האפור והשחור ברשות המקומית

ביישוב הקטנטן רכסים שמצפון לעיר חיפה (כ-10,000 תושבים בסה"כ) פורסם לאחרונה מכרז לקבלת ייעוץ משפטי חיצוני. מדובר על שליש משרה, 16 שעות שבועיות, במיקור חוץ, אאוטסורסינג.

ואיך זוכים באותו מכרז? לא חלילה על פי שיקולי מחיר (במכרז נכתב במפורש שאי אפשר להציע יותר או פחות מ-15 אלף שקל בחודש). אפילו לא מוזכר שם יתרון בהליך הבחירה לניסיון או לכישורים של היועץ המשפטי החדש שייבחר.

במכרז (שאגב, לרכוש אותו עולה 500 שקל) רק נכתב במפורש שהזוכה ייבחר לפי "התרשמות" של הגוף הבוחר שמינתה הרשות המקומית. אפילו לא מנסים לצבוע את תנאי המכרז ואת שיקולי הבחירה בצבעים חדים או ברורים.

ושיהיה ברור: הסיפור ברכסים נכתב פה רק בגלל שהוא לגמרי טרי. המכרז עדיין באוויר, ומצאנו אותו אתמול באתר המועצה המקומית. כמוהו יש בוודאי עשרות ומאות דוגמאות בשנה, ברשויות קטנות וגדולות בכל הארץ. ממה שאנחנו יודעים, אין פה חלילה שום דבר שאינו מקובל או שאינו חוקי.

אבל מי שמנסה להבין והשתלט על את הגל העכור של פרשיות השחיתות שמציף אותנו, הצובע - בפעם המי יודע כמה - בצבעים שחורים את כל ההתנהלות של השלטון המקומי (רשימת עצורים וחשודים חלקית בשבועיים האחרונים: ראש עיריית רמת גן, ראש עיריית רחובות, ראש מועצה אזורית שומרון, ראש מועצה אזורית תמר, ראש מועצה אזורית גלילות), מוכרח לטפל קודם כל באותו תחום אפור ורחב, המאפשר לנהל רשות מקומית, לבחור את מקורביה, ולמנות את נותני השירותים שלה ללא שום שקיפות וללא שום כללים מוגדרים וברורים.

מי שהשלים עם העובדה שזה לגמרי חוקי לבחור (על סמך התרשמות מקצועית כמובן) דווקא מקורב למלכות, או קרוב של אחד כזה, במכרזים הרבים שמפרסמת הרשות המקומית, שלא יספר שלנו שהוא נופל מהכסא כשמתברר שפה ושם גם גוזרים קופון על אותם מינויים מפוקפקים.