה ו'לוויתן' 130 ק"מ. פיתוח המאגרים נמצא בקצה גבול היכולת הטכנולוגית, אז ברור שהמחיר בישראל הוא לא כמו באיראן. כל ההשוואה לא נכונה".

- מה אפשר לעשות כדי לוודא שמחיר הגז יהיה נכון?

"ובכן, ניתן לקבוע שיהיה למחיר בישראל קשר למחיר הגז בהסכמי הייצוא, משום שמחיר הגז בהסכמים אלו הוא בוודאות תחרותי. הוא מתחרה בגז שמגיע מכל העולם. למשל, ניתן להסכים שהמחיר המקומי יהיה 80% ממחיר הייצוא לירדן או למצרים. או למצוא מנגנון אחר שיבטיח שהמחיר המקומי יהיה נמוך ממחירי הייצוא ב-X אחוזים".

- החוזים שנחתמו בין שותפויות הגז לחברת החשמל צמודים למדד המחירים לצרכן האמריקאי, וזאת כדי להגן מפני תנודות חדות במחירי הנפט. האם המנגנון מוזר? אתה חושב שצריך ונכון לפתוח את הסכם הגז החתום עם חברת החשמל?

"כן אני חושב שזה לגיטימי לפתוח את החוזה, ולקבוע פורמולה אחרת למחיר. מנגנון ההצמדה שיש בישראל אמנם קיים במקומות אחרים בעולם, אך הוא נדיר יחסית. כאשר חברת החשמל חתמה על ההסכם עם 'תמר', הצמדה זו הייתה הגיונית שכן היא רצתה להגן על עצמה מפני התנודות העולמיות. יש לכך גם השלכות, כמו, למשל, זו שמחיר הגז בישראל 'מנותק' מהמציאות הכלכלית בעולם. אם היה המחיר צמוד למחיר הנפט כמו במרבית מההסכמים, ברור שמחירו היה נמוך היום, אך גם ההפך הוא הנכון. מה שבטוח הוא שכל מה שעושים או מחליטים לשנות צריך להיעשות בכובד ראש ולא בפאניקה".

- למה אתה מתכוון?

"הממונה על ההגבלים נהג בפאניקה ועשה נזק גדול לישראל. גם אם בית המשפט יכריע בסוף שהכול נשאר על כנו, עצם האמירה של הממונה מספיקה כדי שמשק הגז בישראל לא יחזור לעולם להיות כפי שהיה".

"ישראל תמיד עושה את אותה השגיאה ושוכחת ששוק הגז והנפט מתחרה עם יתר העולם, ושאם כל שני וחמישי היא תשנה את דעתה חברות פשוט ילכו למדינות אחרות. חברות בינלאומיות מחפשות 3 דברים מרכזיים כאשר הן בוחנות כניסה למדינה: כמות ואיכות מאגרי הגז והנפט, התנאים הפיסקליים, והקלות שבה ניתן לעשות עסקים במדינה".

- ואיך זה בישראל?

"בישראל המאגרים הם גדולים וטובים, וגם התנאים הפיסקליים שקבעה ועדת ששינסקי לא רעים. הבעיה היא עם התנאי השלישי - בישראל לא קל בכלל לעשות עסקים. החלטת הממונה הפכה את התנאי השלישי לבעייתי מאוד. אם דיוויד גילה התחרט והבין שעשה טעות בהסדר הפשרה, הוא היה צריך להקים ועדה ולהביא בחשבון את כל השיקולים. כך נעשה באנגליה. ועדת צמח ועדת ששינסקי היו ועדות רציניות והתוצאות היו בהתאם. איזה חברה תגיע לכאן כשיש אדם בודד שעושה כל העולה על רוחו פתאום באמצע היום בלי לקחת בחשבון את כל השיקולים המאקרו כלכליים?"